כולם רוצים עוד מתמר: תמונת מצב

בשבוע שעבר הופנתה תשומת הלב הציבורית והתקשורתית לאיתן ששינסקי. מי שעמד בראש הוועדה לבחינת תמלוגי הגז סיפק לאחרונה חוות דעת לקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה.

אלא שמרוב ביקורת על האיש, נשכח הדיון העקרוני בנוגע לחברות הקבוצה, שנסחרות בבורסת תל אביב. השאלה הכלכלית היא לא האם ששינסקי צריך היה להיעתר להצעה של תשובה ולהגיש את חוות הדעת, וגם לא מה היתה התמורה שקיבל עבור המסמך שהפיק. שאלת המפתח היא האם לכלול את "היטל ששינסקי" במסגרת העלויות של פיתוח מאגר תמר.

למה זה חשוב? אם התשובה חיובית, ההוצאות של דלק קידוחים יאמירו ויגררו את המסקנה - טרם הגיע מועד החזר ההשקעה על פיתוח תמר. המשמעות היא שקבוצת דלק זכאית לתמלוגי־על בשיעור של 1.5% בלבד.

מנגד, אם ששינסקי צודק בעמדתו, ואין לכלול את ההיטל הקרוי על שמו במסגרת ההשקעות של התגלית המסחרית תמר - מועד החזר ההשקעה של דלק קידוחים כבר כאן. המשמעות במקרה זה היא שיש לעדכן את תמלוגי־העל שמשלמת השותפות לקבוצת דלק כך שינסקו ל־6.5%.

ועדת הביקורת של דלק קידוחים תומכת בעמדה של בעלת השליטה קבוצת דלק ושל ששינסקי, שלפיה יש לעדכן את תמלוג־העל. המפקחים מטעם מחזיקי יחידות ההשתתפות סבורים אחרת. הם נסמכים על חוות הדעת של רו"ח אמיר סוראיה, שלפיה טרם הגיע מועד החזר ההשקעה של דלק קידוחים. מי שתידרש להכריע היא השופטת רות רונן, שהסוגיה תגיע לאולם שלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בהמשך החודש.

תהיה החלטת בית המשפט אשר תהיה, אין בה כדי להשפיע על משק הגז או על צרכנים בישראל. לב לבה של המחלוקת הוא כיצד יש לחלק את ליטרת הבשר בדלק קידוחים, בין בעלת השליטה לבין כלל מחזיקי יחידות ההשתתפות.

בבסיס המחלוקת עומדת פרשנות משפטית וחשבונאית להסכם התמלוגים, שנחתם בין הצדדים ב־1993. לא פשוט לפרש הסכם בן יותר מ־25 שנים, אך מה שבטוח זה שאם שני הצדדים היו יודעים כבר אז, במעמד החתימה על ההסכם, שיגיע יום שבו הם יתווכחו על התמלוגים משדה תמר - הם היו נופלים האחד על כתפו של רעהו, ובדמעות של אושר מוותרים זה לזה. צרות של עשירים.