האסטרטגיה של קרן ההון סיכון של אינטל: "בינה מלאכותית, רכב אוטונומי וסייבר"

"נתחיל להשקיע בחברות הנמצאות בשלבים המוקדמים שלהן כי כך נוכל להשפיע על ההתפתחות שלהן".כך אמר אתמול יאיר שוהם, מנהל הפעילות הישראלית באינטל קפיטל, קרן ההון סיכון הישראלית של ענקית הטכנולוגיה האמריקאית אינטל. "בשנים האחרונות היו לנו השקעות שלא תמיד היתה להן הצדקה כלכלית. היינו מקבלים מסר מהתאגיד שזה חשוב לאינטל, ובואו תשקיעו בחברה בתקווה להשביח אותה. החלטנו לשנות. לא נלך על השקעות שלא יוכלו להניב תשואה טובה. לא נשקיע בחברות שלא נוכל להביא להן ערך מצד אינטל. אם נשקיע בחברה שאנו מאמינים בה היא תביא ערך לאינטל", ציין שוהם.

הקרן, שהוקמה ב־1991, הודיעה כי היא משנה אסטרטגיה ומתחילה להשקיע בסטארט־אפים בשלבי הגיוס המוקדמים שלהם, A ו־B. השינוי יכלול גם מודל חדש של שכר למנהלי הקרן, שיתבסס לא על תגמול קבוע אלא גם על סוג של דמי הצלחה. עד כה התמקדה הקרן בחברות בשלבי התפתחות מאוחרים, כשיש להן מכירות והכנסות.

מנהלי קרן אינטל קפיטל. מימין: יאיר שוהם, רועי בר־קט, עדי כספי זפקוביץ' ונועם קייזר. ישתפו פעולה גם עם הקרנות של סמסונג וקוואלקום צילום: EYAL TOUEG אייל טואג

צילום: בלומברג

כחלק מהשינוי צירפה הקרן שני שותפים צעירים, רועי בר־קיט ונועם קייזר, כמנהלי השקעות במקום אורי ארז הוותיק שפרש, והם יפעלו לצד שוהם. כמו כן צורפה שירה ויסוקר כאנליסטית, ועדי כספי זפקוביץ' קודמה למעמד של שותפה.

בר־קט פעיל בתעשיית ההון סיכון מ־2009, תחילה בקרן פרגרין הישראלית. משם עבר לג'נסיס הישראלית, ואחר כך לקרן האמריקאית ליברטי טכנולוגיות שבבעלות החברה הציבורית האמריקאית ליברטי מדיה. קייזר פעיל בתעשיית ההון סיכון מ־2008 והצטרף לאינטל מאמזון, שם היה מנהל הפיתוח העסקי לתחום הון סיכון בישראל, ספרד ופורטוגל.

כספי זפקוביץ׳ הגיעה לאינטל קפיטל לפני כשלוש שנים ותצטרף לכל אחד מהשותפים בעסקאות שיוביל. ויסוקר ניהלה את תחום כנסי החדשנות והטכנולוגיה בפרומרקט הישראלית.

קרנות הון סיכון תאגידיות כמו אינטל קפיטל נתפסות כחשודות, כאילו כמעט כל השקעה שלהן נעשית לטובת החברה האם. בתעשייה רווחת הדעה שהן משקיעות בחברות גם כדי לבדוק מקרוב את ההתפתחויות וגם כדי לבלום לעיתים תחרות עתידית אפשרית.

למה להשקיע בשלבים מוקדמים? בגלל התחרות הגדולה על השקעות בחברות בוגרות?

שוהם: "ראשית, קרנות הון סיכון בעלות כיסים עמוקים, שיודעות להשקיע בחברות בשלבים מוקדמים ולא להידלל, עושות הרבה כסף מהשקעות כאלה. שנית, אינטל יכולה לסייע לחברות בשלבים האלה: בפיתוח טכנולוגיות, בחשיבה אסטרטגית ובהגעה ללקוחות. בשנים האחרונות יש יותר כסף בתעשייה והבנה שכדי להשפיע על התפתחות החברה כדאי להשקיע בשלבים המוקדמים".

מסתכלים עליכם כגוף של "רסס והתפלל", כלומר משקיעים בהרבה חברות ומתפללים שחלק יצליחו. זה ישתנה?

שוהם: "לא. תמיד היינו זהירים. דווקא עכשיו אנחנו נפתחים להשקעות בשלבים מוקדמים יותר. זה מסוכן יותר".

אינטל קפיטל, המשתתפת כעת בכנס באריזונה עם מנכ"ל אובר דארה קוסרשאהי, נשיא אינטל קפיטל העולמי וונדל ברוקס ומנכ"ל אינטל העולמית בוב סוואן, הודיעה כי ב־2018 השקיעה כ־120 מיליון דולר בכ־14 סטארט־אפים ישראליים, ובכוונתה להמשיך להשקיע בארץ. בין ההשקעות הבולטות: הבאנה שגייסה כ־75 מיליון דולר, ו־Moovit שגייסה כ־50 מיליון דולר, שתיהן בהובלת אינטל. כספי זפקוביץ': "יש כאן צוות גדול ורעב להצליח. נמשיך באותו קצב".

אילו תחומים מעניינים אתכם?

כספי זפקוביץ': "סטארט אפים של בינה מלאכותית מעניינים אותנו כדי שהמחשוב שלנו יעניק תובנות חכמות למשתמשים ויטפל ביותר מידע במהירות. תחום הדאטא סנטרס, המכוניות האוטונומיות, תקשורת דור 5, אבטחת סייבר".

עד כמה הדוק הקשר עם החטיבה העסקית של אינטל? ההשקעה בהבאנה, למשל, היא בסוג של מתחרה. היא מפתחת שבבים לבינה מלאכותית.

בר־קט: "אין היום תלות בין אינטל ואינטל קפיטל. אנחנו לא צריכים תמיכה של הקבוצה העסקית של אינטל".

קייזר: "נשתף פעולה גם עם קרנות הון סיכון תאגידיות אחרות, כמו אלו של סמסונג וקוואלקום".