ד"ר אייל ומיסטר לפידות

עם כניסתו של אייל לפידות לתפקיד מנכ"ל חברת הפניקס ב־2009, הוא שהה בעבודה עד שעות הערב המאוחרות. כשעמד לצאת הביתה, הבחין שכל האורות והמזגנים פועלים בבניין העצום והריק.

הוא מצא את האחראי ודרש הסבר. האחרון השיב לו ש"יש סיירת של אנשים שמכבים". למחרת שוב חזרה הסצנה על עצמה, הפעם נטען ש"כנראה אנשי הסיירת פספסו". כעבור יומיים הגיע לפידות למסקנה שאין כלל סיירת כזו, והטיח באחראי: "2 מיליון שקל בשנה מחשבון החשמל של החברה נזרקים לפח רק על הבניין הזה. בפעם הבאה שזה קורה ושתשקר לי – אתה לא בחברה". כיום בהפניקס האורות כבים אוטומטית בשעה 17.00 בכל חצי שעה.

חומרת הטיפול של לפידות הפכה לבדיחה פנימית, כשאחת העובדות בישרה ללפידות שרכשה כובע כורים עם פנס על המצח כדי למצוא את הדרך למתג עם החלת הכיבוי האוטומטי הגורף.

לפידות הוביל את הזינוק של הפניקס

"זה אייל לפידות. אלוף בכיסוח הוצאות. אם היינו עושים אירוע היה יכול להתעסק שבוע עם מחיר המנה. דואג לניהול העסק ולעצמו כאילו זה שלו. מעבר לזה לא סופר אף אחד. בא לעבוד, מטיל משמעת, כל אמצעי כשר. כי הוא אקסקיוטר, קילר. המחסל מניקיטה שהורג את כולם כדי להוציא את ניקיטה בחיים כשהמשימה שלה נדפקת. המשימה שלו היתה לשים את הפניקס על המפה. שווי הפניקס היה 1.5 מיליארד שקל, היום עם עזיבתו השווי כבר 5.3 מליארד שקל", כך מספר ל"כלכליסט" אדם שעבד עימו בחברה.

"תאוות בצע"

לפידות (54) הוא אחת הדמויות המורכבות והקשות לפיצוח בשוק ההון הישראלי. בניגוד למנהלים רבים במשק שנוהגים להתבטא לפחות אחת לתקופה, אחרי קרוב לעשור בהפניקס הוא מנהל מערכת יחסים זהירה וחשדנית עם התקשורת, לא מעט בגלל העובדה ששמו מוזכר בעיתונים הכלכליים בעיקר בהקשרים של שכר העתק שלו זכה. ולא בכדי. לפידות, המנכ"ל שבגללו הוגבל שכר הבכירים במגזר הפיננסי, עומד לשבור עוד שיא עם מינויו לתפקיד מנכ"ל שיכון ובינוי, ולהפוך לשכיר העשיר בישראל.

עם עזיבתו את הפניקס לקראת הרכישה הצפויה שלה (שכרגע נמצאת בבדיקת נאותות) ורגע לפני מינויו למנכ"ל שיכון ובינוי, לפידות שב לתודעה הציבורית עם כותרות דומות, שמתמקדות בחבילת השכר העצומה שיקבל בתפקידו החדש. התנאים החלומיים שיובאו לאישור הם מענק חתימה של 2 מיליון שקל, מענק שנתי של עד 4 מיליון שקל על רווח שנתי של 100 מליון שקל, ושכר חודשי של 245 אלף שקל – אבל הדובדבן הוא האופציות ל־5% משיכון ובינוי ב־60 מיליון שקל.

עד היום מהדהדות המילים של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד שתמך במהלך לצמצום שכר הבכירים – "תאוות בצע לא מרוסנת", כשהתייחס לשכרו של לפידות, וגם: "כל מה שחולה ולא מוסרי בכלכלה ובחברה הישראלית". רק שבמקרה של לפידות "תאוות הבצע" המדוברת מלווה בביצועים – תחת ניהולו שילש את השווי של חברת תחנות הדלק דלק ישראל, והביא לזינוק בשוויה של הפניקס – חברה שנסחרת היום סביב שווי של חברה עם מורשת ארוכת שנים כמו הראל ועקפה את השווי של מי שהיתה בעת מינויו של לפידות היהלום הנוצץ של הענף – מגדל, ששוויה עומד כיום על 4.2 מיליארד שקל.

