רוצים הלוואה? בואו נבדוק אם מגיע לכם

עם התפתחות שוק האשראי החוץ־בנקאי, נוספו לשוק מלווים רבים, אולם התחרות נותרה מוגבלת. הסיבה: על מנת להציע הצעות ריבית אטרקטיביות ללווים - צריך להעריך בצורה מדויקת את הסיכון שהם לא יחזירו את ההלוואה. לבנק שבו מנוהל חשבון העו"ש יש את מרב המידע על הלקוח, ועליו הוא מתבסס כאשר הוא מציע לו הלוואה בריבית מסוימת. המלווים האחרים, שלהם יש פחות מידע על הלקוח - יציעו לו הצעה פחות אטרקטיבית כדי לא לסכן את עצמם. כך קורה שלא מתפתחת תחרות אמיתית על הריביות ללקוח. את המצב הזה מאגר נתוני האשראי בא לשנות.

איור: שאטרסטוק

במסגרת החוק, הבנקים, נותני האשראי השונים במשק וגופים ממשלתיים כמו לשכת ההוצאה לפועל, יעבירו למאגר מידע על כל אחד מאיתנו. כל נותן אשראי צרכני מעל 250 מיליון שקל חייב להתחבר למאגר ולהעביר מידע. עד כה חוברו כעשרה גופים חוץ־בנקאיים. ישנם שני סוגי מידע שניתן להעביר: מידע שלילי, שהוא מידע על אי־עמידה בהתחייבויות, כמו פתיחת תיק הוצאה לפועל. מידע זה עובר כבר כיום. סוג המידע השני הוא מידע חיובי - על ההתחייבויות שנטל הלקוח ועמד בהן. מידע זה מאפשר לגוף נותן האשראי לדעת שלפניו לווה שמחזיר את חובותיו, ולהציע לו ריבית יותר אטרקטיבית.

המידע יישמר במאגר ויהיה פתוח בפני לשכות אשראי שקיבלו רישיון מבנק ישראל (לדוגמה, חברות DBI, קו מנחה, ועוד), והן יעניקו ללווה דירוג אשראי. עם הדירוג הזה - הוא יוכל ללכת ולקבל הצעות אשראי אטרקטיביות.

בבנק ישראל מדגישים כי המהלך נועד לטובת הציבור, וכי למעשה הוא מוציא את המידע שנאסף על הלקוח מידי הבנקים ומאפשר ללקוח להשתמש במידע זה לטובתו עצמו כדי לקבל אשראי בתנאים משתלמים יותר. למרות זאת, המהלך מלווה בלא מעט חששות וסימני שאלה.

הבעיות: חדירה לפרטיות, יצירת "מעמדות"

החשש הראשון הוא חשש מפני יצירת שני מעמדות של לווים - לווים שלהם דירוג אשראי טוב, עליהם יתחרו המלווים, ולווים עם דירוג נמוך יותר - שכעת מצליחים לקבל הלוואות מגופים חוץ־בנקאיים גם אם קיבלו סירוב מהבנק - ולא יוכלו להמשיך ולקבל גישה לאשראי כיוון שהיקף חובותיהם הכולל יהיה ידוע לכל המלווים.

בבנק ישראל טוענים מנגד שדווקא היכולת של הגופים החוץ־בנקאיים לתמחר נכון גם את הלווים בעלי הדירוג הנמוך, תאפשר להציע להם אשראי בתנאים המתאימים להם - ולא אשראי שיוביל אותם לפשיטת רגל. בנוסף טוענים בבנק ישראל כי המהלך יוביל לכך שמשק הבית עצמו יבין את היקף סך כל חובותיו, את ההחזרים, ויקבל תמונה נכונה ובריאה יותר על מצבו הפיננסי.

החשש השני הוא שלווה שלאורך שנים פרע את התחייבויותיו באופן שוטף ונקלע למצוקה זמנית (למשל, חלה למשך מספר חודשים והצ'קים שנתן חזרו) - יספוג פגיעה בדירוג האשראי שלו. כדי להתמודד עם חשש כזה, על לשכות האשראי שמעניקות את הדירוג ללווה לקחת בחשבון מצוקות זמניות. בנוסף, לצד הדירוג הסופי על הלקוח, יוכלו הלשכות להעביר למלווים את כלל המידע עליו, כך שהמלווים יוכלו להעריך בעצמם את הסיכון, והאם באמת מדובר היה בכשל זמני.

