המוסדיים יוכלו להיפגש לתאם עמדות ביחס לחברות ציבוריות

סוף סוף הסכימו ברשות ההגבלים העסקיים (או בשמה החדש רשות התחרות) לתת לגופים המוסדיים נוסח כתוב שיאפשר להם פורמלית לתאם עמדות ביחס לחברות בהן הם משקיעים. ברקע, מעבר של יותר ויותר חברות להיסחר בבורסה ללא גרעין שליטה. רשות ההגבלים העסקיים פרסמה טיוטת גילוי דעת שנכתב בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון שמגדיר כללים המתירים שיתוף פעולה בין משקיעים מוסדיים בהצבעה באסיפות כלליות של חברות ציבוריות.

מכיוון שמדובר בטיוטה שתהפוך למסמך מחייב רק בתום חודשיים של היוועצות עם השוק, המסמך לא יהיה תקף להצבעה הקרבה בחברה ללא גרעין שליטה פז שבאסיפה הקרובה שלה שתתקיים בעוד חודש ועל סדר יומה מינוי דירקטור אחד מבין שלושה מועמדים – אברהם ביגר, אמנון דיק ודוד אבנר שיתחרה מול אליעזר שקדי, דירקטור מכהן על כיסא היו"ר.

בשנים האחרונות פנו גופים מוסדיים שוב ושוב לרשות ההגבלים בבקשה לשתף פעולה ביחס להצבעותיהם אך חשש שהדבר ייחשב הסדר כובל בניגוד להוראות חוק התחרות הכלכלית. רק לאחרונה למשל פנה בית ההשקעות מיטב-דש לרשות ההגבלים העסקיים בבקשה לתאם עמדות בענייני פז אך הרשות שמצד אחד אישרה תיאום כזה סירבה לתת מסמך כתוב בעניין, מה שהקשה על ביצוע תיאום פורמלי והוא בוצע בעקיפין דרך כל מיני מעאכרים שמקדמים מועמדים כאלה ואחרים.

שיתוף הפעולה בין המוסדיים מאפשר להם כוח השפעה גדול יותר מאשר הסיטואציה הקיימת של "הפרד ומשול". כך למשל במקרה של פז, חבירה משותפת של המוסדיים ביחס למועמד ראוי משותף לראשות הדירקטוריון הייתה מונעת את הפארסה שנוצרה כאשר מיטב-דש וקרן הגידור נוקד תמכו במועמד אברהם ביגר ואילו ועדת דירקטוריון פז בחרה לבסוף בשני מועמדים אחרים – אמנון דיק ודוד אבנר, ורק לאחר שבית ההשקעות פסגות הבהיר כי הוא רואה בביגר כמועמד הראוי צורף שמו להצבעה באסיפה. לו מלכתחילה היה מתבצע תיאום, ספק אם דירקטוריון פז יכול היה להתעלם מדרישת בעלי המניות ומביא להצבעה רק שני מועמדים. כעת עולים שלושה מועמדים מהם אמורים בעלי המניות לבחור אחד. כאן כבר פחות נדרש "תיאום" שכן ברור לחלוטין שמיטב-דש, פסגות ונוקד תומכים בביגר. אם בעלי מניות משמעותיים כמו הפניקס, כלל ומנורה ירצו גם הם בביגר, הם יכולים פשוט להצביע לו כשפגישת תיאום נשמעת על פניה מיותרת במקרה זה.

ענת גואטה יו"ר רשות ניירות ערך צילום: עמית שעל

המוסדיים יוכלו לתאם עמדות בשלל נושאים שמגיעים להצבעה באסיפה הכללית ובכלל זה מינוי דירקטורים, אישור שכר מנהלים ועסקאות בעלי עניין. התיאום יתאפשר גם מול מוסדיים זרים שלא פעם מצביעים בניגוד לעמדות המוסדיים הישראלים כפי שלמשל קרה בעסקאות בעלי העניין של חברת בזק שעומדות בלב חקירת רשות ניירות ערך.

גילוי הדעת נועד לתת וודאות למשקיעים המוסדיים המעוניינים לבצע שיתופי פעולה כאמור, מבלי שיצטרכו לחשוש מהפרה של הוראות חוק התחרות הכלכלית. על פי גילוי הדעת, שיתוף פעולה העומד בכל אמות המידה שלהלן לא ייחשב כהסדר כובל. עם זאת, גילוי הדעת מגביל את התיאום אך ורק לשיתוף פעולה נקודתי המתמקד בחברה ספציפית ובעניין ספציפי.

עוד נדרש כי לא תהיה זיקה תחרותית בין פעילות החברה שעל הפרק לבין פעילות הגוף המוסדי, מה שימנע תיאום בהצבעות מוסדיים למשל ביחס לנושאים הנוגעים לחברות ציבוריות הפועלות בתחום הפיננסים (בנקים, חברות ביטוח ובתי השקעות). אם סעיף זה יפורש בצורה מרחיבה, על פניו הוא לא יאפשר למוסדיים לתאם הצבעות ביחס להצבעות באסיפות של בנקים (שמתחרים בבתי ההשקעות למשל בתחום הברוקראז' ומעניקים ייעוץ פיננסי ופנסיוני לגבי מוצרים של בתי ההשקעות).

זאת בזמן שהבנקים פועלים, לאומי ודיסקונט הם בין החברות הבודדות הנסחרות היום ללא גרעין שליטה ואליהם עשויים להצטרף בקרוב גם חברות ביטוח כמו כלל והפניקס שמתקשות לאתר להן קונה במסגרת דרישות חוק הריכוזיות. כך למשל, בקרוב (עד יוני) יובאו להצבעה מינויים של שני דירקטורים חדשים בבנק לאומי שעשויים להתמודד על תפקיד יו"ר הבנק במקום דוד ברודט הפורש ועל פניו, המוסדיים לא יוכלו לתאם הצבעה לגבי המועמדים, כפי שלא יכלו לתאם בסבב המינויים האחרון בדירקטוריון לאומי אז לא נבחר יורם טורבוביץ', המועמד מטעם הועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה (ועדת גל).

לבסוף נדרשים המוסדיים לעמוד באמות מידה המפורטות הנוגעות לזהות הגורמים המעורבים בשיתוף הפעולה בקרב המוסדיים ולמידע שיוחלף. כך, לא ייקח חלק בשת"פ מי שהשתתפותו אינה הכרחית לשם הערכת הסוגיות לגביהן מתקיים שיתוף הפעולה או לשם גיבוש ההסכמות והצדדים יוכלו להעביר ביניהם רק מידע בקשר לשיתוף הפעולה העומד על הפרק ולא לסטות מכך. יש להקפיד למשל להעביר רק מידע רלוונטי באופן שימזער כל חשש להגבלת התחרות בין הגופים המוסדיים ולתיאומים אסורים אחרים כמו ביחס למדיניות ההשקעה של כל גוף או כל מידע אחר שקשור לתחומים בהם הם מתחרים.

מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, ברק סורני: "אנו מברכים על טיוטת גילוי הדעת שפורסמה על ידי רשות ההגבלים העסקיים. מדובר בגילוי דעת חשוב. ניסיוננו מלמד כי קידום אסדרה שתאפשר שיתוף פעולה בין גופים מוסדיים בסוגיות של ממשל תאגידי, במטרה לשמור על האינטרסים של לקוחות ועמיתי הגופים המוסדיים - הינו הכרחי ומשמעותי בשוק ההון הישראלי".