בלעדי לכלכליסט
צביקה בארינבוים מוכן לחלץ את ברנמילר תמורת שליטה
חברת שימור האנרגיה נקלעה למצוקה תזרימית המחייבת גיוס משקיעים. בארינבוים מוכן להעמיד לה הלוואת גישור של 4–3 מיליון דולר ולגבש קבוצה שתזרים 20 מיליון דולר תמורת 50% מהמניות. בעל השליטה (69%) אבי ברנמילר עדיין לא מוכן לוותר עליה
לנוכח המצוקה שאליה נקלעה, מנסה חברת ברנמילר לגייס משקיעים. ל"כלכליסט" נודע כי בעלי השליטה בחברה, אבי ברנמילר ושני בניו ניר ודורון, נפגשו אתמול עם איש העסקים צביקה בארינבוים למו"מ ראשוני על השקעה בחברה.
בארינבוים מציע להעניק לברנמילר הבורסאית הלוואת גישור זמנית בהיקף של 4-3 מיליון דולר, במקביל לגיבוש קבוצת משקיעים שתכניס לחברה 20 מיליון דולר תמורת 50% ממניותיה - כלומר רכישת השליטה מבני המשפחה. אולם אלה מעדיפים בשלב זה מתווה אחר, כדי לא לוותר על השליטה בחברה, המתמחה בפתרונות לשימור אנרגיה סולארית ואנרגיית גז, אבל המגעים בין הצדדים נמשכים.
- ניר ברנמילר: "ירדתי מ־50 אלף שקל בחודש ל־25 אלף שקל, הברוטו שלי הוא כמו לפני 15 שנה"
- 20 מתוך 27 המניות החדשות בבורסה בשנתיים אחרונות צללו
- מגעים להכנסת צביקה בארינבוים כשותף לעסקה באינטרנט זהב
קרן גידור או קרן השקעות אחרת מתעניינות בברנמילר
בארינבוים אינו היחיד שמתעניין בהשקעה בחברה, שכן ככל הנראה יש קרן גידור או קרן השקעות נוספת, הבוחנת השקעה בברנמילר. המהלכים הללו גרמו ביומיים האחרונים לתנודות עזה במניית ברנמילר, הנסחרת בבורסת תל אביב. לאחר שזינקה שלשום ב־44% סגרה המניה את יום המסחר אתמול בירידה של 17% למחיר של63 שקלים ושווי שוק של 86 מיליון שקל בלבד. שווי השוק של החברה, המפתחת טכנולוגיות שאותן היא מיישמת באמצעות הקמה עצמאית של פרויקטי אנרגיה חלופית, עמד על יותר מ־200 מיליון שקל כחודש לאחר הנפקתה באוגוסט 2017.
לברנמילר יש תחנת כוח בדימונה (רותם 1), שהקמתה צפויה להסתיים עד תום הרבעון השני השנה, ופרויקט נוסף (רותם 2) בשלבי תכנון מתקדמים, שאמור להתחיל לפעול בשנת 2020. כמו כן פועלת החברה באיטליה בשיתוף עם ענקית האנרגיה ENEL, ויש לה גם פרויקט עם רשות החשמל של מדינת ניו יורק.
המודל העסקי של ברנמילר מבוסס על בניית תחנות כוח בייזום מלא, כחלק מאסטרטגיית הכניסה לשווקים והוכחת ההיתכנות המסחרית המלאה של הטכנולוגיה. לאחר מכן מוכרת החברה את חלקה בתחנת הכוח.
עם זאת מדובר בחברה שטרם רשמה הכנסות כלשהן. בדצמבר האחרון צנחה המניה עם המשבר בשווקים ב־51%, אם כי מאז התאוששה מעט.
ברנמילר האב, שמחזיק ב־68.9% ממניות החברה, הזרים לה עד כה סכום יוצא דופן של 135 מיליון שקל מהונו העצמי. בשבועות האחרונים התחייב להזרים מיליוני שקלים נוספים, וקיצץ זמנית בשכרו ובשכר שני בניו המועסקים גם הם בחברה. ברנמילר מכר ב־2009 את חברת סולל, שהיתה בבעלותו, לקונצרן סימנס תמורת 418 מיליון דולר.
