כשבאמריקה המחיר לחבית נפט שלילי, בישראל נערכים לשריפה

צניחת מחירי הנפט בעולם, שהגיעה לראשונה לשפל של מחיר שלילי לחבית נפט בארה"ב, מתחילה לזלוג גם לחברות הציבוריות בישראל. דור אלון, שבשליטת מוטי בן־משה, דיווחה אתמול כי "על רקע הירידה החדה במחירי הנפט בימים האחרונים מימשה החברה חוזי נפט לחודשים מאי ויוני, אותם רכשה במהלך מרץ ואפריל". לטענת דור אלון, המימוש יהיה "בהיקף מצטבר של 900 חוזים", אולם לאור הירידה החדה ביממה האחרונה במחירי הנפט "החברה תרשום הפסד מצטבר על העסקאות הנ"ל בדו"חות הרבעון השני בהיקף של כ־6.5 מיליון דולר נטו ממס". עוד טוענת החברה שהיא עדיין מחזיקה בחוזים עתידיים על נפט מסוג ברנט ליולי־ספטמבר בהיקף מצטבר של 600 חוזים.

במקביל, חברת דירוג האשראי מעלות הורידה אתמול את חברת טן מדירוג +BBB ל־BBB, תחת ההבנה ש"קיימת אי־ודאות רבה לגבי קצב התפרצות נגיף הקורונה והמועד שבו תתחיל לדעוך. חלק מהרשויות הממשלתיות מעריכות כי זו תגיע לשיאה בערך באמצע השנה".

בכך לא נגמרת רשימת החברות הישראליות שיספגו פגיעה מצניחת מחירי הנפט בצד השני של האוקיאנוס. חלק מהחברות הללו פועלות בארה"ב בתחומי הפקת הנפט, וצניחת המחירים שם עלולה לפגוע גם בשווי מלאי קיים, ככל שיש, או של שווי ההפקה העתידי והיכולת למכור אותו במחיר שעד לפני שלושה חודשים היה ריאלי לגמרי.

דלק: שווי התמלוגים ירד

בינתיים מי שצופה מרחוק במחירים קורסים היא קבוצת דלק. הקבוצה מנסה לממש נכסים כדי למנוע הסדרי חוב, ולשמחתה פעילות הפקת הגז בישראל, כמו גם יצוא הגז למצרים וירדן, נמשכים ללא הפרעה. הבעיה היא שבכל הקשור לשווי ההפקה בישראל, ולאפשרות שהונחה אתמול על שעבוד תמלוגי מאגר לווייתן, הביקוש העולמי לנפט וירידת המחירים גררו למטה גם את מחרי הגז לייצוא. אמנם חוזי יצוא הגז למצרים ולירדן צמודים למחיר חבית הברנט, אבל הביקוש הכללי בירידה וחוזי הייצוא הגיעו למחירי רצפה, סביב 4.8 דולר ליחידת חום על פי הערכות. שווי תמלוגי לווייתן שדלק רוצה לשעבד נגזר מהיקף המכירות, והוא ירד כי הגז צמוד לנפט, שהתרסק. על פי ההערכות הוא רשם ירידה של עד 10% וכיום נע סביב 800 מיליון דולר.

בזן: זהירות מהמרווח

בתי הזיקוק עלולים לסבול מירידה במרווחי הזיקוק, כמו גם ירידה אפשרית של מלאי הדלקים במידה והוא נרכש בעבר ובמחיר גבוה יותר. חברת פז טענה אתמול במענה לפניית "כלכליסט" כי "מרווחי הזיקוק נקבעים על פי הביקושים, ובגלל שהביקוש נמוך גם המרווחים נמוכים"; וזאת מבלי להכנס למספרים שעדיין לטענתם בחישוב. בהתייחס למלאי הדלקים טוענתפז ש"מדובר בחישוב 'חשבונאי' ורק היום האחרון ברבעון יקבע מה תהיה הפחתת המלאי. עד סוף יוני הדברים יכולים להשתנות בצורה קיצונית".

בבזן, שכבר ספגו בשבועות האחרונים הורדת דירוג ברמה אחת (ל־A מינוס) בשל השפעות הקורונה, דווקא רואים במצב הזדמנות כי ש"בזן היא בית זיקוק מוטה סולר והפער הגדל בין מחיר הסולר לגלם לייצורו גדל עוד יותר. כשמביאים בחשבון את החזרה ההדרגתית של השוק לפעילות ועלייה בצריכת הסולר, הירידה במחיר הגלם צפויה לסייע לחברה לשפר את רווחיותה". בדו"ח לסוף 2019 בזן חידדה כי "במקרה של ירידה משמעותית במחירי הנפט הגולמי, עלולה הקבוצה לרשום הפסד חשבונאי על היקף המלאי הבלתי מוגן שהיא מחזיקה, שיתבטא בשחיקת ההון העצמי החשבונאי שלה. בהתאם למדיניות החברה, שנועדה לצמצם את החשיפה התזרימית שלה לשינוי במחיר הנפט הגולמי, היא אינה מגנה באמצעות חוזים עתידיים על מלאי שהיקפו נכון ל־31 בדצמבר 2019 כ־480 אלף טון".

