הרשות בדרך להתיר כפל דמי ניהול עם תקרה לפי מגזרים

אחד המאבקים הסוערים שידע שוק ההון המקומי בשנים האחרונות חזר אתמול לסדר היום של ועדת הכספים: הגבלת כפל דמי הניהול של החוסכים לפנסיה. במסגרת הדיון שיתקיים היום בוועדה, צפויה רשות שוק ההון לבקש הארכה של שנה וחצי על המגבלה הנוכחית בגביית כפל דמי הניהול, העומדת על 0.25% לכל היותר.

הרשות מבקשת שהות כדי לסיים מחקר שהיא מבצעת במסגרת ועדה ייעודית, ובכך למעשה להותיר את המגבלה על 0.25% עד סוף 2021, או עד תום פעילות הוועדה. תופעת כפל דמי הניהול נוצרה משום שמנהלי הפנסיה מגלגלים חלק מניהול ההשקעות למנהלים חיצוניים בתמורה לעלות נוספת.

ל"כלכליסט" נודע כי אף שהוועדה טרם גיבשה את המלצותיה, היא נוטה לאשר עקרונית את קיומם של דמי הניהול הכפולים. זאת תוך הסדרת תחומי ההשקעה והגדרת תקרת גבייה בכל תחום, הן לפי מגזרים, למשל הייטק, תשתיות, נדל"ן; והן לפי סוגי מכשירים, קרי תעודות סל, הלוואות פרטיות ועוד.

משה ברקת צילום: עמית שעל

הוועדה הוקמה בפברואר האחרון בהוראתו של יו"ר רשות שוק ההון משה ברקת. ברקת החליט להקים אותה נוכח מורכבות ההכרעה - האם ראוי לגבות פעמיים דמי ניהול מעמיתים לצורך מיקור חוץ של חלק מההשקעות. בהתאם למסקנותיה יגובשו ההמלצות שימסרו לוועדת הכספים.

הוועדה היתה אמורה להתכנס אחת לשבועיים, אולם גם כאן מגפת הקורונה שיבשה את התוכניות. חלק מהדיונים בוטלו וחלקם התבצעו מרחוק באמצעות אפליקציית זום, ולכן התעכבה עבודת הוועדה. בראש הוועדה עומד פרופ' ישי יפה מהאוניברסיטה העברית, וחברים בה בין היתר פרופ' אסף חמדני; ד"ר נדין בודו־טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגידת בנק ישראל; ומיכל עבאדי־בויאנג'ו, שכיהנה בעבר כחשבת הכללית וכיו"ר בית ההשקעות פסגות.

המטרה של המגבלה: לשפר את התשואה לחוסכים ואת פיזור ההשקעה

דמי הניהול, שאותם מנהלי הפנסיה מגלגלים למנהלים חיצוניים, נגבים ישירות מהחוסכים. הגופים המוסדיים מעבירים אותם לצדדים שלישיים, כמו הוצאות לעורכי דין ומתווכים בעסקאות נדל"ן או אשראי, או הוצאות ניהול השקעות על ידי קרנות השקעה חיצוניות. הגבייה של ההוצאות הללו מאפשרת לגוף המוסדי להרחיב את אפיקי ההשקעה כדי לשפר את פוטנציאל התשואה והפיזור לחוסכים.

אולם לצד היתרונות עולה השאלה בדבר היעילות הכלכלית של ההסדרים הללו, והאם ראוי שהחוסכים ישלמו פעמיים דמי ניהול– פעם אחת לגוף המוסדי, ופעם נוספת לאותם צדדים שלישיים. בין היתר נטען כי אין סיבה שהוצאות אלה יהיו על חשבון החוסכים, וכי על החברות המנהלות את כספי הפנסיה לספוג אותן בעצמן. במקרה כזה, הגופים הקטנים לא יצליחו לעמוד בהוצאות.

הוועדה צפויה לפרסם בחודשים הקרובים את מסקנותיה

נושא כפל דמי הניהול עלה בוועדת הכספים כבר בשנת 2014. דורית סלינגר, ששימשה אז כממונה על שוק ההון, ביקשה להגביל את העלות הנוספת והעקיפה ל־0.15% בשנה. לחצים הופעלו עליה, בעיקר מצד מנהלי קרנות השקעה ישראליות וזרות, שחששו כי המגבלה תמנע מגופי הפנסיה להשקיע בהן, בנוסף להתנגדות חריפה מצד שר הכלכלה דאז נפתלי בנט. סלינגר התפשרה והעלתה את התקרה המותרת ל־0.25%. כמו כן, סלינגר החריגה מהמגבלה השקעות בתשתיות ובנדל"ן.

בהמשך הוארכה המגבלה של 0.25% באופן זמני, לאחר שברשות הגיעו למסקנה כי טרם בשלה העת להמליץ על הוראות קבועות. ברשות סברו שיש להימנע מכל שינוי שאינו מבוסס מחקר מעמיק, ושיח מקיף המביא בחשבון את מכלול השיקולים הנוגעים לדבר. הוועדה האמורה צפויה לפרסם בחודשים הקרובים את מסקנותיה.

כעת נותר לראות האם ועדת הכספים תאשר היום את המגבלה הזמנית. לכאורה מדובר באישור טכני, אולם לאור היחסים המתוחים בין הרגולטורים לכנסת (כמו למשל בסוגיית מתן רישיון סוכנות ביטוח לחברות כרטיסי אשראי), קשה לומר בוודאות שאישור זה יושג בקלות.