מה מסתתר בחוזים לרכישת החיסון העתידי לקורונה

התרחשויות בשוק החיסונים העולמי מזכירות את מה שקרה ברשתות המזון רגע לפני הטלת הסגר, בחודש מרץ האחרון. הציבור זרם לרשתות אחוז בהלה מפני העתיד לבוא ועט על שימורים, נייר טואלט וביצים. לא יהיה מוגזם לומר כי גם ממשלות במדינות רבות מסתובבות בימים אלה בין חברות התרופות השונות בניסיון לרכוש כמה שיותר ממוצר שהצורך בו אמנם ברור, אך הוא עדיין לא קיים.

חרף העובדה שאף חברה טרם הוכיחה כי היא אוחזת בחיסון קורונה, השיח שמתודלק במידה רבה על ידי מנהיגי מדינות כמו למשל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שכנע את כולם שהחיסון מעבר לפינה. לפי טראמפ שמוביל את מגמת החתימה על הצ'קים עבור מוצר לא קיים, החיסון עשוי לנחות בשוק ממש לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב, כלומר עד נובמבר הקרוב.

מירוץ חימוש להשגת החיסון

אחרי שכולם השתכנעו כי בתוך חודשים יושלם התהליך, השיח עלה שלב - מי תהיה המדינה שתדאג לחיסון לתושביה ותחזור לשגרה. ישראל לוקחת חלק פעיל במירוץ זה וחתמה על הסכמים לרכישת חיסונים עם מודרנה האמריקאית (שנחשבת למתקדמת ביותר בתהליך הפיתוח), עם ארקטורוס האמריקאית (שהחלה בשלב השני של ניסויים קליניים וחתמה פרט לישראל עם ממשלה נוספת למכירת החיסון שמבוסס גם הוא RNA בדומה לחיסון של מודרנה), עם המכון הביולוגי הישראלי, ומנהלת מגעים מתקדמים עפ"י פרסומים עם אסטרהזנקה לרכישת חיסונים שנכנסו גם הם לשלב השלישי של הניסויים הקליניים.

מהי משמעות ההסכמים כשהחיסונים טרם אושרו לשימוש, ובמקביל מדינות רבות אחרות חתמו על הסכמים דומים? "ברגע שיהיה חיסון מאושר לשימוש, יהיה טירוף להשיג אותו. גם אם ישראל תקבל רק מיליון מנות, זה יכול להיות כל ההבדל בין מערכת בריאות מתפקדת לבין מערכת קורסת", אומר ד"ר אורי לרנר, המנהל המקצועי של עמותת מדעת, שעוסקת בקידום בריאות הציבור בתחום הרפואה המונעת, "יש סיכוי לא רע שאף אחת מהחברות שנמצאות כרגע בניסויים קליניים לא תצליח, ואז יוצא שקנינו חתול בשק ובכסף הזה אפשר היה לעזור עוד למערכת הבריאות".

רוכשים אופציה, ומסתכנים

החברות מודרנה, פייזר ואסטרהזנקה, שנמצאות בשלבים המתקדמים ביותר להפקת חיסון לקורונה, אמנם מייחסות חשיבות אדירה ליכולות הייצור המהיר, אך גם לפי מספרים שהן דיווחו עליהם, קל להבין כי לא יהיה מספיק חיסונים לכולם בזמן הקרוב. כך נוצרה מלחמה בין המדינות העשירות שמשלמות מראש עבור החיסונים למרות הסכנה באובדן הכסף ללא קבלת תמורה. המדינות העניות נאלצות להסתמך על נדיבות ארגונים כמו הקרן של ביל ומלינדה גייטס שהבטיחה לממן חיסונים למדינות נחשלות, לפתח בכוחות עצמן חיסונים או במקרים אחרים לנסות לגנוב מידע כפי שמתחיל להיחשף בגזרת התקפות סייבר שמגיעות מצפון קוריאה למשל.

נסיינית מניו יורק מקבלת חיסון של מודרנה נגד קורונה צילום: איי פי

שני סוגי חוזים לרכישה עתידית קיימים: הזמנה מראש של הכמות המבוקשת עם תשלום לאחר אספקת החיסונים. במקרה שהחברה לא תצליח בניסויים הקליניים והחיסון לא יקבל אישור, העסקה תבוטל. הסכם מסוג זה נחתם בין ארה"ב לבין פייזר.

אלא שבתקופה האחרונה החל להתפתח סוג אחר של חוזה, משום שהחברות מבינות שמצד אחד הכוח מצוי בידן, ומצד שני ניסויים קליניים מואצים הם עסק יקר שדורש מימון. כך הפך לפופולרי במיוחד הסכם האופציה - הממשלות נותנות לחברות חלק מהכסף כבר עכשיו ובתמורה מקבלות התחייבות לאספקת חיסונים עם קבלת האישור. במשרד הבריאות לא מוכנים לנקוב בסכומים ששולמו, אבל אם להסתמך על סכומים שפירסם הממשל האמריקאי, הרי שמדובר בפחות מ־100 מיליון דולר. מדובר בסכומים זניחים יחסית עבור ישראל, בוודאי ביחס לעלויות התקציביות האדירות של מיליון מובטלים.

גורם בכיר בענף הביומד הישראלי העריך בשיחה עם "כלכליסט" כי אם וכאשר יאושר חיסון מתוצרת ארה"ב לקורונה, הממשל עשוי להטיל איסור על הייצוא שלו לחודשים הראשונים, לפני שתובטח כמות מספקת לכל תושביו. סביר שמדינות שיהיו חתומות על חוזה רשמי עם יצרניות החיסון, יוכלו לעקוף את המגבלה הזאת.

ד"ר ארז גרטי, אימונולוג וראש תחום תקשורת המדע במכון דוידסון, מסביר: "זה בסופו של דבר ניהול סיכונים. אני רוצה לקוות שהממשלות מבטיחות את עצמן בהסכמים שהן עושות. לדבריו, "חוץ מהחיסון של מודרנה שהוא לגמרי חדשני, ביתר החברות מדובר במשהו שאנחנו כבר מכירים ולכן הסיכון לא גבוה. FDA עצמו הודיע שיהיה מוכן להתפשר על יעילות של 50% בחיסונים אלה".