שטייניץ משטח לתשובה את עקומת הביקוש העתידי לגז

בכירי משרד האנרגיה יגישו לשר יובל שטייניץ תחזיות חדשות ומעודכנות לביקושים לגז טבעי במשק המקומי, תוך חיתוך חד של עשרות אחוזים בביקוש בישראל לאורך העשור הקרוב, כך נודע ל"כלכליסט". עבודת המטה בנושא החלה השבוע, ועל פי הערכות, הנתונים יימסרו לשטייניץ אחרי החגים. חישוב ראשוני שביצע משרד האנרגיה מעלה כי הירידה בביקושים תהיה בהיקף של כ־5 מיליארד מ"ק לשנה - כמחצית מחוזי הגז שיש למאגר תמר.

עוד התברר אתמול כי אף שמשרד האנרגיה לא עוצר כרגע אף תוכנית שאושרה, הרי שהחזון לתחנות כוח גדולות באזור השרון כבר נכנס לסטטוס של "בחינה ומעקב". פירוש הדבר הוא שביטול הקמתן של ארבע תחנות הכוח, שעליו הודיע אתמול שר האנרגיה, עוד עלול להיזכר בדיעבד כסנונית הראשונה בשורה של ביטולי פרויקטים גדולים נוספים.

מדובר בחדשות רעות לשותפויות הגז שמחזיקות במאגרי תמר ולווייתן. כך, למשל, במצגת שפרסמה בחודש שעבר דלק קידוחים, בשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה - לקראת מיחזור חוב שהושלם בהיקף של כ־2.25 מיליארד דולר - הוצגו תחזיות ביקוש של השוק הישראלי עם הצהרה על כך שהוא מתאפיין בביקוש גדל ובמעבר מתחנות מבוססות פחם לגז טבעי, עם צפי לעלייה שנתית של 6%.

החיתוך הנוכחי של משרד האנרגיה מגלם, לדברי מנכ"ל המשרד אודי אדירי, ירידה של 50% בתוכניות ההקמה של תחנות כוח בעשור הקרוב. לטענת המשרד, ייצור החשמל יעבור בחלקו, כבר בשנים הקרובות, מתחנות כוח מבוססות גז טבעי למתקנים סולאריים, שישולבו בהם מתקני אגירת חשמל של סוללות ליתיום יון.

יצחק תשובה צילום: אייל טואג

בחודשים האחרונים יצאו שני מכרזים ראשונים בתחום, כשהראשון כבר נחתם לאחר הזכייה של החברות אנלייט, דוראל ואלומי בהספק של כ־170 מגה־ואט לכל הזוכות ובמחיר של כ־19.9 אגורות לקילו־ואט/שעה - נמוך בכ־26% מתעריף הייצור של חברת החשמל, או בכ־62% מהתעריף הכללי שמשלמים אזרחי המדינה. המכרז השני, שיצא כבר לדרך, מאיים יותר על תעשיית הגז, והוא כולל הקמה של 300 מגה־ואט סולארי עם אגירה, ולשלב המוקדם שלו נרשמו 27 מתמודדים.

מנהל את המכרז הזה החשב הכללי במשרד האוצר, וככל שהוא יצליח במחיר זהה לזה שבמכרז הראשון, מדובר בשינוי כיוון משמעותי לתעשיית הגז ובאיום של ממש על היכולת של השחקניות בו למכור אנרגיה בקצב דומה לזה שהן עושת כיום ולאורך זמן.

משמעות המהלך של משרד האנרגיה היא, שככל ששותפויות הגז הפועלות בישראל - תמר, לווייתן ובשנה הבאה כריש/תנין - בנו על צמיחה טבעית מעבר לחוזים שכבר בידיהן, הרי שכעת הן יהיו חייבות ליישר קו עם המצב המסתמן. לאור העובדה שיכולתן למכור עוד גז לפרויקטים חדשים במשק הישראלי תלך ותיפגע, יהיה עליהן להישען יותר על יצוא. הבעיה היא שמספר השווקים הפוטנציאליים ליצוא גז אינו גדול, אם בכלל, וחלקם עלולים להתברר כלא יציבים.

מבחינת שותפויות הגז מדובר בבשורה מאתגרת שנייה לפני שהן מפרסמות את דו"חות הרבעון השני, שכן הפרסומים העתידיים שלהן לשנים 2023 ואילך יכללו מעכשיו לא רק אזהרות לגבי השפעת משבר הקורונה, אלא גם לגבי יכולתן למכור גז בשוק המקומי.

הבשורה המאתגרת הראשונה היתה הודעת שטייניץ אתמול על ביטול הקמתן של ארבע תחנות הכוח, שהיו מתוכננות לעבוד על גז טבעי: מבואות גלבוע דרומית לעפולה (1,160 מגה־ואט), צבאים באזור בית שאן (1,740 מגה־ואט), הרטוב באזור בית שמש (800 מגה־ואט) ושגיא 2000 בעמק בית שאן (1,160 מגה־ואט). ההספק המצרפי של ארבע התחנות אמור היה להיות 38% מכוח הייצור הנוכחי המקסימלי של חברת החשמל.

לפי השר שטייניץ, ההספק החסר למשק יגיע מהמערכות הסולאריות לייצור חשמל בהספק של כ־12 אלף מגה־ואט, שבהן ישולבו מתקני אגירה (כ־2,200 מגה־ואט), דבר שיאפשר להן לפעול גם בלילה. בנוסף הדגיש השר כי בכוונתו להקפיא תוכניות חדשות לייצור חשמל בגז טבעי, שאינן באתרים מאושרים או קיימים, וכי תחנות חדשות יוצמדו בעיקר לתשתיות קיימות.