"כשהגיע לחברה היו תופעות והתנהגויות שצריך להפוך מן היסוד. אם היו 20 סוגי מוצרי ביטוח בשוק הביטוח, נתח השוק בהפסדיים (דוגמת אובדן כושר עבודה) היה קרוב ל-25 אחוז, כשמהמוצרים הרווחים (דוגמת ביטוח חיים) מכרו הכי מעט. עויילם גויילם. היה צריך להפוך את זה. זה היה לקחת אגרטל, לאחות את השברים שלו – ולבנות חדש יותר טוב מהמקורי", אמרו בסביבתו.

החסכנות של לפידות שתוארה בפתיחה, מאפיינת אותו גם במשאים ומתנים שהוא מנהל, כאלה שיכולים להתיש את היושב מולו. לפעמים הרצון שלו למקסם את התמורה הוא כה עז עד שהוא יורה לעצמו ברגל.

בכיר בסביבת דירקטוריון הפניקס נזכר כיצד ב־2014 ויכוח קטנוני של לפידות על התגמולים שלו הביא אותו לפספס בגדול: "היה ויכוח על האופציות שלו כי נגמרו לו האופציות ורצו לתת לו מנה חדשה. הוא התווכח ואז נכנסה טיוטת הוראה של דורית סלינגר הממונה על שוק ההון דאז והחלו לדבר על הגבלת שכר הבכירים וזהו, הוא פספס את הרכבת".

בכיר בתחום אמר ש"זה הקטע של לא לצאת פרייאר.. זה מאוד אייל. כי אייל לא מסוגל לתת למישהו אחר להרוויח, גם אם המשמעות תהיה שהוא יפסיד מזה".

"יחסי אנוש גרועים"

מה שעובר כחוט השני בתאורים אודותיו הוא הכרה ב"כישרון הגדול" לצד יחסי אנוש בעייתים שנדמה שהלכו והחריפו עם השנים. "הוא קר רוח ומחושב מבחינת היכולת להפריד רגשות מהחלטות. לא פוליטיקלי קורקט. חסר סבלנות לאנשים שלא בקצב שלו ובסטנדרטים שלו. יש לו יכולות אנליטיות גבוהות ביחס הפוך לאלו שבצד הרגשי. במקרה שלו – הפער הזה גדול מאוד", אומר אדם שעבד לצידו.

אדם נוסף שעבד לצידו מספר בנשימה אחת ש"הוא בעל יחסי אנוש גרועים והמנהל הכי טוב שהיה לי אי פעם. קשה לך? אתה שמח או עצוב? לא רלוונטי. מעניין אותו הכסף שלו, התקדמות החברה והרווח וזהו. הוא יכול לבייש מנהל בלי למצמץ בישיבה של 30 איש, להגיד לו 'אתה עצלן, אתה מורח אותי'. סיטואציות שבהן לא נעים בחדר היו כל שני וחמישי. היו מי שיצאו כי לא יכלו לשאת את זה. אחדים יכלו להישבע שהוא מפיק הנאה מהעניין. מצד שני: זה מנהל שאפשר לעשות איתו דברים גדולים. רואה יצירתי. אם קרב אותך תקופה מסוימת – תיזהר כי ברגע מסוים ישרוף לך את הזנב. אז כן, המנהל הכי טוב שהיה לי. אם הייתי מוכן לעבוד איתו שוב? בשום אופן לא".

בכיר לשעבר שעבד עם לפידות מוסיף: "הצד השני של זה הוא שמי שהוא נתן בו אמון הוא פשוט נתן לו לעבוד, לא התערב, נתן גיבוי מלא, ותמיד הדיונים איתו היו מעולים ומעניינים ומפרים, יכולת אנליטית מדהימה יש לו".

אבל האניגמה שנקראת לפידות יותר מורכבת מהנראה לעין. מי שנתפס כמנהל דורסני המסוגל גם להשפיל עובדים, הוא גם כזה שיצא מגדרו לעזור לילדים של זוג עובדים שנפטרו, בהקמת קרן שתבטיח את עתיד 4 הילדים, וגם כזה שייקח בחור צעיר ומוזנח שפגש במעלית וימצא לו עבודה.

לפידות, גרוש, בזוגיות עם יעל דניאלי (מנכ"לית התאחדות בתי המלון, בעבר דוברת של קבוצת פז בבעלות צדיק בינו), ואב לארבעה שגדלו בקריית אונו, לא גדל עם כפית זהב בפה. הוא נולד וגדל בירושלים בשכונת גבעת מרדכי, ולמד ברנה קאסן. אביו היה בעלים של חנות נעליים ואמו נפטרה מסרטן כשהיה צעיר. Self Made Man בהגדרה שהגיע לצמרת שיאני השכר במשק בעשר אצבעותיו ועם מוח חריף מאין כמוהו, כשעל הדרך קיבל גם מכונית יגואר מהפניקס.

