חוקרים פרטיים ובדיקות מעבדה: כך פועל השורטיסט שהפיל את אמדוקס ב-9%

אמדוקס שנפלה אתמול ב-9% בוול סטריט היא הקורבן הנוכחי של בן אקסלר, אבל בוודאי לא האחרון. התאבון של מי שמגדיר את עצמו כשורטיסט אקטיבי שמפקח על השווקים - מעין רשות שוק הון עולמית באדם אחד, רק גדל עם כל שלל שהוא מעלה בחכתו.

שורטיסטים (מוכרים בחסר) כמו אקסלר תרים אחר חברות שמוערכות יתר על המידה. אקסלר מבלה שבועות בחקר חברות ועובדיהן. הוא כולל במחקריו מעקב אחר קריירות של מנכ"לים, בעיקר אלו שיש לגביהם תיעוד של מנהגים ייחודיים או לא מוסריים.

            

משרדי אמדוקס ברעננה צילום: אוראל כהן

לאמונתו, אם הם עשו זאת פעם אחת - רוב הסיכויים שהם יעשו זאת שוב. הצוות שלו מחפש רמזים בדוחות החברות, בראיונות עם עובדיהן לשעבר, ואפילו בשיחות עם המתחרים. מחקרי קרן הגידור שלו - ספרוס פוינט קפיטל (Spruce Point Capital) - ידועים לשימצה, ומתובלים בהתקפות אישיות על החברות ועל מנהליהן.

עוצמת ההתקפות החריפה עשויה לגרום לירידה מיידית במניות החברה שנמצאת על הכוונת של אקסלר. בפיננשיאל פוסט דיווחו כי שש חברות קנדיות שספרוס פירסמה עליהן מחקר שלילי, רשמו ירידה מיידית ממוצעת של 38%.
 

אמדוקס הישראלית אינה יוצאת מן הכלל בהקשר זה, והיא לא הראשונה בשרשרת החברות המקומיות עליהן שם אקסלר את עינו. גם טאואר, אבן קיסר ו-WIX הישראליות צדו את תאוותו לאיתור בעיות חשבונאיות או אחרות בחברות, שיתמכו בשורט עליהן תוך הצגת הסיבה למחיר המנופח, לדעתו, של מנייתן.
             

בן אקסלר צילום: spruce point capital management

 
מ"רווחים קלים וטיפשים" לחקירות אקטיביות ובדיקות מעבדה

אקסלר מופיע רבות בתקשורת והרושם המתקבל הוא שהוא אוהב את זה. הפרסום מסייע לו להפיץ את מחקריו לכמות גדולה של אוזני משקיעים מחד, ולתפוס את תשומת הלב של מנהלי החברות מאידך.

הוא גדל בפרבר מחוץ לפילדלפיה, ארה"ב, ומתגורר בניו יורק מזה כ-18 שנה, אך אומר לבני משפחה וחברים שלעולם לא יגדיר את עצמו כניו יורקר. אקסלר (41) הוא החל את דרכו כבנקאי השקעות המתמקד במיזוגים ורכישות בקבוצת קרדיט סוויס.

ב- 2006 הוא גויס על ידי ברקליס קפיטל, אבל איבד את עבודתו שנתיים מאוחר יותר במהלך המשבר הפיננסי. ב-2009, לאחר טיולים ומחשבות, החליט שהוא רוצה משרד משלו ובגיל 31 הקים את קרן הגידור Spruce Point Capital, יחד עם שותפו דיוויד קטונה (katona).

בהתחלה הקרן התמקדה בהשקעה ארוכת טווח, כדי לנצל את מה שהוא הגדיר כ"רווחים קלים וטיפשים" בוול סטריט באותה עת. אך כשאלה נעלמו, בשנת 2011, הוא עבר לאסטרטגיית המכירה בחסר.

אקסלר החל את דרכו כבנקאי השקעות בקרדיט סוויס צילום: בלומברג

        
 
"על הגבול המאוד דק בין המותר והאסור"

השורטים שלו לא מבוססים על השערות, אלא על איסוף אקטיבי של מידע ומחקר. כדי לבחון מה קורה ברשת החברתית MOMO, לדוגמא, הוא שכר חוקר פרטי שיבצע איסוף מודיעין במשרדי החברה בסין. כשבדק את אבן קיסר הישראלית הוא שלח חתיכות של שיש לבדיקות מעבדה, כדי לבחון את טענות החברה שמוצריה עשויים מ-93% קוורץ.