נאוויטס: הקדימה לגדר

גם חברות הדלק הפועלות בארה"ב חוות זעזועים. בדו"חות חלק מהשותפויות הפועלות בארה"ב מצוין שנכון לשנת 2018, "ארה"ב היא המפיקה הגדולה בעולם של נפט גולמי, המייצרת כ־12 מיליון חביות נפט ביום. היא גם הצרכן הגדול בעולם של נפט, כ־5.20 מיליון חביות נפט ביום נכון למועד הדו"ח".

לנאוויטס של גדעון תדמור פעילות בארה"ב, חלקה כבר בשלב הפקת הנפט וחלקה מחכה לתחילת פעילות. נאוויטס מחזיקה ב־7.5% מפרויקט בקסקין, שם נמצא מאגר של 475 מיליון חביות, שכבר החל בהפקה מסחרית של יותר מ־35 אלף חביות ביום ומייצר תזרים מזומנים יציב לשותפות. למזלה הענק של נאוויטס, היא הספיקה לגדר את מחיר החבית סביב 46 דולר לחבית על קרוב לכל תפוקת הנפט. זאת כדי שזעזועים נדירים כמו שנרשמו השבוע לא יפריעו לשרת את החוב.

החלטת ההשקעה בנוגע לפרויקט הענק בשננדואה (281 מיליון חביות, אחזקה של כ־53%), נדחתה מאמצע השנה לסופה, וגם זה תחת ההבנה שייתכן שהפרויקט יתגלגל לתוך 2021. מדובר בפרויקט הכי גדול של החברה, שהוערך על בסיס תזרים מזומנים מהוון בקרוב למיליארד דולר. לפיכך אף שהיא גידרה 100% מההפקה שלו, הבוננזה שלה בסכנה. נאוויטס מסרה כי היא נערכה "לתרחישים שליליים בשוק האנרגיה הגלובלי, וביצעה עסקאות גידור על רוב הפקת הנפט מהפרויקטים המפיקים בהם היא שותפה, במטרה לאפשר את החזר החוב עליהם".

בנוסף, בקופתה של נאוויטס מזומנים בהיקף של 104 מיליון דולר, לאחר שביצעה בינואר האחרון גיוס אקוויטי משמעותי של כ־80 מיליון דולר. זה מאפשר לה גמישות פיננסית ויכולת התמודדות. משבר הקורונה יוצר אתגר משמעותי לכל חברות האנרגיה, אך במקביל מאפשר לנאוויטס לבחון ניצול הזדמנויות עסקיות שיווצרו בתנאי השוק החדשים״.

מודיעין: לא ממונפת

מי שעוד עלולה לסבול מהאטה בערך הפעילות היא חברת מודיעין, שם מחזיקה אי.די.בי פתוח שבשליטת אדוארדו אלשטיין כ־20% וצחי סולטן כ־14%. זו כבר דיווחה לפני כשלושה שבועות שהוחלט "לעצור את המשך ביצוע מבחני ההפקה בפרויקט SHIDELER שבקליפורניה, בהתחשב במשבר קורונה והמצב בשווקים, ובכלל זה ירידות מחירי הנפט והגז"; מודיעין מחזיקה כ־37% מהפרויקט. הכוונה לרכוש זכויות נפט בפרויקט לחיפושי נפט וגז בדנמרק הוקפאה מאותה סיבה.

למודיעין יש פעילות בכמה נכסי נפט שם, ולפי הדו"ח ל־2019, "במהלך 2019 חלקה של השותפות במספר חביות הנפט שנמכרו היה כ־65 אלף חביות, וב־2018 כ־54 אלף". אלה הניבו הכנסות של כ־5.4 מיליון דולר, חלק במחיר ממוצע של 33-25 דולר לחבית, תחת עלות הפקה של 15-5 דולר בלבד. למודיעין יש הצמדות למחירי חבית הברנט ולא ה־WTI והיא לא ממונפת, ולא צריכה לדאוג לחובות שאינם. עם זאת, ירידת מחירי הנפט שם עלולה להשפיע על היכולת והרצון לפתח שדות נפט חדשים. גם רציו פטרוליום פועלת בחו"ל, אולם בשלב זה לא מדובר בפעילות הפקה בפועל, כך שייתכן שהמשבר יאט פיתוחים עתידיים של שדות. 

צילום: Shutterstock