המהלך שמקדם משרד המשפטים - חמצן לחברות חזקות עם בעיה זמנית

כך, בעוד החברות החזקות שממשיכות לגייס, ואפילו בהיקפים גדולים, מושכות את המדד כלפי מעלה, החברות החלשות מאבדות את היכולת למחזר את החוב שלהן ותשואות האג"ח שלהן מטפסות לרמה של אג"ח זבל שמשקף את החשש של המשקיעים מפני האפשרות שהן לא יוכלו לפרוע את החוב כלפיהם.

המשנה ליועמ"ש מאיר לוין צילום: עמית שעל

לא זאת אף זאת, עם כל הצער שבדבר, נראה ששיאו של המשבר עודנו לפנינו ונגזר עלינו להתרגל למציאות החדשה - שגרה בנוכחות קורונה.

האם המהלך שמקדם משרד המשפטים, שלפיו חברות יוכלו לדחות תשלומי חוב מבלי לפנות לבית המשפט, הוא בגדר שימוש ב"אמצעים נואשים"? בהחלט לא, וטוב שכך. הצעת החוק מבקשת להקל על חברות שמתקשות בשירות החוב שלהן למחזיקי האג"ח לגבש הסדר חוב מבלי לעבור את הוויה דולורוזה שכוללת פנייה לבית המשפט, מינוי מומחה ואישור ההסדר ע"י שופט. תחת זאת מוצע שהסדר החוב יגובש במסגרת של תיקון שטר הנאמנות.

משרד המשפטים מבקש לקבוע שתי קבוצות של קריטריונים לחברות שיבקשו ליהנות מההקלות. הקבוצה הראשונה נועדה למנוע מחברות שנמצאות בחדלות פירעון ומכאלו שבדו"חות שלהן מופיעה הערת עסק חי לנצל את החוק החדש ולהימנע מהליך מסודר ומקובל בבית המשפט.

הקבוצה השנייה באה להבטיח שהסדר החוב יעמוד בתנאי סף שישמרו על מחזיקי האג"ח, לרבות הימנעות מ"תספורת", הגבלת דחיית תשלומים לתקופה של עד שנה, ושתנאי ההסדר יבטיחו שזכויותיהם של המחזיקים לא ייפגעו ביחס לנושים אחרים של אותן חברות.

הנקודה הארכימדית בהצעת החוק היא שהסדר החוב בתנאיו המקלים לא יכול לבוא בכפייה, אלא אך ורק בהסכמה בין החברות למחזיקי האג"ח. זאת נקודת החוזקה של הצעת החוק מבחינה משפטית, מכיוון שהיא מאפשרת שמירה על התינוק (ציבור המשקיעים) בזמן שהחברה מנסה לשפוך את מים העכורים שחדרו לסיפונה, ומבטיחה שהכוונות הטובות של משרד המשפטים לא יובילו את המשקיעים לגיהינום פיננסי.

אך זוהי עלולה להיות גם נקודת החולשה המעשית של ההקלות שיעילותן עוד תעמוד למבחן. הנכונות של מחזיקי האג"ח לאפשר דחיית תשלומים גדלה באופן ישיר לאיתנות החברות שמנהלות איתם משא ומתן. מכאן שסביר להניח שההקלות שמשרד המשפטים מבקש לאמץ יסייעו בעיקר לחברות החזקות שהגיעו לקושי תזרמי נקודתי וזמני, אך לא יהיה די בהן כדי לסייע לחברות שמצבן נואש.