צרכני המזון שילמו על התיאבון של שופרסל

התרחבותה של שופרסל בתחום הפארם האמצעות רכישת ניו־פארם ההפסדית ופירוק השותפות ארוכת השנים עם לאומי קארד לטובת הסכם עם כאל גבו מהחברה מחיר כבד בשורת ההוצאות — שניכר בשחיקת הרווחיות התפעולית ובירידה ברווח הנקי. למרות זאת, הדירקטוריון הורה על חלוקת דיבידנד של 160 מיליון שקל.

ההתרחבות בפארם ועליות המחירים בשוק המזון סייעו לשופרסל להציג צמיחה של 8.4% במכירות 2018 לעומת השנה הקודמת, ולסיים השנה עם הכנסות של 12.84 מיליארד שקל. אלא שההוצאות על השקת רשת הפארם וגיוס 510 אלף לקוחות לכרטיס האשראי המשותף עם כאל הקשו על הצמיחה לחלחל לרווח הנקי, שהתכווץ ל־265 מיליון שקל.

החדירה לתחום הפארם ניכרה בעיקר בתוצאות הרבעון הרביעי, במהלכו הושק המותג החדש Be. העלאת המחירים לצרכן בשוק המזון, שנכנסה לתוקף במלואה ברבעון האחרון, הובילה לזינוק של 10% במכירות. אך הוצאות המכירה והשיווק על השקת רשת Be שחקו את הרווחיות התפעולית והובילו להתכווצות של 36% ברווח הנקי לכדי 49 מיליון שקל ולשיעור של 1.5% בלבד מהמכירות.

האונליין — 15% מהמכירות

מה דעתך על מניית שופרסל:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

לדברי מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן, ההפסד התפעולי של Be (55 מיליון שקל בתום השנה) נלקח מראש במסגרת תוכניות העבודה בשנים הראשונות להפעלת רשת הפארם: "אני משוכנע שתוך שלוש שנים Be תמנה יותר מ־100 חנויות ומכירותיה יחצו את רף מיליארד השקלים", אמר ל"כלכליסט". בהתייחסו להשפעה השלילית של פעילות כרטיסי האשראי אמר כי החברה העריכה שההשפעה תהיה חריפה עוד יותר: "הערכנו שהמעבר לכאל יגבה מחיר גבוה יותר, אבל עשינו טוב יותר משציפינו. להערכתי, בסוף השנה לא נהיה רחוקים מהשיא שאליו הגענו עם לאומי קארד".

בשלב זה הוקפאה פעילות מתן ההלוואות בסניפי שופרסל, שנחשפה ב"כלכליסט" בעקבות החלטת המפקחת על הבנקים שדרשה הבהרות מהרשת. בשופרסל מצויים בשלב זה בתהליך שהם מעריכים כי בסופו יקבלו אישור להמשך הפעילות. זו לא היתה ההגבלה היחידה מצד הרגולציה על תוכניות הרשת: בעוד בשופרסל העריכו כי הכניסה לתחום הפארם תעניק לרשת חופש פעולה במערכת היחסים המסחריים עם הספקים, ברשות התחרות (לשעבר רשות ההגבלים) ראו את הדברים אחרת ועדיין בוחנים את הסוגיה.

מכירות האונליין, שמהוות אחד ממנועי הצמיחה של הקבוצה, הניבו לשופרסל מכירות חודשיות של כ־160 מיליון שקל והיוו 15% ממכירותיה. על רקע זה אישר דירקטוריון החברה להשקיע 600 מיליון שקל במרכזי ליקוט אוטומטיים, שייכנסו לפעילות בעוד כשלוש שנים. בנוסף נערכת החברה להקמת אתר מכירות למגזר החרדי.

אלא שהתרחבות פעילות האונליין מהווה אתגר בשאלת הרווחיות. פעילות האונליין משוייכת בחברה לרשתות הדיסקאונט, שבשנה החולפת היוו 81% ממכירות והיתר בוצעו בחנויות השכונתיות. זאת לעומת מכירות של 20% בחנויות השכונתיות ו־80% בדיסקאונט ב־2017. זליגת המכירות מהשכונות לקטגוריית הדיסקאונט מהותית לשורת הרווח, שכן הרווחיות בחנויות השכונתיות עומדת על 33% בעוד שבדיסקאונט היא 24% בלבד.

לדברי אברכהן, הזליגה בין הקטגוריות מתרחשת לצד העלאת הרווחיות התפעולית של הדיסקאונט ל־2.1% לעומת 1.5% בשנה הקודמת: "ברור שככל הנתמקד באונליין הרווחיות הגולמית והתפעולית שלו תשתפר, ואני משוכנע שהיציבות בחנויות השכונתיות תימשך", אמר.

חיזוק מכירות האונליין התבטא גם בהקמת אתר המכירות אמריקן אאוטלט, שתוצאותיו החלשות הובילו לבחינה מחודשת של כדאיותו. החלטה בנושא צפויה להתקבל בחצי השנה הקרובה.

איציק אברכהן מנכ"ל שופרסל	צילום: עמית שעל

כוחן של הספקיות נחלש

עליות המחירים שנרשמו במחצית השניה של 2018, לאחר ששופרסל אישרה לשורת ספקים להעלות מחירים, ניכרו בשיפור ברווחיות הגולמית של הרשת. זו עלתה מ־25.8% ב־2017 לכדי 26.8% הודות לשיפור בתנאי הסחר שלא הגיע לצרכנים ושינוי בתמהיל המבצעים.

חיזוקו של המותג הפרטי בשופרסל ניכר בהמשך הירידה בשיעור הקניות של הרשת מעשרת הספקים הגדולים שלה, שהיווה 47% מרכישות הקבוצה ב־2018 לעומת 48.5% בשנה הקודמת. התחזקות הרשת על חשבון הספקים ניכרה גם בפעילות המכירה הישירה למכולות תחת שופרסל ביזנס.

אברכהן התייחס ללחץ שהפעילה שופרסל על יפאורה תבורי להורדת מחירים באמצעות הורדת מוצריה ממדפי תת הרשת החרדית יש חסד, ואמר "היו חילוקי דעות נקודתיים והתגברנו עליהם". לדבריו, הוא לא יאשר העלאות מחירים שלא מנומקות בעליה במחירי סחורות.

עלות שכרם של חמשת העובדים הבכירים בשופרסל הסתכמה ב־2018 ב־13 מיליון שקל. עלו שכרו של המנכ"ל אברכהן עמדה על 2.4 מיליון שקל, ובתוספת מענק של 1.8 מיליון שקל ותשלום מבוסס מניות, התגמול השנתי שלו הסתכם ב־4.8 מיליון שקל.