ממשיך לאבד גובה: השקל צולל בפתיחת שבוע המט"ח

השקל מאבד גובה בפתיחת שבוע המסחר במט"ח - לאחר ההחלטה הדרמטית של הפד אתמול על הורדת הריבית לרמה אפסית והזרמת 700 מיליארד דולר לשווקים.

הדולר מתחזק ב-2.2% מול המטבע המקומי, ונסחר ב-3.73 שקלים, היורו מטפס ב-2.4% ונסחר ב-4.17 שקלים; בשווקים העולמיים - היורו עולה ב-0.5% ל-1.116 דולר, הפאונד יציב, ב-1.228 דולר.

הפד הוריד אתמול את שיעור הריבית באחוז - מטווח של 1%-1.25% ל-0%-0.25% ולצד הרכישות האמורות בשווקים, החליט גם על הורדת דרישת רזרבות ההון שלו לאלפי בנקים לאפס. בהודעה שמסר הפד הוא הדגיש כי שיעור הריבית יישאר בטווח אפס עד שהפד "יהיה בטוח שהמשק ביטל את האירועים האחרונים ונמצא בדרכו להשיג תעסוקה מקסימלית ויציבות מחירים".

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות, מציין  הבוקר כי הקשר בין המהלך של הפד לשע"ח שקל דולר הוא לא קשר סיבתי אלא נסיבתי -"כאשר שני התהליכים הם תוצאה של הירידות החדות בשווקים".

"ככל ששוק המניות יורד גם החשיפה של המשקיעים בישראל לדולר יורדת. כתוצאה מזה, המשקיעים מגדילים חזרה את החשיפה הדולרית (בקרנות שמוגדרות כמנטרלות מטבע למשל זה קורה באופן טכני) על ידי סגירת גידורים וזה דוחף את הדולר כלפי מעלה ואת השקל כלפי מטה. כל עוד הירידות בשוקי המניות ימשיכו אין סיבה להניח שהמגמה הזו תשתנה", מסביר גרינפלד.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי במזרחי טפחות, מציין בעקבות ההחלטה: "כעת נותר להיווכח אם הצעדים הללו יתקבלו כאות לבהילות של הפד, מה שעלול לגרום לעצבנות של שוקי המניות והאג"ח עם התחדשות המסחר בארה"ב, או כגורם שידרבן דווקא לעליות חזקות. האם הדגש יהיה על כך שבוצעו שתי הפחתות דרמטיות פעמיים לפני המתוכנן, או שיושם דגש על עצם ההורדה המצטברת החדה והשיפור ברמת הנזילות והנגישות להון זול יותר.

לגבי בנק ישראל – לאחר הנתון על ירידת קצב האינפלציה 12 חודשים אחורנית ל-0.1% בלבד – המהלך של הפד יקל עליו להוריד גם כאן את הריבית ואין לשלול תרחיש שהמהלך יינקט טרם המועד המתוכנן, כפי שעשה לאחרונה גם הבנק המרכזי של בריטניה למשל", הוסיף מנחם.

ג'רום פאוול יו"ר הפד צילום: איי אף פי

אתמול הודיע בנק ישראל על שורה של צעדי הרחבה מוניטארית, במטרה לתמוך בכלכלה המקומית שסופגת מכה קשה ממגיפת הקורונה. הבנק בראשות אמיר ירון הודיע כי הכוונתו להפעיל שורה של אמצעים מוניטאריים, כולל רכישת אג"ח ממשלתיות מסוגים שונים ולתקופות שונות לפדיון בכמויות הנדרשות "על מנת לוודא ששוק האג"ח הממשלתי מתפקד כיאות:.אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש, ציין כי לבנק לא יהיה מנוס בסופו של דבר והוא יאלץ להחליט על הורדת הריבית.

אשר לתגובה הנדרשת ברמה הפיסקאלית וברמה המוניטארית למשבר הקורונה, מציין זבז'ינסקי כי נקודת המבט צריכה להיות מחמירה: "אף אחד לא יודע להעריך כעת מה תהיה הפגיעה בצמיחת המשק ולכמה זמן. אולם, גם אם בסוף יתברר שזה אירוע זמני והפגיעה במשק תהיה קצרת טווח, בשלב זה הפעולות של קובעי המדיניות הכלכלית צריכות להיות כאילו מדובר במשבר ממושך בעל פוטנציאל פגיעה משמעותית בכלכלה המקומית".

על הנסיגה בשקל בזמן האחרון אומר זבז'ינסק כי מדובר למעשה בסוג של תיקון: "השקל היה מתומחר יתר בגלל שלאורך זמן רק התחזק ונטען שאין לשקל דרך אחרת. חשיבה זו הכניסה יותר מדי כסף לפוזיציית לונג על השקל וכשהנסיבות השתנו במהירות גם תנועת הכספים מהשקל התהפכה, בפרט אצל המשקיעים הזרים".

מחסור בדולרים

השוק המקומי שלנו מתמודד עם מחסור חריף במט"ח בשוק ההון הישראלי אשר מקפיץ לשמיים את הריבית הדולרית לרמות היסטוריות. "מי שרוצה הלוואה בדולרים יצטרך לשלם ריבית של 15% - זה שיעור עתק", כך אמר ל"כלכליסט" בנקאי בכיר. בנקאי אחר הוסיף כי מדובר באירוע חסר תקדים ש'לא מדברים עליו'.

מתחילת חודש מרץ, אז החריף משבר הקורונה, זינק הדולר מול השקל בכ-7% לרמה של 3.67 שקלים. הלכה למשעה, אין שום משתנה כלכלי בסיסי (פונדמנטלי) שמסוגל להסביר את התופעה אלא להיפך: החשבון השוטף במאזן התשלומים שבר שוב שיא ב-2019 והוא הגבוה שנרשם מאז 2015 - אז נרשם שיא כל הזמנים

הנגיד אמיר ירון צילום: עומר מסינגר