אבנר סטפק: "יש תחושה של חגיגות פוסט-קורונה כי לא הפנמנו מספיק את הנזקים"

אבנר סטפק (45), מבעלי בית ההשקעות מיטב דש שייסד אביו צבי, הוא דמות צבעונית ולא טיפוסית בעולם שוק ההון. מעבר לחיבתו המוצהרת לפריטי אופנה לא שגרתיים ולהחלקה אמנותית על הקרח (את הספינים שהוא עושה אפשר לראות בחשבון הפייסבוק שלו), הוא משמש כדירקטור בחברות הקבוצה ועוסק באסטרטגיה ופיתוח עסקי, לצד קידום תעסוקת אנשים עם מוגבלויות. בשיחה עם כלכליסט מזהיר סטפק מפני אווירת חגיגות הפוסט-קורונה ואומר: "עוד לא הפנמנו את מלוא היקף הנזק".

איך אתה מסביר את זה ששוק ההון תיקן את עצמו כאילו מעולם לא הייתה קורונה - אבל הכלכלה הריאלית עדיין 'מתהדרת' ביותר מ-10% אבטלה? זו ממש פלנטה אחרת.

"שוקי המניות ושוקי האג"ח החזירו כבר את רוב הירידות של מרץ, הנסדא"ק כבר קרוב לשיא. לדעתי יש קצת עודף אופטימיות, כי למשבר הזה יהיו לא מעט קורבנות. בהחלט אפשר לשאול איך ולמה כל השווקים דוהרים קדימה, כשלא התחלנו עדיין לספור את הפצועים של המשבר הכלכלי. שוק ההון אכן תיקן בצורה חזקה למעלה, אבל הוא רק אינדיקטור מקדים למה שעתיד לקרות בכלכלה הריאלית. אם הלוגיקה היא: התגלה נגיף, יש מגיפה, שוק ההון קורס ואחרי זה הכלכלה קורסת - ב'אסטרטגית היציאה' הסדר יהיה הפוך. שוק ההון יוצא מהמשבר לפני שהכלכלה מתחילה להתאושש.

אבנר סטפק, מבעלי מיטב דש צילום: אוראל כהן

"מניות מגיבות בדרך כלל לפני התרחשות ה'אירוע' הכלכלי, לכן משבר הקורונה גרר ירידות במדדי המניות בסוף פברואר-תחילת מרץ, והמדדים התחילו לחזור לעצמם לקראת סוף מאי. בעיני, מבין כל הפרמטרים של הכלכלה הריאלית – האבטלה תהיה המרכיב האחרון שיחזור לנורמליות".

למה אתה פסימי ביחס לשיעור האבטלה?

"בעיקר בגלל שכאשר עסקים פושטים רגל, יש פחות ביקוש לעובדים; אבל גם בגלל שמי שלא סגר עסק מתמודד עם פוסט טראומה: משבר, פחד קיומי, אי ודאות, ומעדיף לחכות קצת כדי לצבור ביטחון. יש עסקים שחווים עכשיו פריחה זריזה, 'בום' מסוים בגלל הדחף לחזור ולקנות – אבל השאלה היא איך זה יתייצב בעוד כחצי שנה מהיום. לדעתי, בעלי חברות יחכו עם גיוסי כוח אדם מהותיים. עוד סיבה לפסימיות קשורה ליעילות: חלק מהחברות הבינו לאחר השחרור ההמוני לחל"ת שאפשר להסתדר עם פחות עובדים. לכן אני חושב ששיעור האבטלה לא ירד כל כך מהר, לפחות בשנה הקרובה".

אז מהי חצי הכוס המלאה?

"חברות יעילות הן גם רווחיות יותר, ויש גם לא מעט מרוויחים מהמשבר: ההצלחה של זום היא טריוואלית, אבל גם חברות האיקומרס פורחות ומשגשגות, וגם חברות המזון. ההייטק הופך, לדעתי, לכוכב המשבר הזה - כולל סיגמנטים של רפואה מרחוק, ציוד רפואי ורפואה דיגיטלית. משקלו של ה'קטר' שמוביל את המשק יגדל דרמטית בשנים הקרובות, על חשבון עסקי האוף-ליין. לכן הנסדא"ק, מדד חברות ההייטק, חזר לעצמו הכי מהר. גם אם היו קיצוצים והורידו משכורות אין מה לדאוג: המצב יחזור לקדמותו, מהר ובענק".

