2018: השנה שבה האג"ח נפלו יותר מהמניות בתל אביב

נועי הכסף הזול הפסיקו לפעול ב־2018. בשנה החולפת תורגמה סביבת הריבית הדולרית העולה בארה"ב לגל אחרון של גיוסי חוב, כמעט נואשים ובריביות נמוכות, של חברות נדל"ן אמריקאיות בתל אביב. העידן הזה הסתיים בהתרסקות של שערי האג"ח. בנוסף, דווקא בשנה שבה גדלה החשיפה של המוסדיים לחו"ל, נרשמו ירידות בבורסות הגדולות בעולם: נאסד"ק ירדה ב־3.87%, מדד S&P 500 איבד 6.34%, לונדון צנחה ב־12.48% וטוקיו ירדה ב־12.08%.

הבורסה התל אביבית לא נהנתה בשנים האחרונות מהשפעת העליות בוול סטריט ובבורסות אחרות. כשבוחנים את 2015, 2016 ו־2017, מגלים תמונה כוללת של דשדוש. עד שב־2018 נראה שברבעון השני והשלישי נרשמת התאוששות ויש איזושהי פריצה של מדד ת"א־35 כלפי מעלה, הגיע הרבעון האחרון עם גל כפור.

ת"א־35, שכולל את המניות המובילות במונחי שווי שוק, ירד השנה ב־2.6%. מדד ת"א־125 ירד ב־1.9%. המצטיינים היו מדד הבנקים, שכולל את חמשת הגדולים, ועלה ב־4.9%; ומדד ת"א נפט וגז שהוסיף 3.99%. המדדים הגרועים היו מדד הביומד שנפל ב־25%, מדד sme60 שאיבד כ־23%.

אגח

חלק מהצרות יובאו לתל אביב על ידי חברות תרופות כמו טבע ופריגו. לטבע יש חלק בצרות שפקדו את הבורסה, בשל מיקומה הבולט במונחי שווי שוק. ב־2018 היה נראה שטבע חוזרת לחייך. המשקיעים התמלאו באופטימיות ושווי החברה טיפס. עד השבוע האחרון של אוגוסט זינקה מניית טבע ב־42%, אך אז האוויר יצא מהבלון. המניה סיימה בירידה של 11% לעומת תחילת השנה, ועם שווי שוק של 64 מיליארד שקל.

מוקד נוסף של בעיות בשנה החולפת היה במניות השורה השנייה שהחלו לספוג את זעם המשקיעים. מדד ת"א SME60, שכולל את המניות שמגיעות אחרי מדד ת"א־125, ושכונה בעבר מדד היתר, ניקז אליו חברות עם סיפורים של כישלונות מתמשכים.

2018 היתה שנה שבה הסתיים החלום האמריקאי, שהחל לפעום בקרב המשקיעים לפני כמה שנים. מ־2015 החל גל של גיוסי אג"ח בקרב חברות שהתאגדו באיי הבתולה הבריטיים. הן גייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, אך ברבעון השני נגמר המומנטום. המשקיעים בקרנות הנאמנות, שהיו באופן מסורתי קטר הביקושים לגיוסים האלה, החלו לפדות מהן כספים.

ככלל, שוק ההנפקות המקומי התנהל על רקע התנודתיות בשווקים הגלובליים. 2018 נתפסת כשנת מפנה לאחר כמעט עשור של ריבית אפסית. "כבר ב־2018 התשואות ומרווחי הסיכון בשוק החלו לעלות עקב עליית התשואות בארה"ב, והמשקיעים ספגו הפסדים בהשקעות באג"ח עקב ירידות השערים, שבאו לידי ביטוי בפדיונות בהיקפים משמעותיים בקרנות המתמחות באג"ח".

בשוק הנפקות האג"ח גויסו בשנה החולפת 63.5 מיליארד שקל - ירידה של 11.2% לעומת 2017. בניכוי הנפקות הסקטור הפיננסי, גויס חוב תאגידי של 46 מיליארד שקל - ירידה של כ־20% לעומת 57 מיליארד שקל ב־2017. זו רמה דומה ל־2016.

מדדי האג"ח מספרים את הסיפור כולו. מדד התל־בונד גלובל, שכולל את החברות האמריקאיות, חותם את השנה בירידה של 13.2%. זו ירידה של מדד שאמור להיחשב סולידי, אך בפועל כולל אג"ח שהגיעו לתשואות דו־ספרתיות.

רוב הירידה התרחשה בדצמבר, שבו ירד המדד ב־7.8%. מדד האג"ח הקונצרניות הכללי של הבורסה ירד בסיכום שנתי בכ־2.1%, ומדד האג"ח הכללי נחלש ב־1.6%. מדדי הריבית המשתנה וצמודי החוב - בייחוד מדדי החוב הממשלתיים - היו אלה שסגרו שנה בנתון חיובי. מדד האג"ח הממשלתיות צמודות עד שנתיים עלה ב־0.5%. גם מדדי אג"ח צמודות למטבע חוץ נהנו מהיחלשות השקל מול הדולר בסיכום השנתי. מדד האג"ח הקונצרניות צמודות המט"ח עלה ב־4.7% בסיכום שנתי.

ב־2018 נרשמה דעיכה בהנפקות הראשוניות לציבור (IPO). השנה נפתחה בצורה חיובית, עם אחת ההנפקות המוצלחות של השנים האחרונות, בפברואר. הנפקת רשת המלונות פתאל שבשליטת דוד פתאל (63.6%) הסתיימה בהצלחה נדירה. פתאל החזקות גייסה 507 מיליון שקל במניות, ועלתה מסוף אותו חודש - אז החלה המניה להיסחר - עד אתמול ב־22%. 2018 גם הסתיימה בהצלחה בגיוס שהפתיע, נוכח העובדה שהתבצע בתקופת ירידות בשווקים - בהנפקת חברת השמירה ג'י וואן על ידי קרן ההשקעות פימי של ישי דוידי.

מי שניצלו את תקופות הגאות היחסיות שנרשמו ב־2018 ומכרו מניות, היו בעלי עניין. הם מכרו לציבור מניות בשווי של יותר מ־13 מיליארד שקל – כפול לעומת 2017, והסכום הגבוה ביותר בשנים האחרונות. המגמה הזו הביאה לעלייה בשיעור אחזקות הציבור ל־57%, ללא מניות חברות הפארמה ו־IFF, שרכשה את פרוטרום וביצעה השנה רישום כפול.

בסיכום 2018 נמחקו 22 חברות ציבוריות מהמסחר, אך רק 14 הצטרפו – שלוש מהן ברישום כפול. מספר החברות הציבוריות ירד בסיכום השנה ל־449. בין החברות שנמחקו נמצאות פרוטרום, סודהסטרים ומזור, שנכללו בת"א־35 ונמכרו.