הדולר נהנה מהחלטת הריבית והתחזית הקודרת למשק; "השקל יעבור מהתחזקות ליציבות"

נמשכת ההיחלשות במטבע המקומי לאחר החלטת בנק ישראל מאמש להשאיר את הריבית על 0.1%, ובעקבות ההחמרה בתחזית הצמיחה במשק לפיו שנת 2020 תסתיים בהתכווצות של 6% מהתוצר (התחזית הקודמת מלפני חודש עמדה על התכווצות של 4.5%). כמו כן, נרשמת בישראל גם היום (ג') עלייה חדה בכמות הנדבקים בקורונה. הדולר עלה ב-0.2% ושערו היציג נקבע על 3.442 שקלים, היורו יציב ושערו היציג נקבע על 3.896 שקלים.

"על פניו, מכיוון שריבית שלילית זה משהו שבבנק ישראל לא ממש מתלהבים ממנו (בצדק) היינו מצפים שהצעדים שיבחרו יהיו כאלו שקשורים להתערבות בשווקים כמו הגדלת היקף רכישות האג"ח הממשלתיות או הרחבת מגוון הנכסים הנרכשים (כמו אג"ח קונצרני או תיקי משכנתאות/הלוואות)", אמר לפני ההחלטה אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות.

מט"ח צילום: בלומברג

ואכן, בנק ישראל הודיע מיד לאחר החלטת הריבית כי ירכוש לראשונה אג"ח קונצרניות בשוק המשני בהיקף של 15 מיליארד דולר, כדי לייצב במידה מסוימת את הכלכלה בזמן משבר הקורונה - ההודעה על כך הזניקה אמש את מדדי הבורסה, ממש לקראת הנעילה.

"המצב שנוצר פוגע בפוטנציאל ההתאוששות במשק לעומת ההערכות שהיו רק לפני חודש. אנו מעריכים תחזית לירידה בתמ"ג השנה בשיעור של כ-5%-6%. הגירעון צפוי להיות גדול יותר ולהסתכם בכ-12%-13%. גם תחזית האינפלציה, שהתבססה על תסריט ההתאוששות במחצית השנייה של השנה, שכרגע נמצאת בסימן שאלה, יורדת ל-0.5% ל-12 החודשים הבאים. מהמדידות שלנו עולה שמחירי הפירות והירקות הוזלו משמעותית בחודש יוני. מדד המחירים לחודש יוני צפוי להישאר ללא שינוי", כך לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות.

יתרות המט"ח של בנק ישראל הסתכמו ביוני ב-147.3 מיליארד דולר, גידול של 4.8 מיליארד דולר לעומת חודש מאי. זאת, בשל רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל ב-1.44 מיליארד דולר, ספיגת אשראי דולרי לטווח קצר מהמערכת הפיננסית בסכום של 2.3 מיליארד דולר, ושערוך יתרות מטבע חוץ בסכום של 1.55 מיליארד דולר.

בשוקי העולם, המטבע האמריקאי מטפס לעומת היורו והפאונד, בעוד הזהב מאבד קצת גובה, ונסחר כעת מתחת ל-1,800 דולר לאונקיה: היורו יורד ב-0.2% לשווי של 1.128 דולרים, הפאונד נחתך ב-0.1% ל-1.247 דולרים.

בלאומי משנים מגמה - "השקל יעבור השנה מהתחזקות ליציבות"

בנק לאומי מעדכן את תחזיותיו לשער השקל לשנה הקרובה, על רקע הגל השני של הקורונה בישראל, השלכותיו על המשק, וגורמים נוספים: "על רקע התפרצות הגל השני של נגיף הקורונה בישראל והצפי להתאוששות איטית יותר של המשק, עם השפעות ארוכות טווח על החשבונות הלאומיים - אנו מוצאים לנכון לשנות את התחזית שלנו לשער השקל מהתחזקות הדרגתית בשנה הקרובה לתחזית ליציבות שער החליפין של השקל מול הסל" - השקל נחלש מהשיא שרשם השבוע מול הסל ל-78.64 נקודות, כך אומר היום קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון.

לדבריו, "ייתכן שהשקל יתחזק מול מטבע כזה או אחר, כולל מול הדולר, אבל כשלוקחים בחשבון מטבעות נוספים כמו היורו ומטבעות שווקים מתעוררים אחרים, אנו מעריכים כי השקל יתפקד פחות טוב מכפי שהיינו רגילים בשנים האחרונות", כך לדברי קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון.