דו"ח שפירסמה אז הקרן על אבן קיסר הכיל טענות לפיהן החברה מוכרת במחירי פרימיום משטחי קוורץ שאינם עומדים בתקן, ומכילים שיעור קוורץ נמוך מהמקובל בשוק.

החברה הגיבה לטענות הקרן, כי היא מפרסמת את משטחיה כעשויים מעד 93% קוורץ, ומקורבים לה טענו כי "מדובר בשורטיסטים סוג ז' שהולכים על הגבול המאוד דק בין המותר והאסור".

הקרן גם נוהגת לפרסם פעילות חשבונאית שביצעו חברות "לא על פי הכללים המקובלים". אחת הישראליות שזכתה לככב בקטגוריה היא יצרנית השבבים טאואר, שספרוס טענה כי ביצעה מניפולציות בדוחות כדי להציג שיעורי רווחיות גבוהים יותר.

לטענת הקרן, החברה ניפחה את שווי העסקה עם פנסוניק מ-100 מיליון דולר ל-300 מיליון דולר, ובכך דחפה כלפי מעלה את מחיר המניה בנאסד"ק ואיפשרה לעצמה להמיר את אג"ח אחת הסדרות שלה למניות ובכך לצמצם את החוב שלה. לאחר הפרסום איבדה טאואר 10% מערכה.

בהתייחסותה לדוח מסרה אז טאואר כי "הדוח המצוטט נכתב על ידי חברת מחקר המתמקדת בשורט. החברה מעולם לא יצרה איתנו קשר ואין לה כל ניסיון או התמחות בתעשיית השבבים או בהתמחות שלנו כיצרנית שבבי אנלוג".

 
מחטט בעבר של המנכ"ל

בדו"ח שהוציא על WIX הישראלית, לדוגמא, התייחס אקסלר לעובדה שליאור שמש, סמנכ"ל הכספים של החברה, כיהן בעבר בשלוש חברות ציבוריות (אלווריון, ווראז נטוורקס ו-ECI), כאשר שתיים מתוכן הגיעו לחדלות פירעון ונמחקו מהמסחר לאחר מכן. גם באבן קיסר תהה אקסלר על עברו של יוסי שירן כמנכ"ל תפרון, ועל התפטרות הדירקטורים רם בלניקוב ואבנר נווה.

ולפעמים החברות מגיבות

לא כל החברות בוחרות להגיב בפסיביות לפרסומי הדו"חות של אקסלר. בסוף 2015 הגישה יצרנית האורז ההודית אמירה (Amira Nature Foods) תביעה בארה"ב נגד אקסלר עצמו, הקרן ספרוס פוינט קפיטל, חברת PPRG שייסד וקרנות וגופים נוספים.

חברת האורז המשפחתית, הנסחרת בנאסד"ק, ספגה דו"ח שלילי מ־PPRG בפברואר 2015 ומנייתה צללה ב־35%. בתגובה החליטה החברה לתבוע פיצוי ומהתביעה עולות חלק מהטקטיקות של אקסלר.

כך לדוגמה התגלה, כי על הכנת הדו"ח עמלים בקרן שנה מראש, וכי כבר בתחילת 2014 פנו נציגי PPRG לעובדים לשעבר של אמירה תוך שהתחזו למשקיעים המעוניינים לבחון השקעה בה. המתחזים הצליחו לדובב את העובדים, שחלקו מידע על החברה. על פי התביעה של אמירה, דבריהם של אותם עובדים הוצאו מהקשרם ושימשו בהכנת הדו"ח שהעמיד מצג שקרי על מצבה של חברת האורז.

בסופו של דבר ספרוס פוינט קפיטל נמחקה מהתביעה של 'Amira' ואקסלר מספר לכלכליסט, כי "למרות שאני הייתי אחד מהמייסדים של Prescience Point, עזבתי את העסק לפני הדו"ח על 'אמירה', ולא אני ולא ספרוס פוינט חיברנו את דו"ח 'אמירה'". לשאלה אם יש לו חברות ישראליות נוספות על הכוונת הוא ענה: "כרגע, אני לא יכול לספר על חברות אחרות בישראל שאנחנו חוקרים בגלל האופי הסודי של תהליך המחקר שלנו. אך ברצוני להודות לציבור הישראלי, התקשורת והקהילה העסקית על התעניינותם במחקר שלנו".

מאמר בשבועון האמריקאי barron's, מציג את אקסלר כמי שחתך והרוויח 50% מ-26 חברות עליהן פרסם דו"חות וביצע שורט. מאז שפוטר מברקליס הוא הפך למותג המזוהה עם שורט עבור המשקיעים, ונתפס כיתוש עוקצני ומטריד במיוחד עבור החברות.