חשש נוסף הוא שהמידע אודות הלקוח ישמש לשימושים נוספים מלבד מתן אשראי. יצוין שבארצות־הברית דירוג האשראי הפרטי הפך לנתון שמשמש לצרכים רבים - כגון נתון שחושפים בעת השכרת דירה כדי שהמשכיר יוכל להתרשם האם לפניו שוכר שעומד בהתחייבויותיו. על מנת למזער את החשש הזה נקבע בבנק ישראל, שלשכות האשראי לא יוכלו לעשות שום שימוש במידע. למשל - הן לא יוכלו להעביר אותו לצד שלישי שמבקש לשווק הלוואות רק ללקוחות עם דירוג גבוה. בנוסף, על מנת שמידע יעבור למלווה - יש צורך בבקשת אשראי פתוחה של הלקוח (כלומר, בקשת הלוואה. אי־אפשר לבקש מידע שלא אגב בקשת הלוואה).

אחד החששות הגדולים בקשר למהלך הוא מפני חדירה לפרטיות הלווים ואיסוף מידע עליהם נוסח "האח הגדול". לכן נקבע כי על הלווה לאשר את מתן המידע למלווים השונים, והוא לא יועבר ללא הסכמתו. בנוסף, לווה שלא מעוניין שפרטיו ייכללו במאגר יכול לבקש שלא לאסוף את המידע עליו. עם זאת - הוא גם לא יוכל ליהנות מהיתרונות שהמידע מקנה לו בבואו לחפש הצעות אשראי אטרקטיביות.

והחשש האחרון הוא מפני עלייה במינוף, כלומר בהיקף ההלוואות, של הציבור. בשנים האחרונות ובחסות הריבית הנמוכה ששוררת במשק והעלייה ביוקר המחיה -– משקי הבית לקחו עוד ועוד אשראי, כאשר הבנקים שמו את משקי הבית בלב האסטרטגיה העסקית שלהם והציעו ללווים אשראי נדיב מאוד. תיק ההלוואות לציבור (לדיור וגם לא לדיור) הגיע בסוף 2018 לסך של 554 מיליארד שקל. העלייה בהיקף האשראי הובילה גם לעלייה במספר פשיטות הרגל. החשש הוא שגופים נוספים ייכנסו לשוק ויתחרו על הלווים, יציעו להם הצעות אטרקטיביות ויעודדו אותם לקחת אשראי קל וזמין - ובכך יעלו את המינוף של משקי הבית ואת הסכנה ליציבותם.

הגופים המלווים

דירוג האשראי האישי שיכנס בקרוב לחיינו מאפשר לבצע "שופינג" טוב יותר ומדויק יותר בין נותני האשראי השונים. רגע לפני המהפכה הצרכנית - מיהם הגורמים המלווים, איך משווים ביניהם, ולמה כדאי לשים לב לפני שמסתערים על ההלוואות. בעבר נותני האשראי העיקריים לצרכנים ולמשקי הבית היו הבנקים. הבנקים העניקו שני סוגי אשראי עיקריים: משיכת יתר (המינוס) והלוואות (בתנאים שונים ולתקופות שונות). מרבית הלקוחות נטלו הלוואות בבנק בו מנוהל העו"ש שלהם, אולם ישנם בנקים שנותנים הלוואות גם ללקוח שהעו"ש שלו מנוהל בבנק אחר. לאט־לאט החלו גופים נוספים בשוק להעניק הלוואות לצרכנים:

גופים מוסדיים:

אלו הם חברות הביטוח ובתי ההשקעות, המנהלים את החסכונות ארוכי הטווח שלנו (פנסיות, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות). גופים אלו מאפשרים ללקוחות שמנהלים אצלם את חסכונותיהם לקבל הלוואות. ההלוואה לא נלקחת מהחיסכון עצמו, כלומר מקרן הפנסיה למשל, אלא מהחברה המנהלת אותה, כאשר הקרן משמשת כבטוחה לחברה כנגד ההלוואה. גובה ההלוואה מוגבל לאחוז מהסכום שצברתם בחיסכון, ותלוי גם בשאלה האם החיסכון נזיל או לא. ככלל ניתן לומר שכיוון שלגוף המוסדי ישנה בטוחה להלוואה, הריביות שמציעים הגופים המוסדיים הן אטרקטיביות יחסית. חשוב לשים לב: אם לוקחים הלוואה כזאת, או אז לא ניתן להעביר את החיסכון לגוף אחר עד שפורעים את ההלוואה, גם אם התשואות של הגוף המנהל הידרדרו במשך הזמן והפכו ללא אטרקטיביות.