גם לך יש תחושה שאנחנו בשלב חגיגות הפוסט-קורונה?

"יש תחושה כזו כי לא הפנמנו מספיק את הנזקים. נתנו יותר מדי משקל לבריאות על חשבון הכלכלה, וכשהעשן יתפזר נראה את מימדי ההרס. יהיה פה גל פשיטות רגל של עסקים קטנים ובינוניים. הממשלה תאלץ להשקיע כסף לאחר מעשה כדי למנוע מהמצב להתדרדר, כשהפעם ממש מדובר על משבר של חלשים. אם ב-2008 החזקים נפלו – פה המשבר פוגע בעיקר בעובדי ייצור וצווארון כחול ובבעלי עסקים קטנים ובינוניים".

מה צפוי לקרות בעולם הנדל"ן?

"כל תחומי הנדל"ן - מגורים, משרדי ומסחרי - צפויים להיפגע מהמשבר. התחום המסחרי יפגע כי נעבור יותר ויותר לקניות אונליין; התנועה בקניונים תקטן, תמהיל הסוחרים ישתנה. בתחום המשרדים - חברות יצמצמו שטחים, הרבה מהעובדים יעברו לעבוד מהבית, גם אם חלקית. להערכתי נראה גם יציאה של חברות מ'מדינת תל אביב' ומגוש דן רבתי לפריפריה גיאוגרפית - אשדוד דרומה וחדרה צפונה. בשוק הדירות למגורים – המחירים יצטרכו לרדת, כי הביטחון של הקונים נפגע. כשרבע מהמשק בחל"ת או באבטלה – יש לאנשים פחות ביטחון להתחייב על משכנתא".

בוא נדבר קצת על האיום על קיומה של קבוצת דלק. הקורונה חשפה את כל מי שנשען חזק מדי על מינוף. יש בעיה בשוק ההון אם מי שהסתפר מקבל שוב הלוואות מהציבור?

"לא אגיד שהמוסדיים, כולל אנחנו, לא עושים טעיות. אבל אם יש לקח אחד שאני מצר על כך שלא הופנם, הוא שיש מי ששוק ההון צריך לעשות איתו פחות עסקים. לא צריך עשרה סיבובים של נפילות כדי להפנים שיש בעיה, וצריך שיהיה קצת יותר שכר ועונש ביחסים שבין המוסדיים לבעלי השליטה בחברות. הרבה מה'ספרים' חזרו לשוק ההון לגייס חוב ושילמו על זה פרמיה (ריבית גבוהה, ד.ב). זה לא ששוק ההון לא גבה מהם מחיר, אבל כנראה שהמחיר לא היה מספיק כבד".

עצם כניסת המוסדיים לנעלי הבנקים כנותני האשראי לטייקונים לא מתגלה כעת כבעייתית?

"מתן האשראי כיום הוא תחום הרבה יותר מקצועי מבעבר, ולא מבוסס על עיניים יפות וקשר בעלי הון למנכ"לים. כניסת המוסדיים לעולם האשראי מבורכת. יש מבחן אחד, והוא מבחן התשואות. הכי קל לשבת על פיקדונות באפס ריבית ואף אחד לא יכתוב עליך כלום בעיתון, אבל זו לא הדרך לנהל כסף. על אשראי בלי בטחונות מקבלים ריביות יותר גבוהות. זה בטחונות מול גובה ריבית. אי אפשר לנתח את זה רק מזווית אחת".

