ענת גואטה תבלום את אלשטיין: "לא ניתן לבעלי שליטה למכור מלאכותית מניות"
יו"ר רשות ני"ע חשפה כי תמנע ביצוע של עסקאות החלף שעוקפות את הנחיות הרשות כמו שעשתה חברת האחזקות אי.די.בי
הצטרפו לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט
יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה שמה סוף למכירת המניות המלאכותית של בעלי שליטה בבורסה. גואטה התייחסה היום (ב') לראשונה לבעלי שליטה שכביכול מוכרים חלק מאחזקותיהם - אך לא בהכרח נפרדים מהן בפועל.
- אקטיביזם מחייב ארגז כלים תואם
- ענת גואטה: "שוק ההון מכיר את כוחה של הרשות - וזה מיותר לנפנף בו"
- האקטיביזם המוסדי במבחן
"בחברות עם בעל שליטה שהופכות להיות חברות ללא שליטה, יש לבחון היטב אם השינוי אכן מתרחש בשטח. אני בהחלט יכולה לדמיין מצב שבו בעל שליטה יהיה מעוניין ליהנות מכל העולמות - להישאר עם שליטה בפועל, וגם ליהנות מהיתרונות של חברה ללא בעל שליטה", אמרה גואטה. הדברים נאמרו בכנס דנון שהתקיים לזכרו של אבי דנון, מקים מחלקת המודיעין ברשות.
בשנה החולפת היו לא מעט תופעות מסוג זה בשוק המקומי. הבולטות שבהן היו עסקאות החלף (סוואפ) שביצעה אי.די.בי פתוח שבשליטת אדוארדו אלשטיין. העסקאות נעשו לאור דרישתה של רשות שוק ההון כי ימכור בשוק מניות של כלל ביטוח, לאחר שלא העניקה לו היתר שליטה בחברת הביטוח. בדומה, גם קבוצת דלק, שהתקשתה לאתר קונה לאחזקותיה ב הפניקס, כפי שדורש ממנה חוק הריכוזיות, ביצעה בשוק עסקאות החלף למכירת מניות של חברת הביטוח. חברות כמו ישרס והכשרת הישוב ניסו לבצע עסקאות החלף דומות כדי להגדיל את אחזקות הציבור בהן ולהימנע מהוצאתן ממדדי הבורסה המובילים.
בסוף 2017 החליטה הנהלת הבורסה, בראשות המנכ"ל איתי בן זאב, שלא להכיר בעסקאות ההחלף של ישרס והכשרת הישוב, ואילצה אותן לבצע מכירה אמיתית של המניות בשוק. אלא שביולי אשתקד ביצעה הבורסה סוג של סיבוב פרסה ודווקא הכירה בעסקאות ההחלף באי.די.בי כעסקאות מכר, שמגדילות את אחזקות הציבור במניה.
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
גואטה חשפה כי תוציא הבהרה משפטית שתמנע את התופעה. "אחת הדרכים שניתן לעשות בהן שימוש כדי לנסות ולשמר שליטה - וגם נעשה בהן שימוש - היא באמצעות הסדרים דוגמת עסקאות החלף במניות", ציינה גואטה. "עסקאות כאלה יכולות להתבצע ממניעים שונים, למשל כדי לעמוד בדרישות רגולטוריות המגבילות אחזקה במניות; לצורך יציאה מרשימת השימור בבורסה או מניעת כניסה אליה; וכדי לעמוד בדרישות הסף לכניסה למדדים או בתנאים להישארות בהם".
"יש ממד רב של מלאכותיות בעסקאות האלה", הבהירה גואטה. "במקרים רבים הן מהוות אמצעי לעקוף הוראות דין או הנחיות רגולטוריות, על מנת לשרת אינטרסים של יוזם העסקה על חשבון גילוי נאות לציבור. ככל שהתעמקתי בסוגיה הזו - לא השתכנעתי אחרת. התוצאה של השימוש בהן היא במידה רבה 'ישראבלוף', שגם עוקף את הרגולציה וגם פוגע בסופו של דבר באמון הציבור בשוק ההון", אמרה.
הממונה על שוק ההון משה ברקת כבר הבהיר כי בכל הקשור לבעלי השליטה בחברות הביטוח, שנדרשים למכור אחזקות בגלל שלא קיבלו היתר שליטה או מכוח חוק הריכוזיות, הוא לא יכיר עוד בעסקאות החלף. גואטה מדברת על היבט רחב יותר, שיחול לא רק על החברות בענף הביטוח.
"אם לצורך צירוף חברה למדד ישנה דרישה למינימום אחזקות ציבור, הכוונה היא שיהיו מינימום אחזקות לציבור אמיתי, שרכש את המניות כי האמין שהן נמכרו לדעתו במחיר מתאים. הכוונה היא לא שהמניות יוחזקו על ידי צד שלישי שאין לו שום עניין במצב החברה, כיוון שאינו חשוף לתנודות במחירן".
"החלטתי לקדם עמדה משפטית שתבהיר כי יש לראות בכל אחד מהצדדים לעסקת ההחלף 'מחזיק' במניות נשוא העסקה, או 'מחזיקים יחד' במניות, ובכך לשקף גילוי נאות לציבור בדבר טיב מבנה האחזקות בחברה", הדגישה גואטה. "בהקשר של סוגיית השליטה, התוצאה תהיה, בין היתר, שבעל עניין או בעל שליטה לא יוכל להתנער מהגדרתו ככזה באמצעות עסקה סינתטית במהותה לגבי חלק מאחזקותיו".