קשה להתכחש לתשוקה שלו לכסף הגדול. "כסף בעולם שלנו זה כמו דרגות בצבא. זה עניין של הערכה", אומר גורם שעבד לצידו. "אייל אוהב את החייים הטובים, מסעדות טובות, סוויטה במלון (בתנאי שיקבל אותה במחיר טוב אחרת לא ישן בלילה). אבל מה שמניע אותו הרבה שנים זה שהוא רוצה להיות בעלים ולא רק מנכ"ל של חברה. צדיק בינו זה בעיניו מודל של מנכ"ל שהפך להיות בעלים. זה מאוד מדבר אליו. הוא רוצה להיות במקום הזה, וזה לא כל כך הצליח לו עם השנים. בשיכון ובינוי הוא אמור לקבל 5% מהחברה, זה כבר מתחיל להיות בכיוון מימוש המטרות שלו".

חלום הבעלות מתחיל להתממש

חלום הבעלות יכול אולי להסביר את הלהט המיוחד והשנוי במחלוקת אחרי חבילות השכר המופקעות, והמאבק הבלתי מתפשר על התנאים, כמנכ"ל זה 18 שנה. כניסתו הצפויה ביוני לתפקיד מנכ"ל שיכון ובינוי – תביא את התגמול שאליו לפידות מורגל לשיאים חדשים אבל בעיקר תקרב אותו לחלום הבעלות.

אחת לכמה שנים נקשר שמו של לפידות בניסיון לרכוש מניות בהפניקס ולהפוך לחלק מהבעלים שלה. ב־2012 פנה לפידות לבעלת השליטה, קבוצת דלק, כדי לקבל הלוואה של 40 מיליון שקל מחברת דלק לצורך רכישת מניות בהיקף של 1.5%–2% מהון המניות. ביקורת ציבורית הביאה לכך שהמהלך ירד מעל לפרק. עד אז החזיק ב־0.01% מהון החברה בשווי 200 אלף שקל. סוגיה זו עלתה פעם נוספת בעת ניסיון מכירת הפניקס למשפחת קושנר באמצע שנת 2014. האוצר לא התלהב לאשר מתן הלוואת מוכר למנכ"ל החברה על ידי הבעלים הקיימים (דלק) או על ידי בעלים חדשים פוטנציאלים.

ב־2015, כשעלה על הפרק עוד ניסיון רכישה, הפעם בידי ענקית ההשקעות הסינית, פוסון, עלה רצונו של לפידות לקבל הלוואת מוכר של כ־200 מיליון שקל – כדי לרכוש עד 10% ממניות הפניקס. הוא ניסה יחד עוד כמה מנהלים להשתלט על החברה, ללא הצלחה. "מדובר על מנהלים שמאוד מאמינים בחברה ויודעים שבעל הבית חייב למכור, הם חיפשו גוף פיננסי שיתאים להם כפרטנר לצורך ההשתלטות על החברה. זה היה מן חלום שלו", אומר אחד מכמה אנשי עסקים שאליו פנה לפידות כשותף פוטנציאלי.

"גליון אקסל גאוני"

הקריירה המקצועית שלו ידעה נסיקות מהירות. הוא בוגר לימודי כלכלה וחשבונאות באוניברסיטה העברית בירושלים, ועבד במשרד האוצר משך 4.5 שנים. משם עבר לתפקיד סמנכ"ל כלל מנפיקים. כעבור שנתיים עבר להיות סמנכ"ל בבנק משכן כשהוא בן 30 בלבד. הקפיצה הבאה היתה דרסטית: לניהול ביטוח ישיר. במהלך שנותיו שם שילש את הרווח הנקי של החברה.

"הבחור במה שקשור למספרים – מבריק. פנומן", אומר עובד בנק הפועלים. "רואה כמו הריין מן – דברים בצורה שאחרים לא רואים. היחידה שאני מכיר ברמה שלו היא זהבית כהן. כשהיה בבנק משכן פיתח גליון אקסל גאוני שבו בנה תמחור ריביות. וכל מי שרצה לתמחר משכנתה עבר לעבוד עם זה. גליון שהפך את כל עניין הריביות לנורא פשוט וקל".