חברות כרטיסי אשראי:

בישראל פועלות שלוש חברות כרטיסי אשראי: ישרכארט, מקס (לאומי קארד לשעבר) וכאל. שלוש החברות היו עד לאחרונה בבעלות הבנקים, אולם בעקבות רפורמה שבוצעה לאחרונה, השתיים הראשונות התנתקו מהם. חברות כרטיסי האשראי מעניקות הלוואות גם באופן ישיר וגם כחלק מובנה מפעילות כרטיס האשראי. למשל: כרטיס אשראי "מתגלגל", שבו משלמים חלק מסכום הרכישות בחודש העוקב וחלק ניתן לגלגל לחודשים מאוחרים יותר, זהו כרטיס שלמעשה מעניק אשראי על החלק שמגלגלים הלאה.

ההלוואות מחברות כרטיסי האשראי הן עד כה לא זולות בכלל.

חברות אשראי, חברות מסחריות ומועדונים:

בשוק קיימות חברות המתמחות במתן אשראי - הבולטת היא חברת מימון ישיר. לצד חברות אלו, לאט־לאט ישנן חברות נוספות שמעוניינות להעניק הלוואות לצרכנים שלהם: למשל שופרסל החלה השנה לקדם פרויקט למתן הלוואות, שנמצא כעת בבחינה של בנק ישראל. חברות הליסינג מעניקות אשראי לרוכשי רכבים, וגם מועדוני צרכנות שונים מציעים לחבריהם הצעות להלוואות, שבדרך כלל ניתנות בפועל על ידי חברות כרטיסי האשראי.

הלוואות בין עמיתים:

הלוואות בין עמיתים ניתנות על ידי חברות כגון בלנדר, טריא ו־eLoan, שמצד אחד מציעות לציבור לשים אצלן את כספו (תמורת ריבית) כדי שישמש למתן הלוואות, ומצד שני מעניקות הלוואות לציבור. גובה הריבית תלוי ברמת הסיכון של הלווה ובאורך ההלוואה.

בדקו את כלל העלויות

כאשר אתם מחפשים הלוואה ומקבלים הצעות מהחברות השונות, מובן שיש להשוות בין הריביות שיציעו לכם. אולם, כדאי להשוות גם עלויות נוספות אם ישנן, שעשויות לייקר את ההלוואה - עמלות שונות, דמי פתיחת תיק. כמו כן בדקו למה ההלוואה צמודה? אילו אירועים יכולים לייקר את ההחזר, ובכמה. למשל, עליית ריבית בנק ישראל (אם ההלוואה צמודה לפריים), שינויים בשער הדולר (אם ההלוואה צמודת מט"ח), התייקרות במשק (אם הריבית צמודת מדד). ולבסוף, בדקו גם האם יש קנס על פירעון מוקדם של ההלוואה, למקרה שתהיו מעוניינים להחזיר את הכסף לפני המועד שנקבע בהסכם ההלוואה. לאחר שכל הנתונים בידיכם - התמקחו. אם יש הצעה שנראית לכם - נסו להפחית את עלויותיה, בקשו הפחתת עמלות וקנסות.

לא על רגל אחת

תהליך קבלת ההלוואה הפך בשנים האחרונות להיות קל, נגיש ומהיר, והגופים נותני האשראי משווקים אותו באופן אגרסיבי לצרכנים. שני אלו מדרבנים לעיתים לקיחת אשראי באופן מוגזם ולא לצורך, והובילו להתנפחות של תיק האשראי של הציבור. רגע לפני נטילת האשראי זכרו שהכלל הבסיסי הוא שהלוואה צריך גם להחזיר - וצריך גם לדעת איך מחזירים. אל תיקחו הלוואות קלות בטלפון, אל תתפתו לתהליכים מקוצרים באינטרנט. הגעתם למסקנה שאתם זקוקים לאשראי? ערכו בדיקה מקיפה והשוואה בין הגופים שמעניקים אותו. חשוב יותר: ערכו בדיקה מקיפה מול התקציב החודשי שלכם, ודעו כיצד אתם מחזירים אותו, באופן שלא יכניס את משק הבית לסחרור חובות ולא יעמיק משיכת יתר אם אתם נמצאים בה.

כסף עולה כסף

לבסוף: גם כאשר כולם מציעים הלוואות בשפע, זכרו תמיד שכסף עולה כסף. אף אחד לא נותן "חודשי אשראי חינם", אף אחד לא מפנק, וכל דחייה, או פריסה ארוכה מאוד של ההחזרים, משמעותה ייקור ההלוואה, כלומר ריבית גבוהה יותר. הבינו כמה אתם משלמים עבורה. הבינו כיצד היא נפרעת: האם היא נפרעת לפי לוח שפיצר (ראו "מושגהון")? האם זו הלוואת בלון - הלוואה שצוברת ריבית לאורך התקופה ומשולמת כולה בסוף? ודעו - את הריבית אתם משלמים על יתרת האשראי שעדיין לא פרעתם. כלומר: אם גילגלתם תשלומים או דחיתם החזרים - שילמתם עוד ריבית.