תיקון קל? לאחר שלושה ימים של ירידות, השקל שב לעליות מול הדולר

כמעט שבוע חלף מאז התחזק השקל לעומת המטבע האמריקאי: הדולר יורד היום (ה') ב-0.4% ל-3.442 שקלים, היורו נחלש ב-0.1% ל-3.894 שקלים. בשוקי העולם, הדולר נסחר ביציבות מול היורו, על 1.133 דולרים, והפאונד מטפס ב-0.2% ל-1.263 דולרים. 

"על רקע התפרצות הגל השני של נגיף הקורונה בישראל והצפי להתאוששות איטית יותר של המשק, עם השפעות ארוכות טווח על החשבונות הלאומיים - אנו מוצאים לנכון לשנות את התחזית שלנו לשער השקל מהתחזקות הדרגתית בשנה הקרובה לתחזית ליציבות שער החליפין של השקל מול סל המטבעות הזרים", כך לדברי קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון.

שקל, דולר צילום: שאטרסטוק

לדברי לוי, "היחלשות השקל כבר מתחילה להיות ניכרת בימים האחרונים, וביתר שאת לאחר הודעת בנק ישראל, שהייתה מצד אחד מאוד פסימית - התחזיות לצמיחה ל-2020 הופחתו משמעותית, והנגיד אף אמר שאי הודאות להתממשות תחזית זו גבוהה וייתכן שהיא תעודכן שוב בהמשך. מצד שני, שוק המניות והאג"ח הגיבו בצורה מאוד חיובית להחלטת בנק ישראל להצטרף לבנקים מרכזיים גדולים בעולם ולהרחיב את תוכניות התמיכה שלו בשווקים, כולל תוכנית לרכישת אג"ח קוצרניות. אולם, נראה כי החלק הפסימי בהודעה השפיע על היחלשות השקל יותר מזריקת העידוד לשוקי המניות והאג"ח".

לוי מסביר כי "הכוחות שמשפיעים על השקל הם בעיקר החשבונאות הלאומית ותיאבון הסיכון של המשקיעים. במחצית הראשונה של 2020, התמונה בשני פרמטרים אלה היתה מאוד חיובית, למרות הוירוס: חברות היי טק הצליחו לגייס, ישראל הצטרפה למדד WGBI (העוקב אחר אג"ח מדינות נבחרות), והיקף האחזקות של זרים זינק ב-6.5 מיליארד שקל בחודש מאי. העודף בחשבון השוטף ממשיך להיות גבוה, בעיקר בעקבות פעילות סקטור שירותי ההיי טק והפחתה בשווי הדולרי של היבוא עקב ההאטה בצריכה הפרטית וירידת מחירי יבוא".

"עם זאת", מוסיף לוי, "ההערכה שלנו היא כי התמונה בפרמטרים אלה תהיה פחות חיובית בהמשך, מה שילחץ על השקל. אנו מעריכים בין היתר כי הירידה האחרונה במחירי הנפט, ובפעילות הכלכלית הגלובלית, תפחית את נפח יצוא הגז. התכווצות של נפח הסחר הגלובלי, בין אם בגלל ההאטה הגלובלית ובין אם בגלל מלחמות סחר שיתפתחו בין המעצמות הגדולות ובין אם בגלל ירידה בצריכה – תפחית את העודף בחשבון השוטף של ישראל ובכך תמתן את הכוחות להתחזקות השקל".

בנוסף, אומר לוי, כי "נפח ההשקעות בישראל עשוי לקטון בעקבות המצב של שוק ההון ורווחיות החברות, וקצב הגיוסים והאקזיטים של חברות היי טק וסטארט-אפים עשוי להאט, עקב קושי בביצוע ROADSHOWS, למרות שכרגע עדיין ניכר שהפעילות נמשכת. במידה שיהיו ירידות שוב בשוקי המניות בגלל סגר כזה או אחר, השקל עשוי להיות פגיע בטווח הקצר. לבסוף, יש לתת מבט לכיוון של נובמבר 2020, לבחירות של ארה"ב, עם אפשרות ההולכת ומתחזקת לעליית הדמוקרטיים, עם משמעויות כלכליות ופוליטיות שונות מן הממשל הנוכחי, מה שעלול להכביד גם כן על השקל".

לסיום ציין לוי כי "פרמטר נוסף שתמך בהתחזקות השקל עד כה - צמצום פערי הריביות בין ישראל לארה"ב – עשוי להשתנות אף הוא, על רקע האפשרות שבנק ישראל ימשיך את תוכנית רכישות המט"ח ויוריד את הריבית לאפס. להערכתנו, זו אפשרות סבירה, אם כי הסיכוי להורדת הריבית לטריטוריה שלילית הוא נמוך. חשוב להגיד עם זאת, שאי הוודאות לתחזית זו גבוהה, ויתכן כי במקרה של התאוששות מהירה, עקב הפתעה כמו למשל בעקבות מציאת חיסון, השקל ישוב למגמה ארוכת הטווח שלו ויחזור להתחזק. בסך הכל ניתן לומר כי מכלול הסיכונים לשער השקל גדל ולכן אנו מפחיתים את התחזית מהתחזקות ליציבות של השקל מול הסל בשנה הקרובה".

יתרות המט"ח של בנק ישראל הסתכמו בחודש יוני ב-147.3 מיליארד דולר, גידול של 4.8 מיליארד דולר לעומת חודש מאי. זאת, בשל רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל ב-1.44 מיליארד דולר, ספיגת אשראי דולרי לטווח קצר מהמערכת הפיננסית בסכום של 2.3 מיליארד דולר, ושערוך יתרות מטבע חוץ בסכום של 1.55 מיליארד דולר.