אלעד ויצחק תשובה שמו לב לביצועים שלו, ומשכו אותו לניהול דלק ישראל – הבעייתית בקבוצת דלק, ומשם להפניקס.התנהלותו דומה לשל מפקד סיירת – אומר אדם שעבד עמו. "אם הוא מאמין שנכון לעשות משהו אז הוא רוצה שכולם יסתערו ואם מישהו יגיד 'ניסיתי ולא הצלחתי' אז הוא יצעק עליו שילך וידפוק בדלת עד שיפתחו לו, לא לתת לאף אחד לעצור אותך".

עובד אחר של לפידות אומר כי "כמה שהוא בנאדם קשה, הוא קשה קודם כל עם עצמו. אנשים פשוט הולכים אחריו, יתאבדו בשבילו, אי אפשר להגיד לו לא. יש לו יכולת משא ומתן פנומנלית. שם לב לפרטי פרטים, אם נורה אחת לא עובדת בקומה הוא ישים לב, אם תהיה בעיה בשימור של לקוח במוקד הוא יכול להרים טלפון בעצמו לבחורה במחלקת שימור ולהבהיל אותה שתסביר לו מה קרה. כל הזמן הסתובב בין הקומות, אנשים רעדו מפחד. נכון, הוא אגרסיבי וצועק, ב־90% מהמקרים כשהוא צועק אז מגיע למי שהוא צועק עליו אבל עם כל הצעקות אנשים סוגדים לו".

ההערצה והאימה סביבו מתחברות גם בדבריו של עובד אחר. "כשאמרו לי שאייל עוזב הרגשתי הרגשה דומה קצת ליום שבו רונאלדו עזב את ריאל מדריד. התנתק לי משהו בחיבור שלי להפניקס. כל כך אהבתי את רונאלדו שכשעבר ליובנטוס, התחלתי לאהוד את יובנטוס, עד כדי כך. אנשים פשוט רוצים להוכיח לאייל שהם מצליחים. ועכשיו כשהוא הולך זו מכה".

אייל לפידות צילום: שאול גולן

"גם אם ברמה המקצועית הוא כנראה פנומן מבחינת מה שעשה בפניקס – הבעיה שיש מי שאמרו שאחרי שהוא הולך – לא כדאי להגיע. כי הוא מותח את החיסכון בהוצאות לרמה כל כך קיצונית שמשם אפשר רק ליפול. אבל מה אכפת ליצחק תשובה? הוא מוכר את זה", אומר מתחרה בענף. מקורב ללפידות הביעה תמיהה על הטענה כיוון שהקרן האמריקאית הרוכשת נכנסת על בסיס ביצועים וההערכה כי ניתן עוד לחסוך.

יחסיו עם תשובה, למרות ההישגים של לפידות, היו טעונים ודי קרירים, מספרים גורמים בשוק ההון. "המודל עם תשובה היה תפור למידותיו. בעלים שלא יותר מידי מתמצא בביזנס. ספק אם אייל יודע לעבוד אחרת, כשהוא לא המלך. אחרת קשה לו מאוד".

בכיר בשוק ההון אמר כי "עם תשובה הוא לא הסתדר תקופה די ארוכה, הוא איש קשה ותשובה די חשש ממנו. לפידות הוא לא מנכ"ל בובה ואי אפשר להנחית עליו הוראות מהסוג שמסייע לקבוצת דלק על חשבון הפניקס (כל הלוואה לקבוצת דלק חזרה לפניקס בתוספת של 10 אחוז ריבית בשנה בימיו של לפידות - ד.ב). יש לו הישגים מאוד יפים בהפניקס, אבל מצד שני יצחק נותן לו ללכת. על מנהלים טובים לא מוותרים בקלות. אפשר היה להשתמש בו וזה שהוא לא עשה הכל כדי להשאיר אותו מוכיח לדעתי שתשובה לא במיוחד אהב אותו".

גורם מקורב אליו אומר כי "הבנאדם קיבל את הפניקס ב־32 אגורות למניה. הוא החזיר אותה לתשובה ב־2.1 שקלים. אנחנו מדברים על למעלה מפי 6 בשווי של החברה. החזיר אותה לתשובה שווה מליארד ומשהו שקל יותר: שהם 5.3 מיליארד שקל. אם מישהו עשה בשבילך לא מגיע לו ביס מזה?"

"זהיר וחששן"

נתי סיידוף, הבעלים החדש של שיכון ובינוי, תושב לוס אנג'לס, יודע כנראה היטב את מי לקח לחברה. בראיון ל"כלכליסט" אמר: "הוא מנהל מאוד נחשב בארץ, ידוע כאגרסיבי, יש לו רקורד של איש עבודה, מביא עוצמה בתחום הפיננסי".

