רכבת ישראל עברה לרווח של 50.6 מיליון שקל ב-2019
זאת לעומת הפסד של 338 מיליון שקל ב-2018. המעבר לרווח התרחש בין היתר בשל ירידה בהפרשות לירידת ערך הנכסים. שיאני השכר - שלושה סמנכ"לים
רכבת ישראל סיימה את שנת 2019 ברווח נקי של כ-50.6 מיליון שקל - זאת לעומת הפסד של כ-338 מיליון שקל ב-2018. עיון בדוחות החברה מעלה שצבר ההכנסות שלה מהסעת נוסעים, הסעת מטענים ושכירויות שונות הסתכם בתקופת הדיווח בכ-2.56 מיליארד שקל, עלייה של כ-5.2% ביחס לכלל ההכנסות ב-2018.
- הרכבת פנתה למשרד התחבורה בבקשה להשבתה מלאה של הפעילות
- דו"ח המבקר: הרכבת קיבלה מיליונים להוביל מטענים, אבל נתח השוק שלה הסתכם ב-5% בלבד
- ירידה של כ-50% בתנועה בכבישים; תפוסה נמוכה ברכבות
הנתון מתעתע במקצת, כיוון שאם מפלחים את ההכנסות, מגלים שאלו שמיוחסים להסעת נוסעים בלבד הסתכמו בכ-737 מיליון שקל, ירידה של כ-2% לעומת 2018. הרכבת מציינת שבמהלך 2019 נרשם גידול של כ-1.9% בתנועת הנוסעים, שהסתכמה בכ-69 מיליון נסיעות, כאשר ייתכן שהבשורות הפחות טובות לרכבת הן שהחברה קרובה למיצוי יכולת הגידול שלה: מאז 2015 רשמה הרכבת כ-48.5 מיליון נסיעות, כך שבתוך ארבע שנים היא רשמה זינוק של יותר מ-42% בפעילות חטיבת הנוסעים שלה.
בשנה האחרונה נרשמה העלייה הנמוכה בחמש השנים האחרונות, פועל יוצא של מחסור בציוד, ברציפים ובמסילות נוספות בעיקר לאורך תל אביב. לעניין זה הרכבת אף מדווחת שהוצאות המכירה ושיווק צנחו בקרוב ל-60%, והסתכמו בכ-6 מיליון שקל בלבד, זאת כתוצאה מ"צמצום בהוצאות פרסום", מה שאולי מסביר שגם בהנהלה חושבים שאין טעם להזמין לקוחות חדשים תחת העומס הקיים.
רכבת ישראל ריקה מאנשים בשל משבר הקורונה צילום: עופר צור
אז כיצד הרכבת כן סיימה עם גידול כללי בהכנסות? מה שתרם יותר מכל להכנסות החברה הן בעיקר ההכנסות מדמי הפעלה, שהסתכמו כ-1.55 מיליארד שקל - גידול של כ-10% לעומת 2018. לרוע מזלה של החברה, הוצאות ההפעלה גדלו בכ-4% במהלך 2019, והסתכמו בכ-2.46 מילארד שקל.
בדומה לדיווחים ישנים יותר, הרכבת שוב רושמת עליייה הן במספר בעובדים (3,842 עובדים), והן בעלויות השכר שלהם (תוספת 91 מיליון שקל בתקופת הדיווח). מגזר הובלת המטענים, שכבר זכה להמלצה לסגירת חברת הבת של הרכבת שעוסקת בכך, רשם ירידה בפעילות של כ-1%, עם הובלה של כ-8.48 מיליון טון בלבד. ההכנסות ממגזר המטענים רשמו עלייה של כ-3% לסך של כ-182 מיליון שקל שמקורו בעליית תעריפי ההובלה.