סטפק משמש גם כיו"ר חברת זיקית, בה הוא מושקע. החברה מפתחת אפליקציה שמדגימה התאמת פריטי אופנה ברכישות אונליין. "זיקית היא דוגמא לחברה שמרוויחה מהקורונה. המעבר לאונליין מייצר הרבה עניין מצד שחקני אופנה בינלאומיים, שמבינים שהיקף המכירות באינטרנט הולך לגדול באופן דרמטי. הערך המוסף הכי גדול של זיקית הוא שהיא מורידה את אחוז ההחזרות העצום בקניות אונליין בתעשיית האופנה. כיום מעל לשליש מהרכישות מוחזרות, וההדמיה של איך הבגד יושב עליך הופכת לחיסכון כלכלי אדיר. בנוסף, כשראית בגד על עצמך ולא על דוגמנית בסטודיו - הסיכוי שתקני אותו עולה משמעותית".

מה הקטע שלך עם החלקה אומנותית על הקרח?

"אני מחליק שלוש פעמים בשבוע. עושה ספינים, הסיבוב המהיר הזה על רגל אחת. אני מאוד אוהב את זה. אני גם אוהב מאוד ללכת בטבע, עדיף בפרדס. אני יכול ללכת שעות. אין לי את ה'רעילות' להיות איירון מן בגיל 45, אצלי זה יכול להיגמר בהתקף לב, וגם לא את הרעילות בשביל רכיבות אופניים על כביש כי אני מפחד להדרס. זה מה שכיף לי. על הקרח ובהליכות".

גם העיסוק באופנה הוא לא תחביב קונבנציונלי בענף שלך.

"אני מאוד אוהב אופנה, לא רק בהקשר הטכנולוגי. אני אוהב מותגים, אוהב אופנה יפנית, אירופית. בארה"ב אין כל כך אופנה. אני לבוש פחות מרובע ממה שמזוהה עם העולם שלי, אבל זה עולם שמשתנה. בוול סטריט משתחררים מז'קטים ועניבות. בישראל גם ככה קוד הלבוש הוא 'לוס' וקז'ואל, כל העולם הולך לשם. לפעמים אני קצת פרובוקטיבי, יכול להגיע ביציאה אופנתית לא צפויה. ז'קט יפני מאוד צבעוני ומקושקש, פסיכדלי כזה. אני עושה את זה גם עם נעליים לפעמים. אני אוהב פריטים לא שגרתיים, אבל לרוב מתלבש די נורמלי".

"בכנות – ביטול האקזיט לא העציב אותי במיוחד"

ב-2016 עמדה מיטב דש ערב אקזיט - שלא התרחש לבסוף - כשקרן ההשקעות XIO הציע לרכוש את בית ההשקעות ממשפחת סטפק ושותפה אלי ברקת (להם אחזקות של כ-30% לכל אחד, כאשר היתר בידי הציבור, ד.ב) לפי שווי מרשים של 1.48 מליארד שקל. האקזיט התרסק לאחר שהרוכשת נמנעה מלהגיש היתר שליטה לבית ההשקעות. בשל החשש שזהותם הסינית של מרבית בעליה, כמו גם תביעות פנימיות בין הבעלים בתוך הקרן, לא יתקבל היתר, בוטלה העסקה.

קשה לחזור לעבודה יומיומית אפורה אחרי אקזיט שמתפוגג?

"לא הייתי עצוב כשהעסקה לא התרחשה. אני אפילו שמח על הבעלות הישראלית שנשארה. מראש לא היתה לי מוטיבציה מיוחדת למכור. אנחנו חברה ציבורית עם מחוייבות לבעלי המניות והמשקיעים, וכשיש הצעות רכישה - חיייבים להביא אותן לדיון בדירקטוריון. בכנות, לא הייתי עצוב במיוחד, גם העובדים שמחו. מאז הארגון צמח משמעותית גם בהכנסות וגם ברווח, לא קרה שום נזק".

מיטב דש היא כיום בית ההשקעות השלישי בגודלו בישראל (אחרי פסגות ואלטשולר שחם), אבל אתם לא מכוכבי התשואות. למה זה כך?

"בלא מעט מוצרים אנחנו כבר נותנים בראש למתחרים: חלק גדול מקרנות הנאמנות, תיקי ההשקעות והפוליסות הפיננסיות. אנחנו טובים גם בקופות הגמל לפנסיה, שיפרנו מיקומים - ואין לי ספק שזה יבוא לידי ביטוי עסקי בהמשך".