מנכ"לית לאומי מסכמת שנה: "נמשיך לסגור סניפים, אבל בקצב איטי יותר"

"אנחנו הבנק היחיד שהכריז על מדיניות דיבידנד קבועה של 50% מהרווחים" אמרה מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח בשיחה עם כלכליסט לאחר פרסום דו"חות 2018, שבה רשם הבנק רווח של 3.25 מיליארד שקל - עלייה של 2.7%.

"צריך לזכור שרק בסוף 2016, אחרי שש שנים שלא חילקנו דיבידנד, חזרנו לחלק בשיעור של 20% מהרווח. ב-2017 עלינו ל-40% ועכשיו ל-50%, וזה עוד לא כולל את רכישות המניות העצמיות שעשינו" הסבירה רוסק עמינח.

"לא סתם שוק ההון אוהב את המניה והיא הסחירה ביותר בבורסה. אנחנו ביחס הלימות הון של 11.1% כשהדרישה הרגולטורית היא של 10.3%, כך שיש עוד הרבה לחלק ולהחזיק כסף למשקיעים. יחד עם זאת ולצד התשואה הגבוהה על ההון שהצגנו, אנחנו שומרים על הלימות הון גבוהה מהנדרש כי אנחנו ממשיכים להקפיד על ניהול סיכונים אחראי".
           

מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח צילום: DLD

מה לגבי האשראי הצרכני? אתם בין הראשונים שהורידו את הרגל מהגז, וחברות כרטיסי האשראי תופסות את מקומכם שם.

"תיק האשראי הכולל גדל ב-4.2% - צמחנו בעיקר במידל מרקט, משכנתאות ונדל"ן. העדפנו לגדול באזורים האלה כי רמת הסיכון בהם יותר נמוכה.

מה דעתך על מניית לאומי:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

"בתחום האשראי הצרכני לא גדלנו, אנחנו באותו מקום. אנחנו חושבים שהאשראי הצרכני ולעסקים קטנים ברמת סיכון גבוהה יותר. מדיניות האשראי הצרכני שלנו מותאמת למדיניות הסיכון ואנחנו מקפידים לא לתת אשראי במקומות שעלולים לסבך את הלקוח, באותם מקומות שכנראה לא יוכלו להחזיר".

אז ההסתערות של חברות כרטיסי האשראי על ההלוואות הצרכניות עלול לייצר סיכון מערכתי?

"אני לא הייתי מייצרת פאניקה של סיכון מערכתי. מדיניות אשראי אחראית ומוקפדת כמו שיש לנו צריכה להוביל לשיעורים הרבה יותר מתונים בגידולי אשראי, מי שעושה אחרת כנראה לוקח יותר סיכון. בסביבת הסיכון הקיימת יש צורך לנסוע יותר לאט".

הקמתם חטיבת דאטה חדשה. אז דיגיטל זה פאסה ודאטה זה הדבר הבא?

"אנחנו מחזיקים הרבה מידע בתוך הבנק, לא נשתמש בו חלילה כדי למכור אותו או לעשות איתו דברים חיצוניים ללקוחות. אני כן משתמשת בו כדי לתת הצעת ערך שיווקית טובה יותר ללקוחות שלי ומודל סיכון אשראי טוב יותר ללקוחות שלי.

"אומרים ש'הדאטה היום הוא הנפט החדש'. זה כלי מרכזי כדי לעשות קפיצת מדרגה בעולם השיווק, המכירות והסייבר. מהפכת הדיגיטל הושלמה והמהפכה הבאה היא מהפכת הדאטה - למשל תוכניות חכמות יותר לניהול כסף. זה עובד יפה בפפר. אם אני משלמת חשבון חשמל חריג, פפר כותב לי 'החשבון שלך חריג ביחס לחודשים האחרונים', זה מחבר את הלקוחות למה שקורה אצלם בחשבון. ברגע שלקוחות שלי מקבלים הצעת ערך וחוויה יותר טובה, אני מרויחה מזה".

התייעלתם מאד - סגרתם סניפים, הוצאתם עובדים לפרישה מרצון. זה הולך להימשך?

"יחס היעילות משתפר וזו השנה הרביעית ברציפות שההכנסות עולות וההוצאות יורדות. במבט קדימה אנו מאמינים שלא סיימנו את העבודה וכמו שהצלחנו להשתפר בשנים האחרונות, יש עוד מקום להמשך התייעלות".

אבל יש גם לקוחות מתוסכלים מהצד השני.

"אנחנו מאוד קשובים לעניין הזה – לאחרונה יצאנו עם מהפכת שירות גדולה. נגמר העידן שבו לקוח יכל להיכנס רק לסניף שלו, אנחנו מאפשרים לכל לקוח קמעונאות להיכנס לכל סניפי הקמעונאות. גם אין יותר צורך לעמוד בתור כי אפשר לקבוע את התור".

אז תפסיקו לסגור סניפים או תאטו את הקצב?

"את החלק המשמעותי של סגירת הסניפים כבר עשינו, אבל המגמה תימשך, אם כי לא בקצב שהיה קודם".

ועד העובדים, שרוצה עכשיו הסכם קיבוצי משופר, יעצור את חגיגת ההתייעלות?

"הדברים אינם סותרים, יש לנו הסכם קיבוצי שמתנהלים מגעים לחדש אותו. נדווח כשיסתיים השיח בנושא".

איך זה לראות שמנהלים שהיו תחתייך מרוויחים כעת יותר ממך, כמו ירון בלוך שעוזב ללאומי קארד? לא מדגדג לעבור לגוף שהשכר בו לא מוגבל?

"חוק שכר הבכירים הוא מאד בעייתי, הוא מתייחס למגזר מבודד ואין ספק שיש עיוות. אבל בסופו של דבר כל עוד אני נהנית ויש לי אתגרים בבנק לאומי אז אני פה. כרגע אני בלאומי לגמרי לגמרי".

החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית (חוק שטרום) - בשורה תחרותית או בכייה לדורות?

"יש לזה כל מיני פנים וקשה לראות השפעה כוללת. לתחרות יש דברים טובים, כל עוד היא נעשית באחריות וניהול סיכונים. קשה היום לתת תחזית איך כל הדברים יתכנסו. נראה איך השוק מסתדר, קשה לדעת".