נגוד העניינים לא נעלם עם פיטורי סער

מגפת הקורונה, האקורד הרועש האחרון בקריסה הפיננסית המתמשכת של קבוצת אי.די.בי, אפשרה לדרמת פיטוריו של המנכ"ל ערן סער מתפקידו המקביל בחברה־האחות ובעלת עיקר הנכסים, דסק"ש, לחלוף בשקט יחסי. דירקטוריון דסק"ש שקיבל את ההחלטה נימק אותה בעיקר במחלוקות, עד כדי חוסר אמון, בין בעל השליטה אדוארדו אלשטיין לבין סער.

נימוק נוסף לפיטורים תואר כניגוד עניינים פוטנציאלי בין שני תפקידיו המקבילים של סער. "בעת הזו נדרשת הפרדה בין שני התפקידים", נימקה דסק"ש בתגובה למכתבו חסר התקדים של סער שתקף את הפיטורים. 

ניגוד העניינים הפוטנציאלי הוא אכן נימוק נכון. כמנכ"ל, סער עשוי היה להוביל בדסק"ש החלטות שונות שייטיבו עם אי.די.בי. אבל רגע, מיהו יו"ר שתי החברות? אלשטיין עצמו. ומיהם הדירקטורים מטעמו בשתי החברות? שותפו סאול זאנג, אחיו אלחנדרו אלשטיין, אחותו דיאנה אלשטיין ומריו בלכר, נגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה לשעבר. האם דירקטורים אלה אינם נגועים בדיוק באותו ניגוד עניינים שבעטיו פוטר סער? האם הם כן יכולים להמשיך לכהן כדירקטורים בשתי החברות ולהוביל את האסטרטגיה בקו שעלול לפגוע באחת לטובת האחרת? ומה תפקידם של הדח"צים בדסק"ש באירוע הזה?

נכון שהחלטות הנוגעות ישירות לאינטרסים של בעל השליטה מטופלות בוועדת הביקורת בידי הדח"צים, אבל זה רחוק מלהספיק. ניגוד העניינים קיים בכל רגע בהתנהלות השוטפת ובקבלת ההחלטות האסטרטגיות בין החברות. אחרת סער יכול היה להישאר.

בהסדר החוב הקודם של אי.די.בי, בתקופתו של נוחי דנקנר, הועלתה אותה הסוגיה בדיוק – באי.די.בי אחזקות ובחברה־הבת אי.די.בי פתוח – בידי נאמני האג"ח אייל גבאי וחגי אולמן. בסופו של דבר, בהוראת בית המשפט, שלושה מהדירקטורים נאלצו, כל אחד, לפרוש מאחד משני הדירקטוריונים, ובכך בוטלו החפיפות. אין מנוס מהפרדה כזו גם באי.די.בי פתוח ודסק"ש. ובהיעדר נאמנים במקרה הזה, ייתכן שרשות ני"ע היא הגוף להציף את הסוגיה ולטפל בה.

אלחנדרו אלשטיין צילום: עמית שעל