שיא ביתרות המט"ח של בנק ישראל במאי: 142.5 מיליארד דולר
9 מיליארד דולר נוספו ליתרות המט"ח בחודש החולף. עיקר הגידול נובע מהעברות של הממשלה לבנק - בעקבות גיוס האג"ח בחו"ל
- רשות ני"ע מצטרפת לעמדת נגיד בנק ישראל בקידום שוק האיגוח הציבורי
- מי יתרסק בתהום בין בנק ישראל לאוצר
- נפגעתם ממשבר הקורונה? ייתכן שדירוג האשראי שלכם לא יושפע
עיקר הגידול ביתרות המט"ח שבידי הבנק נובע מהעברות הממשלה (בעקבות גיוס האג"ח בחו"ל שנשמר אצל הבנק) שעמדו על יותר מ-5 מיליארד דולר. בנוסף, בנק ישראל רכש 2.6 מיליארד דולר ונרשמה עלייה של 1.7 מיליארד דולר בעקבות עליות שערים. במקביל העביר הבנק למגזר הפרטי כחצי מיליארד דולר בהלוואות במטרה לשמור על הנזילות בשווקים.
בדיווח חודשי בנוגע לתוכניות הסיוע איתה יצא הבנק בעקבות משבר הקורונה, סך יתרת עסקאות הריפו (המאפשרות לגופים להלוות מבנק ישראל כנגד אג"ח) עמדו על 1.6 מיליארד שקל בסוף מאי (בהשוואה ל-1.8 מיליארד בסוף אפריל ו-5.5 מיליארד שקל בסוף מרץ). משמעות הדבר היא כי הגופים הפיננסיים בשוק נזקקו לסיוע מבנק ישראל בחודש מאי בהיקף דומה זה שניתן באפריל כדי לשמור על הנזילות שלהם (משמעותית פחות ממרץ).
במסגרת עסקאות חלף דולר-שקל שאמורות לשמור על זמינות של הדולר, סך היתרות עמד על 6.8 מיליארד דולר (לעומת 7.5 מיליארד דולר בסוף אפריל). סך רכישות האג"ח הממשלתיות עמד על 19.2 מיליארד של, 6 מיליארד שקל יותר מבסוף החודש שעבר.
מדוע זקוק בנק ישראל ליתרות מט"ח?
ליתרות המט"ח כמה מטרות: ראשית הן מקנות למשק מלאי חירום של מטבע חוץ בהיקף שצריך להספיק לזמן משבר. משבר הקורונה המחיש כיצד יכול בנק ישראל לסייע למשק בעזרת אותן יתרות - בעיקר בשמירה על נזילות בשווקים הפיננסיים כך שהמשבר הריאלי לא ייצור גם משבר פיננסי.
במקרה של מלחמה גדולה או רעידת אדמה למשל, יוכלו לשמש יתרות המט"ח לסיוע ריאלי יותר. בתקופה שכזו, יכול להיות ייבוא מסיבי לצד האטה בייצוא - כך שההכנסות במטבע חוץ יהיו נמוכות ויתרות המט"ח יישארו המקור העיקרי של המדינה למימון.
בנק ישראל רוכש מט"ח בין היתר במטרה לקזז השפעות של ספקולנטים על השקל במטרה לשמור על ערכו "האמיתי" של השקל מול הדולר (להערכת הבנק).