כך או כך, הרכבת מדווחת על רווח תפעולי של כ-7.5 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-305 מיליון שקל בסוף 2018. מדובר בנתון שהושג בעקבות שינוי חשבונאי בסעיף "הכנסות אחרות", שם רשמה החברה "קיטון בהפרשה לירידת ערך נכסים", שתרם לה לדו"ח הרווח וההפסד כ-70 מיליון שקל. אלמלא הרישום הרכבת הייתה מסיימת את השנה בהפסד, ובחברה מודים ש"לחברה הפסד תפעולי לפני הכנסות אחרות נטו (בעיקר השבת ערך)".
עוד שיחקו לטובתה של החברה - זינוק בהכנסות המימון בהיקף של כ-18.7 מיליון שקל (לעומת כ-3.8 מיליון שקל בסוף 2018), וצניחה בהוצאות המימון מ-13 מיליון שקל לכ-6.6 מיליון שקל בלבד. שני הרישומים הללו מנומקים תחת הסיווג "הפרשי שער בגין ספקי ציוד". ואם כל זה לא מספיק כדי להציג בחברה דווח נקי שנתי, אזי הרכבת רשמה הכנסות של כ-31 מיליון שקל מדחיית תשלומי מס, כך שהשורה התחתונה היא כאמור רווח נקי של כ-50.6 מיליון שקל.
השפעת משבר הקורונה
לגבי שאר פעילות החברה, לרבות תוכניות פיתוח, חשמול או פתיחת קווים חדשים, הכול בשלב זה "כתוב על הקרח". בעקבות משבר הקורונה פעילות החברה הושבתה כמעט לגמרי, ובשלב זה כל מה שכתוב בדו"ח השנתי על מהלכי החברה ייאלץ להתעדכן אם וכאשר החברה תחזור לפעילות, כאשר בשלב זה אין בכלל תאריך קבוע לכך. הרכבת מחדדת ש"התקבלו בשבועות האחרונים, בעקבות משבר נגיף קורונה, הודעות מחברות, קבלנים וספקים שונים בדבר השפעה צפויה של המשבר על הפרויקטים השונים. החברה בוחנת בימים אלה את ההודעות האמורות, והשפעתן על לוחות הזמנים של הפרויקטים השונים. נכון למועד הדוח, אין בידי החברה להעריך את מידת ההשפעה שתהיה להתפשטות נגיף הקורונה, על תוצאותיה העסקיות".
למעשה, בשל השבתת החברה, הרכבת דיווחה בנפרד מפרסומי הדו"ח השנתי שהיא קיבלה אישור מהרמטיק נאמנות, היא הנאמן למחזיקי אגרות החוב, להוציא כ-25 מיליון שקל מכספי הקרן השמורה "לטובת תשלום הקרן והריבית הקרוב של אגרות החוב שיחול בסוף חודש מרץ". הרכבת כזכור גייסה בעבר חוב בהיקף של כמיליארד שקל, והשבתת החברה גרמה לירידה דרמטית בהכנסות החברה, כך שבאופן תיאורטי חלק ממחזיקי החוב עלולים להישאר ללא כיסוי תזרימי לשרת אותו. למזלם של המוסדיים, מדובר בחברה ממשלתית שהיא מונופול, כך שהממשלה ערבה לפעילותה והיא אחראית על כל מה שמתחולל בה.
שיאן השכר בשנת 2019 בחברה היה סמנכ"ל מינהלת החשמול עמית צלקה, שפרש מאז, עם עלות שכר של כ-870 אלף שקל. במקום השני סמנכ"ל התשתיות מיכאל כהן, עם עלות שכר של כ-765 אלף שקל ואילו במקום השלישי כתריאל מוריה, סמנכ"ל חברת הובלת המטענים, עם כ-758 אלף שקל. יו"ר דירקטוריון החברה היצוא דן הראל, שהתפטר לאחרונה, עם עלות שכר של כ-718 אלף שקל לא כולל מענק של כ-67 אלף שקל שניתן בתחילת 2020. מנכ"ל החברה מיכה מייקסנר עם עלות שכר של כ-501 אלף שקל בשנת 2019, כאשר בתחילת 2020 זכה למענק בהיקף של כ-160 אלף שקל.
