קפלינסקי יצטרך להכין תוכנית מגירה לכיבוי אורות בבזן

לא ברור מה יש בבית הזיקוק החיפאי, או בבעלי השליטה עידן עופר (33%), באמצעות החברה לישראל, ומשפחת פדרמן (15%) באמצעות מפעלים פטרוכימיים, שגורם לכזו תחלופה של מנהלים, אבל כלל לא בטוח שתחלופה כזו היא הדרך הנכונה לנהל עסק.

משה קפלינסקי, מנכ"ל בזן צילום: אוראל כהן

כל עסק, בעיקר בזן, שמנייתה איבדה 38% בעשור האחרון. לא את כל הירידה בשווי המניה אפשר לייחס לחילופי הבכירים בבזן, וניתן לייחס אותה גם לאירועים חיצוניים שעוברים על שוק האנרגיה העולמי ולשינויים רגולטוריים בישראל. עם זאת, קצב חילופי המנכ"לים מקשה בוודאי גיבוש אסטרטגיה להתמודדות עם השינויים האלה.

הכנה לרגולציה חונקת

הפרישות האחרונות של הבכירים לוו גם לא פעם בחקירות של המשטרה הירוקה, בעיקר בשל תקלות תפעוליות וחשש מזיהום אוויר. לאורך השנים בית הזיקוק הלך ותפס לו מקום של כבוד ב"כוונת" של הרגולטורים, ורק שלשום אירוע השריפה שהתרחש במתקני בזן בסוף 2016 הסתיים בפשרה משפטית שכוללת קנסות של 50-30 אלף שקל לשלושה בכירים וקנס של 1.2 מיליון שקל לחברה עצמה.

מה דעתך על מניית בזן:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

קפלינסקי אולי לא עושה את ההשוואה, אבל המאבקים הרגולטוריים שהיו לו כמנכ"ל מפעל המלט נשר, בהם הכרזה על נשר כמונופול שחייבה אותה למכור את נשר הרטוב ופתיחת השוק לתחרות וליבוא מלט. צעדים אלה, שחתכו את נתח השוק של נשר, עשויים להיראות כמו טיול בפארק לעומת המציאות היומיומית שתלווה אותו בבזן, החל בצווי מניעה לפעילות בשל חריגות וזיהומים ופגישות תקופתיות עם המשטרה הירוקה, וכלה ברגולציה חונקת. ונראה שגם השרה החדשה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, פותחת חזית עם בזן, כשהצהירה כי היא מחויבת להפחתת פליטות גזי חממה, וכי "ישראל תשים דגש מיוחד על ההתמודדות עם משבר האקלים", הצהרה שבוודאי לא עושה טוב ליצרנית הדלקים.

עידן עופר, מבעלי השליטה בבזן צילומים: בלומברג

אולם מעבר לכך, הכהונה הקרובה של קפלינסקי עשויה לכלול תוכנית מגירה לסגירה עתידית, גם אם רחוקה, של בית הזיקוק. מתי? לא מחר בבוקר, וצריך לומר ביושר שנכון להיום, יהיה קשה להסתדר בלי בית הזיקוק שמספק 60% מהביקוש לבנזין וסולר בישראל. גם מגזר הפולימרים מפרנס מאות מפעלים ואלפי משפחות, וסגירה מיידית שלו תגרור גל של אבטלה שאף פוליטיקאי לא ירצה במשמרת שלו.

האקדח של מקינזי

במועצה הלאומית לכלכלה כבר שוכב דו"ח של חברת מקינזי, שפורסם ביוני 2016, ומצביע על סגירתו של המתקן בחיפה עד 2030 כחלופה הכלכלית המשתלמת ביותר. התוכנית הגדולה היא לפנות את הקרקעות שם, להשמיש אותם לצורכי מגורים ופנאי, והביקוש לדלקים יתבסס על יבוא. למעשה, בדו"חות 2019 של בזן היא מעידה שקיים ניתוח כלכלי של "כמה חלופות ביחס לעתיד הפעילות של קבוצת בזן, בהן המשך פעילות הקבוצה במיקום ובתצורה הנוכחיים או סגירה של כלל הפעילות במתחם בזן, בכמה מועדים אפשריים בעתיד, כאשר המועד המאוחר ביותר שנבחן במסגרת הדו"ח, הנו שנת 2030. זאת לאחר הבאה בחשבון של כלל ההכנסות והעלויות הרלבנטיות, לגבי פיצוי לבעלי המניות של בזן המבוסס על הערך הנוכחי הנקי של רווחי החברה במועד הסגירה". בנוסף, בסוף שנת 2019 המשרד להגנת הסביבה פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו וביקש ממנו לקדם החלטה שתוביל לסגירה.

לידתה של הערכת שווי

מדובר במהלך רחוק, מלא קרבות משפטיים ושיארך שנים רבות. אחד מבכירי המועצה הלאומית לכלכלה אמר ל"כלכליסט" שאם המדינה תחליט לסגור בכפייה את בזן, היא גם תצטרך למצוא פתרון לשוקי התעשייה שנשענים על ייצור פולימרים, וגם לתת צ'ק פיצוי ענק לעופר ולפדרמנים. כמה ענק? כל מספר תופס, אבל במקרה או שלא, בדו"ח הרבעון הראשון של 2020 בזן ביצעה שיערוך מחדש של מתקן זיקוק, בקיזוז השווי הפעילות של כרמל אולפינים (100%) וגדיב (100%). לפי הההערכה החדשה, שווי פעילות הדלקים נטו נאמדת ב־1.7 מיליארד דולר. אז נכון ששער הדולר נמוך, אבל גם במשרדי הממשלה יודעים לומר ביושר שאף פוליטיקאי לא "ייתפס" נותן לעופר צ'ק פיצוי של מיליארדי שקלים.

תפילה נגד שריפה

ולכן, האפשרות השנייה, והיותר ריאלית מבחינתו של קפלינסקי, היא שבית הזיקוק יאבד את המיקוד בסולר ובנזין לתחבורה, ויישען על יצוא דלקים ושירות לתעשייה. זה לא יקרה מחר, אבל זה יקרה בתוך כמה שנים, בטח אם התוכנית הממשלתית של איסור מכירת מכוניות שמונעות על ידי בנזין וסולר עד 2030 תעלה לפסים מעשיים.

שינוי המיקוד העסקי אולי לא יפגע בהכנסות של בזן, אבל הוא בוודאי יפגע בלגיטימציה שלה להמשיך לחנות באמצע מפרץ חיפה ולהתפלל שאף מכל לא יישרף.

בינתיים קפלינסקי ינסה לקבוע עובדות בשטח על ידי הרחבת שטח המפעלים והקמה של תחנת כוח גדולה ופרטית, ויקווה שהממשלה החדשה לא תחזיק מעמד כדי שיבואו שרים חדשים שאולי חושבים אחרת. כך או כך, הכהונה של קפלינסקי תחייב אותו להכנת תוכנית מגירה, גם אם בעלת סיכוי קטן, שתכין את כולם לאפשרות של סגירה מלאה או חלקית של פעילות בזן.