תוך שנה: הבנקים יחויבו לאפשר לצד שלישי גישה לחשבון העו"ש של הלקוח

פתיחת חשבון הלקוח לגישה של צדדי ג' תהיה בשלבים, כשבשלב הראשון תינתן גישה למידע על היתרות והתנועות בחשבון העו"ש של הלקוח, וזאת תוך שנה מיום פרסום הוראה זו – כלומר, כבר בסוף 2020. בשלב השני תינתן גישה למידע על התנועות בכרטיסי חיוב, בנקאיים או חוץ בנקאיים, וכן תינתן גישה לייזום תשלום בחשבון הבנק של הלקוח, וזאת תוך שנה וחצי מיום פרסום הוראה זו. השלב השלישי יכלול גישה למידע נוסף של הלקוח: מידע על האשראי וההלוואות שנטל הלקוח מהבנק, מידע על הפיקדונות והחסכונות של הלקוח בבנק ומידע על תיק ני"ע של הלקוח, וזאת תוך שנתיים מיום פרסום הוראה זו.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון צילום: עמית שעל

בנקאות פתוחה אמורה לאפשר ולעודד פיתוח שירותים ומוצרים חדשים בתחום התשלומים וניתוח המידע הבנקאי של הלקוח שעשויים להגביר את התחרות בשירותים הפיננסים – מצב שצפוי להתבטא בהוזלת מחירים. לדוגמא: בתחום המידע הפיננסי – שירות ריכוז מידע, שירות שמאפשר ללקוח לראות במרוכז ובמקום אחד את המידע הבנקאי מכל החשבונות שהוא מנהל. בהתבסס על ריכוז המידע ניתן יהיה להציע ללקוח גם ייעוץ לגבי התנהלותו הפיננסית ולתווך לו מוצרים פיננסיים, לרבות אשראי, פיקדונות וניירות ערך.

בינואר 2017 פורסם החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (הידוע בכינויו חוק שטרום). סעיף 5 לחוק קובע כי בנק יאפשר לנותן שירות לצפות במידע הפיננסי של לקוח, בהסכמתו. בנוסף, שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם נגיד בנק ישראל והממונה על התחרות (לשעבר ההגבלים העסקיים), יקבעו הוראות לעניין צפייה במידע פיננסי מקוון ושימוש בו. חוק זה עדיין לא נכנס לתוקף, משום שכדי לאסדר וליישם בישראל בנקאות פתוחה בדומה לזו הפועלת בעולם, נדרשים – לדעת משרדי הממשלה והרגולטורים הרלוונטיים – תיקוני חקיקה נוספים ואלו פועלים על מנת לגבשה, אם כי פיזור הכנסת הצפוי והבחירות עלולים לעכב זאת.