המוסדיים רוצים נתח מהאשראי החוץ בנקאי

רוח גבית מהרגולטור, עלויות מימון נמוכות ומוניטין שמשתפר, כל אלו הפכו את 2018 לשנה מצוינת עבור חברות האשראי החוץ־בנקאי שנסחרות בבורסה. שנה שבה הכנסות המימון נטו של החברות בענף זינקו ב־25%, ושמניותיהן הניבו למשקיעים תשואה דו־ספרתית. לצד תחזיות אופטימיות ביחס לפוטנציאל הצמיחה העתידי של חברות האשראי החוץ־בנקאי, המנהלים הבכירים בענף מזהירים מפני אופוריה ומעודף של כסף, שעלול לגרום לטעויות.

זה הקטן גדול יהיה

ענף האשראי החוץ־בנקאי בישראל מונה שש חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה, אחת מהן היא חברה מדווחת (הנפיקה אג"ח בלבד). שווי השוק המצרפי של חמש החברות שהנפיקו מניות לציבור הוא 1.6 מיליארד שקל. החברה הגדולה ביותר היא קבוצת אחים נאוי, ששווי השוק שלה מסתכם ב־652 מיליון שקל, יותר מפי שניים מהחברה השנייה בגודלה, פנינסולה, ששווי השוק שלה עומד על 300 מיליון שקל. קבוצת אחים נאוי רשמה בשנה האחרונה את העלייה המתונה ביותר בשווי השוק שלה, כשמניותיה עלו ב־11.1%, והחברה הקטנה ביותר בענף, שוהם ביזנס, הציגה את הזינוק הגבוה ביותר, כשמנייתה טיפסה ב־90.1%.

ניתן לזהות מתאם גבוה בין השינוי שחל בהיקף תיק האשראי של החברות לבין העלייה בשווי השוק שלהן. באופן טבעי, היכולת של החברות הקטנות להציג שיעורי צמיחה גבוהים עולה על זאת של החברות הגדולות. כך, למשל, בשנת 2018 תיק האשראי של קבוצת אחים נאוי צמח ב־4.7% בזמן שזה של שוהם ביזנס זינק ב־88.7%. בעוד הפער באחוזים עצום, אם מודדים את השינוי שחל בתיק האשראי של שתי החברות במונחים אבסולוטיים, מגלים שקבוצת אחים נאוי ושוהם ביזנס רשמו עלייה דומה בהיקף תיק האשראי שבשני המקרים צמח ב־98 מיליון שקל. ההבדל הוא שתיק האשראי של קבוצת אחים נאוי מסתכם ב־2.2 מיליארד שקל ומהווה 54% מתיק האשראי של כלל החברות הבורסאיות בענף האשראי החוץ־בנקאי, בעוד תיק האשראי של שוהם ביזנס, שמסתכם ב־208 מיליון שקל, מהווה רק 5% ממנו.

מימין: מנכ"ל אופל בלאנס דני מזרחי ומנכ"ל האחים נאוי דורי נאוי צילומים: עמית שעל, צפריר אביוב

העלייה בהיקף תיק האשראי, בשילוב עם ירידה בעלויות המימון, מאפשרת לחברות האשראי החוץ־בנקאי להציג שיפור מרשים בתוצאות העסקיות שלהן ב־2018. עובדה זאת באה לידי ביטוי באופן מובהק בהכנסות המימון נטו של החברות בענף, שצמחו בשיעור דו־ספרתי במהלך השנה שחלפה.

אם בעולם הנדל"ן מקובל לומר ששלושת המפתחות להצלחה הם מיקום, מיקום ומיקום, נראה שהמפתחות המקבילים בתחום האשראי החוץ־בנקאי הם אמון, אמון ואמון. בשיחות עם המנכ"לים של החברות בענף עולה שהרגולציה והפיקוח הם אלו שאחראים על השיפור במוניטין של החברות ועל היכולת שלהן לגייס כספים בריביות נמוכות.

"לאורך שנים הבנקים מנעו מחברות כמו פנינסולה לגדול בעזרת 'מוניטין שלילי'. כלומר אם אתה לא בנק זה פסול. אחת הדרכים להתמודד עם סוגיית המוניטין היתה לרשום את החברות שעוסקות באשראי חוץ־בנקאי למסחר בבורסה ולייצר שקיפות. עכשיו כבר יש מומנטום שמשפיע לטובה על המוניטין ולפני שלוש שנים נכנס הרגולטור שאמר, 'אני רוצה לעודד את התחרות בשוק האשראי'. הרגולטור מתחיל לפעול כדי לבנות תשתית פיקוחית שתיתן אמון בחברות האשראי החוץ־בנקאי", כך אמר מנכ"ל פנינסולה מיכה אבני בשיחה עם "כלכליסט" והעריך ש"הענף צפוי להכפיל את עצמו בשלוש השנים הקרובות".