למרות ההערכה המקצועית ללפידות גם מצד מבקריו, יש כאלו הסבורים שבשיכון ובינוי יכולת ההשבחה שלו תהיה מאתגרת וכזו שאיננה מובטחת. אדם שעבד במחיצתו מספר כי "אייל טוב מאוד בלהניע מערכות גדולות ומורכבות, הבעיה ששיכון ובינוי היא לא כזו. היא אוסף של פרויקטים. לא מערכת גדולה, אלא הרבה חברות קטנות, סוג אחר לגמרי של מערכת, אייל בכל שנותיו בהפניקס לא קנה ולא מכר כלום, לא קיבל שום החלטה הרת גורל. בעולם של נדל"ן צריך לדעת לקבל החלטות משמעותיות. יכולת ההחלטה האינטואטיבית שלו, על קרקע לא בטוחה – פחות טובה, הוא זהיר וחששן ולא מוכן בשום פנים ואופן לצאת פראייר".

לא כולם מסכימים עם התזה הזו. בשיחה עם מקורב ללפידות שעבד עמו בהפניקס הוא מספר: "המתחרים של אייל אוהבים לומר שהוא קיבל ירושה טובה – את סוכנויות הביטוח הגדולות שנקנו בתקופה של קודמו יהלי שפי, את רשת בתי האבות עד 120 ואת אקסלנס אבל החוכמה היא גם לדעת מה לעשות איתם. אני יכול להגיד לך שבערך ביום שאייל נכנס לתפקיד, באו אליו בכירים בהפניקס ואמרו לו שהם מוכרים את עד 120, זו אולי העסקה הראשונה שהגיעה אליו לשולחן. הוא שאל כמה שאלות ופשוט קרע את חוזה המכירה".

הגורם שעבד עם לפידות בהפניקס מוסיף: "החלטות אינטואטיביות לגמרי על קרקע פחת בטוחה – קשה לו לקבל, וכאלה צריך לקבל על בסיס יומיומי בתפקיד החדש. מצד שני הוא אנליסט מצוין, מוכן להקריב הרבה שחקנים כדי לנצח. לא הייתי משקיע במניות של שיכון ובינוי רק כי אייל שם, אבל חוכמת ההמונים מראה אחרת. המניה עלתה ב־30% עם פרסום דבר כניסתו לחברה. אז מה צריך יותר מזה?".

לעומתו, בכיר בשוק ההון אומר: "בחבילת השכר של לפידות בשיכון ובינוי יש כמה דברים אבסורדיים. לטעון ששמו העלה את המניה והשווי זה קשקוש, אופציות צריכות להינתן על השבחה עתידית מיום שאתה עובד. הוא מקבל חבילת אופציות מנופחת ולא מותנית, בתוך המחיר, לא במחיר השבחה עתידית. בונוס של 4 מליון שקל על רווח של 100 מיליון שקל – זה למעשה בונוס מובטח, סכום שהוא כלום לשיכון ובינוי, זו בדיחה. בנוסף, בונוס חתימה של 2 מליון שקל אם התנאים לא יאושרו – שזה לא ייאמן ואני מקווה שלא יעבור. זה לא אתי. הדירקטוריון יכול לאשר גם אם האספה תתנגד, אבל לא יהיה חכם מצד שיכון ובינוי להתקוטט עם המוסדיים, כי שיכון ובינוי תמיד צריכה לגייס כסף".

יחסינו לאן

אם תשאלו את לפידות מה דעתו על הביקורת הציבורית ששכרו מעורר, הוא כנראה יבטל את העניין בהינף יד. בסביבת לפידות יאמרו: אם הנוכחות שלו גורמת לחברה להרוויח, מבחינתו זה win win, כולם הפי.

יש שיגידו שלפידות לא יכול היה להגיע להישגיו בלי יחסי האנוש הקשים שהנהיג. שלו היה מקשיב לביקורת הפנסיה בסופו של יום היתה מופחתת. אלא שזה רחוק מלהיות מדויק. מנהלים מצוינים בשוק בעבר ובהווה שלא החזיקו בסל הגינונים של לפידות עשו חיל לא פחות ממנו. רועי ורמוס למשל, מנכ"ל בית ההשקעות פסגות המיתולוגי, ידוע כמנהל נעים, שנהג בכבוד ואף יצר חברות עם מנהלים תחתיו, והצליח לרתום את הארגון להצלחה בדרך אחרת.