ביחס לעליות בשוקי ההון בימים האחרונים, בעיקר בעולם, אומר לוי כי "אחרי כמה שבועות של פסימיות בשווקים, השבוע האחרון היה היפוך מגמה, עם עליות בשוקי המניות, ובהתאם לכך במטבעות מסוכנים יותר של כלכלות מתעוררות, כמו המטבע הברזיאלי והמקסיקני".

לדברי לוי, "היחלשות השקל כבר מתחילה להיות ניכרת בימים האחרונים, וביתר שאת לאחר הודעת בנק ישראל אתמול - הייתה מצד אחד מאוד פסימית - התחזיות לצמיחה ל-2020 הופחתו משמעותית, והנגיד אף אמר שאי הודאות להתממשות תחזית זו גבוהה וייתכן שהיא תעודכן שוב בהמשך. מצד שני, שוק המניות והאג"ח הגיבו בצורה מאוד חיובית להחלטת בנק ישראל להצטרף לבנקים מרכזיים גדולים בעולם ולהרחיב את תוכניות התמיכה שלו בשווקים, כולל תוכנית לרכישת אג"ח קוצרניות. אולם, נראה כי החלק הפסימי בהודעה השפיע על היחלשות השקל יותר מזריקת העידוד לשוקי המניות והאג"ח".

נגיד בנק ישראל אמיר ירון צילום: רויטרס

לוי מסביר כי "הכוחות שמשפיעים על השקל הם בעיקר החשבונאות הלאומית ותיאבון הסיכון של המשקיעים. במחצית הראשונה של 2020, התמונה בשני פרמטרים אלה היתה מאוד חיובית, למרות הוירוס: חברות היי טק הצליחו לגייס, ישראל הצטרפה למדד WGBI (העוקב אחר אג"ח מדינות נבחרות), והיקף האחזקות של זרים זינק ב-6.5 מיליארד שקל בחודש מאי. העודף בחשבון השוטף ממשיך להיות גבוה, בעיקר בעקבות פעילות סקטור שירותי ההיי טק והפחתה בשווי הדולרי של היבוא עקב ההאטה בצריכה הפרטית וירידת מחירי יבוא".

"עם זאת", מוסיף לוי, "ההערכה שלנו היא כי התמונה בפרמטרים אלה תהיה פחות חיובית בהמשך, מה שילחץ על השקל. אנו מעריכים בין היתר כי הירידה האחרונה במחירי הנפט, ובפעילות הכלכלית הגלובלית, תפחית את נפח יצוא הגז. התכווצות של נפח הסחר הגלובלי, בין אם בגלל ההאטה הגלובלית ובין אם בגלל מלחמות סחר שיתפתחו בין המעצמות הגדולות ובין אם בגלל ירידה בצריכה – תפחית את העודף בחשבון השוטף של ישראל ובכך תמתן את הכוחות להתחזקות השקל".

בנוסף, אומר לוי, כי "נפח ההשקעות בישראל עשוי לקטון בעקבות המצב של שוק ההון ורווחיות החברות, וקצב הגיוסים והאקזיטים של חברות היי טק וסטארט-אפים עשוי להאט, עקב קושי בביצוע ROADSHOWS, למרות שכרגע עדיין ניכר שהפעילות נמשכת. במידה שיהיו ירידות שוב בשוקי המניות בגלל סגר כזה או אחר, השקל עשוי להיות פגיע בטווח הקצר. לבסוף, יש לתת מבט לכיוון של נובמבר 2020, לבחירות של ארה"ב, עם אפשרות ההולכת ומתחזקת לעליית הדמוקרטיים, עם משמעויות כלכליות ופוליטיות שונות מן הממשל הנוכחי, מה שעלול להכביד גם כן על השקל".

לסיום ציין לוי כי "פרמטר נוסף שתמך בהתחזקות השקל עד כה - צמצום פערי הריביות בין ישראל לארה"ב – עשוי להשתנות אף הוא, על רקע האפשרות שבנק ישראל ימשיך את תוכנית רכישות המט"ח ויוריד את הריבית לאפס. להערכתנו, זו אפשרות סבירה, אם כי הסיכוי להורדת הריבית לטריטוריה שלילית הוא נמוך. חשוב להגיד עם זאת, שאי הוודאות לתחזית זו גבוהה, ויתכן כי במקרה של התאוששות מהירה, עקב הפתעה כמו למשל בעקבות מציאת חיסון, השקל ישוב למגמה ארוכת הטווח שלו ויחזור להתחזק. בסך הכל ניתן לומר כי מכלול הסיכונים לשער השקל גדל ולכן אנו מפחיתים את התחזית מהתחזקות ליציבות של השקל מול הסל בשנה הקרובה".