מנכ"ל פנינסולה מיכה אבני

השיפור שחל במוניטין של חברות האשראי החוץ־בנקאי לא עוצר רק בעוצמת המותג שלהן, אלא שהוא בא לידי ביטוי גם בתוצאות העסקיות של אותן חברות. ליבת העסקים של החברות בענף מבוססת על הפער בין הריבית שהן גובות על ההלוואות והאשראי שהן מעמידות ללקוחותיהן לבין הריבית שהן משלמות על הכסף שהן מגייסות.

היכולת של חברות האשראי החוץ־בנקאי לגייס חוב בבורסה באמצעות הנפקות אג"ח וניירות ערך מסחריים מגוונת את מקורות האשראי ומכווצת את הוצאות המימון שלהן. עובדה זאת מאפשרת להן להציע הלוואות בתנאים נוחים יותר ללקוחות, ו/או לשפר את הרווחיות. בשבוע שעבר שוהם ביזנס השלימה גיוס של 100 מיליון שקל באמצעות הנפקת סדרת אג"ח ראשונה.

מנכ"ל החברה אלי נידם הסביר את הפריחה שהענף חווה בשנים האחרונות ברגולציה התומכת, בהבנה שתחום האשראי החוץ־בנקאי הוא חלק בלתי נפרד מהעולם העסקי ובתרומה של שוק ההון להתפתחות הענף. לדבריו, "פתיחת הענף לשוק ההון מאפשרת מתן אשראי בעלויות נמוכות יותר מכפי שהיה בעבר והגדלת תיק האשראי של חברות בתחום".

מנכ"ל שוהם ביזנס אלי נידם צילום: יהודה שרביט

ברכת המוסדיים

אם לפני כמה שנים השקעה בחברה שעוסקת בתחום של ניכיון צ'קים עשויה היתה להיחשב כבלתי ראויה, הרי שהיום רוב מכריע של חברות האשראי החוץ־בנקאי יכולות להתגאות במשקיע עוגן מוסדי. אלטשולר שחם הוא בעל עניין באחים נאוי (22.6%) ומיטב דש הוא בעל השליטה בקבוצת פנינסולה (54.6%). לפני שבועיים בית ההשקעות אלטשולר שחם הפך לבעל עניין גם באופל בלאנס (10%), ובשבוע שעבר בית ההשקעות מור הפך לבעל עניין בשוהם ביזנס (7.1%).

פונקציית המטרה של מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים היא לייצר תשואה למשקיעים שלהם. עצם היותם בעלי עניין בחברות האשראי החוץ־בנקאי לא מהווה בהכרח "חותמת כשרות". אלא שההשקעה שלהם בחשיפה גבוהה לאותן חברות לא היתה מתאפשרת אלמלא השינוי שחל במעמדן של החברות. אותן חברות שלפני כמה שנים נתפסו על ידי משקיעים רבים כחלק מהשוק האפור, והיום כבר שואפות להידמות לבנקים קטנים.

מנכ"ל אופל בלאנס דני מזרחי התייחס לסוגיה ואמר: "נוצר כאן ואקום במשך שנים, כי המערכת הבנקאית נטשה את העסקים הקטנים והבינוניים. גם אני גדלתי על זה ששירותים פיננסיים מקבלים רק בבנק, אבל זה לא נכון. אנחנו מייצרים תרבות חדשה. יש לנו רוח גבית גם מהרגולטור שמעודד תחרותיות מול המערכת הבנקאית".

העליה בהיקפי תיקי האשראי מביאה, כצפוי, לעלייה בהפרשה לחובות מסופקים ואבודים. ההוצאה לחובות מסופקים של אחים נאוי עלתה ב־2018 לרמה של 0.73% מיתרת תיק האשראי בהשוואה ל־0.59% שנה קודם לכן. העלייה נובעת בין היתר מיישום מודל חדש לפי תקן חשבונאי IFRS9 שהגדילה את ההפרשה הכללית.

מנכ"ל החברה דורי נאוי מייחס חשיבות רבה לסעיף החובות המסופקים. "אם התיק טוב וללא חובות מסופקים, החברה יכולה לעמוד בכל משבר. אבל אם עשו בלופים ולא הכירו בזמן בחובות הבעייתיים, זאת צרה גדולה". נאוי לא מתרשם בקלות משיעורי הצמיחה הגבוהים. לדבריו, עודף של כסף גורם לטעויות והשאלה החשובה היא האם האשראי שהחברה נתנה יחזור אליה. "אם אתה ואני נעמוד ברחוב ונקרא בכרוז 'בואו קחו כסף', אז תהיה צמיחה בביקוש לאשראי", הוא אומר ומדגיש כי חשוב לדעת מתי ללחוץ על הברקסים ולהימנע מצמיחה מסוכנת.

גם מזרחי, שטוען שהחברה שבניהולו מבצעת חיתום איכותי, מזהיר מפני צמיחה לא מבוקרת. לדבריו, "הפרה רוצה להניק יותר משהעגל רוצה לינוק, יש הרבה גופי אשראי שרוצים להציע את מרכולתם. יש כאן אופוריה שצריך להיזהר ממנה. אנחנו לא נותנים הלוואות ללא בטוחה, אנחנו לא נותנים אשראי לכל דכפין".