אלשטיין לא התפשר על מחיר ישראייר, עכשיו ההצעות שקיבל נראות דמיוניות

נגיף הקורונה מקרקע את אדוארדו אלשטיין. לבעל השליטה באי.די.בי פתוח ולחברה עצמה לא חסרות צרות. לחברה, שהשווי הנכסי הנקי שלה (NAV) הוא שלילי בהיקף של 700 מיליון שקל ושחייבת למחזיקי האג"ח שלה 2 מיליארד שקל, אין די כסף בקופה על מנת לשלם שני תשלומים קטנים יחסית במהלך החודש הזה — 14 מיליון שקל למחזיקי האג"ח של סדרה י"ד ו־20 מיליון שקל, פירעון הלוואה שקיבלה מהחברה־הבת ישראייר (100%). זאת, גם לאחר שאלשטיין הזרים לאי.די.בי 3 מיליארד שקל מאז שרכש את השליטה בה ב־2014.

אחד הפתרונות הוא למכור את חברת התעופה, שנמצאת על המדף מאז 2017. אלא שכעת, כשענף התעופה מצוי במשבר קשה בשל השמיים שנסגרו בעקבות נגיף הקורונה, הסיכוי שאלשטיין יצליח למכור את ישראייר נמוך מאוד. גם אם יצליח, לא יקבל את השווי שיכול היה לקבל בעבר — תוצאה שרשומה על עקשנותו. לפני חודשיים החלה אי.די.בי לנהל מגעים עם קרן פורטיסימו, שאותם הוביל המנכ"ל החדש ערן סער.

המגעים התנהלו בעצלתיים והשווי המדובר נע סביב 45 מיליון דולר. מדובר בשווי נמוך מזה שלפיו ישראייר רשומה בספרים — 186 מיליון שקל, שהם 53 מיליון דולר. בשל משבר הקורונה, המגעים האלו מוקפאים. פורטיסימו עדיין מעוניינת בחברה, אך עתה לא ברור מה עתידה, והיא עשויה לדרוש מחיר נמוך יותר וגם לקבל אותו.

אדוארדו אלשטיין צילום: סיוון פרג'

פורטיסימו היא לא הגוף הראשון שאיתו נוהלו מגעים. בתחילת 2019 התמודדו על רכישת ישראייר חברת אלקו של משפחת זלקינד וקרן קדמה. שני הגופים היו מוכנים לשלם 55־60 מיליון דולר עבור ישראייר, בכפוף לבדיקות נאותות, אך אלשטיין התעקש על שווי של 70־99 מיליון דולר והקונים הפוטנציאליים נסוגו. פערים גדולים נרשמו גם עם הקונה הפוטנציאלי שהגיע לאחר מכן, יואב גולן, בעל השליטה בחמת, שהיה מוכן לשלם 50־55 מיליון דולר. אלשטיין ניהל את המגעים מול גולן בעצמו, והאחרון נסוג בשל פערי המחיר.

עוד קודם לכן, ב־2017, על רקע הפריחה שחוותה ישראייר שצמחה תחת ניהולו של אורי סירקיס, אלשטיין ניסה למזג את ישראייר עם אל־על בעסקה שהיתה מותירה בידי אי.די.בי פתוח 25% מהחברה הממוזגת, שבמסגרתה השווי של ישראייר היה אמור לעמוד על 129 מיליון דולר. המיזוג לא יצא לפועל משום שרשות ההגבלים העסקיים (שכעת קרויה בשם רשות התחרות) החליטה בינואר 2018 לא לאשר אותו.

בכל הנוגע לפירעון ההלוואה שאי.די.בי קיבלה מישראייר, לאלשטיין יש חלופה למכירה: שתי החברות שייכות לקרן דולפין שבבעלותו והוא יכול להחליט שהוא לא פורע אותה. יד אחת לא מחזירה ליד השנייה. אבל זה יכניס אותו לבעיה אחרת, שכן המדינה, שנדרשת לסייע לחברות התעופה, לא תראה בעין יפה הזרמת כספים לישראייר, כשבעל הבית לא משיב לה את הכספים שהוא חייב לה.