סוף עידן אדוארדו אלשטיין: המחוזי הוציא צו פירוק לאי.די.בי פיתוח

סוף עידן אדוארדו אלשטיין באי.די.בי: בית המשפט המחוזי בתל אביב הוציא הבוקר (ו') צו פירוק לאי.די.בי פיתוח. השופט חגי ברנר קבע כי עורך הדין אופיר נאור ישמש כנאמן החברה.  

במקביל עורכי הדין רענן קליר ואלון בנימיני ישמשו ככונסי נכסים זמניים על מניות השליטה בדסק"ש המשועבדות לסדרה י"ד - הנכס העיקרי של המחזיקים באי.די.בי וינסו למכור אותם למרבה במחיר. עורכי הדין עדי פיגל ודוד פרץ ישמשו ככונסי הנכסים של מניות כלל ביטוח המשועבדות לסדרה ט"ו.

"אין חולק שאי.די.בי נמצאת בחדלות פרעון מאזנית ותזרימית", קבע ברנר, "יש אינדיקציות שהחברה נמצאת בחדלות פרעון עמוקה וחריפה ובעלי השליטה שלה אף אינם כופרים בכך".

אדוארדו אלשטיין צילום: כפיר סיון

ברנר ציין את העובדה שאלשטיין סירב להזרים 70 מיליון שקל לחברה, כפי שהתחייב ב-2 בספטמר. "סירוב של בעל השליטה לקיים אחר התחייבותו יצר משבר אמון חריף בינו לבין מחזיקי אגרות החוב משלוש הסדרות, והוא זה שהביא בסופו של דבר לפתיחה בהליכי חדלות הפירעון נגד אי.די.בי. לטענתו של בעל השליטה, סרבנותם של מחזיקי אגרות החוב מסדרה ט' ופירוקה הצפוי של אי.די.בי מהווים עילה לפטור אותו מהתחייבותו כלפי אי.די.בי" קבע ברנר.  

ברנר סבור שאי תשלום זה היה "קו השבר הסופי בין אלשטיין לבין נושי החברה, שגרם לאובדן האמון שלהם בו, שהרי רק על יסוד אותה התחייבות נמנעו מחזיקי אגרות החוב מסדרה ט' מלנקוט בהליכי חדלות פירעון נגד החברה כבר לפני שנה". נציגיו של אלשטיין טענו בדיון אתמול בבית המשפט כי ההתחייבות נועדה לאפשר את המשך הקיום של החברה כפעילה בשנה הקרובה: "מאחר שמדובר בחברה שצועדת לקראת פירוק, ההתחייבות בטלה".

בנימוקיו קבע השופט כי . אין בפיה של אי.די.בי, וגם לא בפיהן של דולפין הולנד ושל דולפין ישראל, כל טענת הגנה ממשית שיש בה כדי למנוע מהנושים לממש את זכותם לבקש את פירוקה של אי.די.בי, כמו גם למנוע את אכיפת השעבודים על נכסיה ועל נכסי דולפין ישראל, והכל נוכח חדלות פירעונה המובהקת והחריפה של אי.די.בי.

"הטענות של אי.די.בי ושל דולפין הולנד נגד הליכי חדלות הפירעון הן למעשה כל כולן טענות שאינן במישור המשפטי, אלא במישור הכדאיות הכלכלית מבחינתם של מחזיקי אגרות החוב מסדרה ט'", ציין ברנר במסגרת החלטתו.

ברנר דחה את בקשת אי.די.בי לאורכה של חודש כדי לנסות להגיע להסדר

ברנר דחה את הטענה של אלשטיין והחברה עצמה כי עלולים להיגרם נזקים לעסקי חברת-הבת ישראייר במקרה של פירוק אי.די.בי: "לא התרשמתי יתר על המידה מהטענה. יש לזכור כי עסקינן בחברה תפעולית אשר "נמצאת על המדף" לשם מכירה מזה מספר שנים, והכל יודעים מזה זמן כי היא מוחזקת בידי חברה חדלת פירעון", כתב השופט.

עוד קבע ברנר: "לא שוכנעתי כי מתן הצו לפירוק יפגע באפשרות לשיקומה של החברה, שכן כך או אחרת, את אחזקותיה יהיה צריך למכור, ולא צפוי שמכירה כזו אגב פירוק, תניב תמורה נמוכה מאשר מכירה שתיעשה תחת התווית של שיקום, כביכול".

בקשר לבקשת החברה לאורכה של חודש כדי לנסות להגיע להסדר אמר ברנר: "לא מצאתי כל טעם או תוחלת במתן ארכה נוספת למיצוי המשא ומתן בין בעל השליטה לבין נושיה של אי.די.בי. בין הצדדים קיים משבר אמון עמוק, שלא לומר קרע של ממש. מאז חודש מרץ 2020 מתכנסות להן אסיפות נושים פעם אחר פעם לדון בהצעותיו של בעל השליטה, ומוצא מן המבוי הסתום טרם נמצא. אינני רואה כל סיכוי לכך שמה שהצדדים לא השכילו להסכים עליו במשך מחצית השנה האחרונה יעלה בידם להסכים עליו כעת, אם אך תינתן להם ארכה של חודש ימים נוסף לעשות כן".

ברנר דחה את התנגדותה של סדרה ט' הלא מובטחת למינוי כונסי נכסים זמניים לסידרה יד' ו-טו' המובטחות. אי.די.בי חייבת לסידרה ט' 910 מיליון שקל, סדרה יד' 890 מיליון וסדרה טו' 240 מיליון שקל.

ברנר התייחס גם לעובדה המהותית שאלשטיין השקיע מיליארדי שקלים באי.די.בי מהרגע שרכש אותה ב-2014, אבל טען כי החוק לא מותיר בפניו אפשרויות רבות: "בשולי הדברים אציין כי לא נעלמה מעיני העובדה שמדובר בתוצאה קשה מנשוא עבור בעל השליטה, שאין חולק כי מיום קבלת השליטה באי.די.בי לידיו בשנת 2013 ועד היום, השקיע סכום מצטבר של כשלושה מיליארד שקל באי.די.בי, וכעת השקעת עתק זו יורדת רובה ככולה לטמיון, מבלי שבעל השליטה יזכה לקצור מפירותיה.

"צר לי על כך, אלא שזוהי התוצאה המתחייבת על פי הדין שעה שעסקינן בחברה חדלת פירעון, ובהעדר כל סיכוי נראה לעין להשגת הסדר נושים שימנע את הפירוק ואת אכיפת השעבודי".

עבור אלשטיין השוהה בארגנטינה זו תוצאה קשה. על נכסי אי.די.בי הוא ויתר למעשה ועתה נותרה בפניו האפשרות להתמודד על רכישת השליטה מחדש בדסק"ש שכוללת את נכסים ובניין, אלרון וסלקום.