בראיון שהעניק בשבוע שעבר ל"כלכליסט" אמר ניר ברנמילר כי במחצית השנייה של 2019 אמורה החברה לרשום הכנסות ראשונות של מיליוני שקלים. זאת כשהפרויקט העיקרי שלה, רותם 1, יחובר מיד עם סיום הקמתו לרשת החשמל הארצית. תחנת הכוח צפויה לייצר 1.5 מגה־ואט בשנה ולהניב לחברה הכנסות שנתיות של 6.4 מיליון שקל. הכנסות משמעותיות יותר אמורות להגיע ב־2020 מפרויקט רותם 2.
ברנמילר מנסה בחודשים האחרונים להתייעל, אבל ההתייעלות לא ניכרת עדיין בתוצאותיה ואינה פוטרת את החברה מהצורך בהזרמת מזומנים. צורכי המימון השוטפים שלה הם משמעותיים. באוקטובר האחרון נטלה ברנמילר הלוואה של 21.25 מיליון שקל לפי הסכם מימון שיש לה עם בנק לאומי, המיועד להקמת רותם 1. באמצע ינואר פקע מזכר עקרונות להלוואת גישור, ולקראת סוף החודש היא דיווחה על מתווה חדש להלוואת גישור בהיקף של 20 מיליון שקל בריבית של 10% מקרן פרטית. את הלוואת הגישור החדשה מקרן ההשקעות הפרטית תכננה ברנמילר לפרוע במרץ 2020, עם אפשרות לדחיית מועד הפירעון במלואו או בחלקו בשנה נוספת, "תמורת תוספת ריבית ובכפוף לעמידה ביחסים פיננסיים".
"הפעילות מותנית בתזרים חיובי וגיוסי הון חיצוניים"
בדו"חות החברה למחצית הראשונה של 2018 הפנו רואי החשבון של החברה את תשומת לב המשקיעים להפסד של יותר מ־7 מיליון שקל ולתזרים מזומנים שלילי של 12.5 מיליון שקל, שהצטבר לברנמילר במחצית הראשונה של 2018, וציינו כי המשך מימון פעילותה "מותנה בתזרים הכנסות חיובי וגיוסי הון ממקורות חיצוניים". דו"חות החברה לשנת 2018 כולה לא פורסמו עדיין.
בסוף 2018 פנתה ברנמילר לרשות החשמל בבקשה להאריך את מועד אבן הדרך שברישיון המותנה להפעלת יחידות הייצור ברותם 1 בשמונה חודשים נוספים, עד פברואר 2020. זאת בעקבות "עדכונים בתוכניות ההנדסיות ובתצורת תחנת הכוח", וכן בשל חריגה מלוחות הזמנים המקוריים של משיכת ההלוואה מלאומי למימון
השלמת הפרויקט.
בנוסף לשתי תחנות הכוח מספקת ברנמילר פיילוט שסגרה בעבר עם משרד הביטחון. מדובר במערכת שאמורה להוריד באופן משמעותי את צריכת הדלקים בבסיס המנותק מרשת החשמל, ופיילוט נוסף למערכת המיועדת לרשות החשמל של מדינת ניו יורק, ופרויקט לשדרוג תחנת גז ענקית באיטליה של חברת ENEL.
בארינבוים מחזיק כיום בשליטה ברשת המרפאות הפרטי נארא, המפעילה את בית החולים הפרטי אלישע בחיפה וכן מרכזים כירורגיים עם 18 חדרי ניתוח פרטיים ברמת גן, תל אביב, בית שמש ועפולה.
במקביל מושקע בארינבוים במספר סטארט אפים, ובחברת הקנאביס קאנפסיה אליה נכנס בחודש האחרון. השקעות נוספות שלו הן בתחום הנדל"ן.
בארינבוים מחזיק גם ב-26% ממניות חברת הטקסטיל בגיר הנסחרת בלונדון בשווי מיליון דולר. השליטה בחברה נמכרה לחברה סינית בנובמבר 2017, בעיסקה שאמורה לדלל את חלקו של בארינבוים בחצי, לאחר שהסינים יזרימו 17 מיליון דולר לחברה ויקבלו 51% ממניותיה.