היקף המיזוגים והרכישות בישראל עלה ב-14% ברבעון השני

10% מעסקאות המיזוגים והרכישות שבוצעו בישראל ברבעון השני של השנה נעשו תחת לחץ (דיסטרס), במטרה לספק נזילות למוכרים. זוהי עלייה בהשוואה לרבעון הראשון של השנה, אז 7% מהעסקאות נעשו תחת לחץ. כך עולה מדו"ח של פירמת רואי החשבון דלויט העוסק במיזוגים ורכישות במחצית הראשונה של 2020, שהגיע לידי "כלכליסט".

הדו"ח נערך על ידי רו"ח סיגל אדניה קפון, ראש חטיבת הייעוץ הכלכלי־פיננסי בדלויט ישראל, ואלון פרייליך, דירקטור בחטיבת הייעוץ הכלכלי-פיננסי.

סיגל אדניה קפון צילום: אלמוג סוגבקר

לפי דלויט, "רוב העסקאות שנעשו בדיסטרס במהלך 2020 נוגעות למכירת נכסים שונים הקשורים ליצחק תשובה". תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק הציבורית, מחזיק גם בשלל נכסים פרטיים, בין היתר באמצעות אלעד גרופ. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי במהלך 2020 נמכרו נכסים פרטיים שלו ושל דלק בהיקף כולל של 4.5 מיליארד שקל. מרבית המכירות היו של נכסים פרטיים (2.7 מיליארד שקל), והיתר של קבוצת דלק.

מה דעתך על מניית דלק קבוצה:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

עם הנכסים הפרטיים שמכר תשובה תחת לחץ, מצב שהתבטא במחיר שלהם, נמנים השליטה באלעד מגורים החדשה (71%) לקרן JTLV2 תמורת 195 מיליון שקל. המכירה נעשתה לפי שווי חברה של 275 מיליון שקל - חצי מהשווי שלפיו תשובה תכנן להנפיק אותה, ומעט פחות מהשווי שלפיו היה אמור למכור אותה לקנדה ישראל. דלק ישראל, החברה־הבת של קבוצת דלק, מכרה את יתרת אחזקותיה (20%) בחברת ההתפלה IDE בתמורה ל־164 מיליון שקל. זה נעשה לפי שווי חברה של כ־960 מיליון שקל, הנמוך ב־17% מהמחיר שציפתה לקבל, ונמוך מהשווי ששיקף לה מהלך שביצעה ב־2019; היא מכרה אז 30% מהחברה בתמורה ל־530 מיליון שקל, ששיקפה לה שווי של 1.75 מיליארד שקל.

בדלויט צופים עלייה במכירות תחת לחץ, אף שייתכן שיש חברות שעבורן חלון ההזדמנויות לניצול המצב נסגר, בשל התחדשות מדיניות הסגר בחלק מהמדינות.

מרץ חזק, מרץ בסגר

מספר העסקאות ברבעון השני עמד על 49, עלייה בהשוואה לתקופה המקבילה, שבה בוצעו 46 עסקאות. מדובר גם על עלייה בהשוואה לרבעון הראשון, שבו בוצעו 43 עסקאות. במחצית הראשונה מספר העסקאות הסתכם ב־92 - ירידה בהשוואה ל־100 שבוצעו בתקופה המקבילה. הסיבה לפער נעוצה בכך שבחודש מרץ, בעת שהמדינה נכנסה לסגר בעקבות התפרצות הקורונה, השוק כמעט קפא ובוצעו 9 עסקאות בלבד. זאת בהשוואה לחודש מרץ 2019, שבו בוצעו 23 עסקאות, והיה החודש החזק ביותר מבחינה זו באותה שנה. למעשה, היה זה החודש הבולט לחיוב מבחינה זו מינואר 2019 ועד סוף יוני 2020. זרם העסקאות התחדש באפריל, ומספר העסקאות בו, 14, היה זהה למספר באפריל אשתקד.

להערכת דלויט, הגל השני של הקורונה עשוי להשפיע לרעה על המיזוגים והרכישות. זאת משום שחבילות הסיוע שמוצעות לעסקים עשויות להיות לא אפקטיביות בהשוואה לאלה שהוצעו בגל הראשון.

עוד עולה מהדו"ח כי נראה שהקורונה לא השפיעה באופן משמעותי על גובה העסקאות. בדלויט מדגישים כי קשה לאמוד את ההשפעה משום שעסקאות רבות, בעיקר במגזר הפרטי, לא מדווחות במלואן, כך שלא ניתן לדעת כמה כסף החליף ידיים. מהמידע הנגיש עולה כי עסקאות גדולות, של 100 מיליון דולר ומעלה, ומגה־עסקאות, בהיקף של 500 מיליון דולר ומעלה, לא נפגעו או הושפעו במיוחד. להערכת דלויט, הצפי בהמשך הוא לפגיעה ולירידה במחירי המכירה, נוכח מצוקות נזילות שייגרמו למוכרים.

המגזר שהציג את העמידות הגבוהה ביותר, ואף צמח, הוא מגזר הטכנולוגיה. מספר העסקאות במגזר ברבעון השני יותר מהוכפל ועמד על 25, לעומת 11 ברבעון הראשון. רוב העסקאות בו בוצעו בתחום התוכנה, כולל רכישת מוביט הישראלית על ידי אינטל תמורת כמיליארד דולר.

קרנות הון סיכון היו אחראיות ל־43% מהעסקאות ברבעון השני לעומת 14% רבעון קודם. הנתח של רכישות אסטרטגיות ברבעון השני צנח ל־29%, בעוד ברבעון הראשון מרבית העסקאות היו מסוג זה (49%). גם החלק של העסקאות שמוגדרות כרכישות פיננסיות התכווץ מ־25% ברבעון הראשון ל־14% בשני.

"קשה לקדם עסקה בזום"

אדניה קפון אמרה ל"כלכליסט": "הירידה במספר העסקאות במחצית הראשונה מגיעה בעיקר מעסקאות קרוס־בורדר, כלומר עסקאות שבהן מעורבות חברות זרות. עיקר הירידה היתה ברבעון הראשון, ספציפית במרץ. בסך הכל מדובר על ירידה קלה, ובהמשך השנה צפויה ירידה משמעותית יותר, משום שחלק גדול מהעסקאות שהושלמו החלו עוד לפני הקורונה, ואילו בתוך המשבר כנראה שפחות עסקאות יצאו לדרך. אפשר לסגור עסקאות בזום אם יש היכרות קודמת, אבל כימיה אנושית קשה ליצור בזום, ולכן אם המפגש הראשוני הוא בפלטפורמה הזו, קשה לקדם עסקה".

פרייליך הוסיף כי "הקושי לסגור עסקאות בעת הזו נוגע יותר לחברות שהן לא מתחום הטכנולוגיה, שבו יש פתיחות גדולה יותר לביצוע עסקאות מרחוק".