השווקים התפכחו מהאופוריה והרסו לטראמפ את החגים

לחצו כאן לערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט

לא כך רצה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להגיע אל חג המולד. שוקי המניות, שאת הביצועים שלהם הוא נהג לחגוג עד לא מזמן בטוויטר, המשיכו ביום שישי בצניחה חופשית. נאסד"ק איבד כמעט 22% מאז שיאו באוגוסט, והוא כבר נמצא בטריטוריה דובית. S&P 500 ירד ב־12.5% החודש בדרך למה שנראה כדצמבר הגרוע ביותר שלו מאז 1931 - נתון שמעיד על מידת המתיחות בשוק. גם דאו ג'ונס רשם ירידות והעיתונות הכלכלית מלאה בשיאים שליליים: זה היה השבוע הגרוע ביותר למניות מאז 2011, והחודש הגרוע ביותר מאז 2008.

הרבה השתנה בשנה החולפת. ב־22 בדצמבר 2017, לפני שנה בדיוק, חתם טראמפ על רפורמת המס שלו בחדר הסגלגל בבית הלבן, והצהיר ש"זה הולך להיות דבר אדיר עבור העם האמריקאי. זה הולך להיות פנטסטי עבור הכלכלה".

זה היה ניצחון חשוב לטראמפ: הורדת מסים נמנית עם אבני היסוד של האג'נדה הרפובליקנית, והיא אחד היעדים הקבועים של המחוקקים הרפובליקנים. אחרי החתימה טראמפ עלה על מטוס ויצא לחופשת חג המולד באחוזה שלו במאר־א־לאגו, פלורידה, ושם חגג את ההישג עם אורחיו. 

ביום שישי האחרון, להבדיל, טראמפ הצטלם בפרצוף קודר ליד שולחן העבודה שלו. ניסיונו להשיג מימון לחומה שאותה הבטיח להקים בגבול מקסיקו נכשל בינתיים, הקונגרס לא העביר תקציב, והממשל הפדרלי נכנס להשבתה חלקית. במקביל, הצוות של החוקר המיוחד לעניין המעורבות הרוסית בבחירות 2016 מתקרב מאוד למעגל הקרוב לנשיא. במקום לחגוג, טראמפ היה עסוק בניסיון לגלגל האשמות בכישלון אל זרועות הדמוקרטים.

לא רק מצב הרוח התחלף, גם הסובבים את טראמפ התחלפו: היועץ הכלכלי גארי כהן, היועץ לביטחון לאומי הרברט מקמאסטר, שר החוץ רקס טילרסון, התובע הכללי ג'ף סשנס, ראש הסגל ג'ון קלי, השגרירה באו"ם ניקי היילי הם השמות הבולטים מבין שורה ארוכה של חברי קבינט ובכירים בבית הלבן שפוטרו, התפטרו או התפוטרו. חלקם עזבו עקב חילוקי דעות עם הנשיא, אחרים בגלל הסתבכויות בשערוריות. העזיבה האחרונה, של שר ההגנה ג'ים מאטיס, כבר הכתה גלים הרחק מחוץ לוושינגטון. אחרון המבוגרים האחראים עוזב את טראמפ על רקע החלטתו החפוזה להסיג את הכוחות האמריקאים מסוריה. זה עוד סימן לכאוס בוושינגטון, וגם הוא תורם לתחושת אי הוודאות בשווקים.

העלאות הריבית של הפד מלחיצות את השווקים

מי שנשאר בינתיים לצדו של טראמפ הוא שר האוצר סטיבן מנושין. בתחילת השנה שעברה מנושין הצהיר ששוק המניות הוא גיליון הערכה למדיניות הממשל. אם מאמצים את המדד הזה, הרי שהשנה הממשל נכשל. אך למען האמת, על אף נטייתו של טראמפ למשוך את תשומת הלב אליו, הרי שמי שמשפיע יותר על שוק המניות כרגע הוא יו"ר הבנק המרכזי (הפד) ג'רום פאוול.

יש שלל ההסברים מוצעים לירידות בשווקים, ממלחמת הסחר, דרך ההאטה בסין שקשורה למלחמת הסחר והצרות באירופה, ועד לשערוריות שפוקדות את חברות הטכנולוגיה (ראו מסגרת). אך ההסבר המוביל הוא החלטתה בשבוע שעבר של ועדת השווקים הפתוחים בראשותו של פאוול על העלאת ריבית נוספת (לטווח של 2.25%–2.5%). ההחלטה היתה צפויה והפד גם צופה עכשיו רק שתי העלאות ריבית נוספות בשנה הבאה במקום שלוש. כלומר, המדיניות שלו היא מעט מתונה יותר.

אך נראה שהשווקים ציפו להודעה מרוככת בהרבה, אולי לאור נאום שנשא פאוול בסוף נובמבר ושנתפס בשוק כמתון יותר. ביום שישי כבר נשלח נשיא הבנק המרכזי של ניו יורק ג'ון וויליאמס להרגיע את השווקים, והסביר ש"אנחנו נכנסים לשנה החדשה עם עיניים פתוחות, מוכנים לקרוא את הנתונים, להקשיב למה שאנשים אומרים ולבחון את הצפי הכלכלי". בסופו של דבר, זה לא עזר - והמדדים המשיכו לצנוח.

שוק המניות, חשוב לזכור, אינו הכלכלה. תפקידו העיקרי של הפד הוא לדאוג לכלכלה הריאלית, ליעדים של אינפלציה שנעה סביב 2% ולאבטלה נמוכה. לפי הפד, גם אם הצמיחה בארה"ב מאטה, הרי שהכלכלה עדיין צומחת, האבטלה בשפל היסטורי והתנאים עדיין מתאימים להעלאת רבית. נכון, הסטטיסטיקה משקרת, באופק נראים עננים, ויש לא מעט כלכלנים ומנהלים שמדברים על מיתון שיגיע בעוד שנה - עיתוי מזעזע מבחינת טראמפ ומסע הבחירות של 2020. אך זה לא המצב שמזהים כרגע בפד, ומכאן נובעת החלטת העלאת הריבית האחרונה.

הזעם הציבורי מכה ענקיות הטכנולוגיה מחקו טריליון דולר מאז השיא בקיץ השערוריות בחברות הטכנולוגיה משכו את נאסד"ק לנפילה של 22% מאז השיא באוגוסט. הצניחה בפריגו מאיימת לעכב את הפתיחה בת"א עומר כביר וחזי שטרנליכט, תגובה אחת לכתבה המלאה 

אם לשפוט לפי תגובת המדדים, בשווקים חושבים שהעלאת הריבית האחרונה היתה שגיאה. ולא רק בשווקים סבורים כך: פרופ' טים דואי מאוניברסיטת אורגון, מפרשני הפד המובילים בארה"ב, ציין ביום שישי שיש פער מטריד בין עדכון התחזיות של הפד כלפי מטה לבין ההחלטה להעלות ריבית בכל זאת. דואי ציין שהפד "שבוי בידי המודלים שלו" והעריך שהעלאת הריבית תסתבר כטעות.

טראמפ לא הותיר לפד ברירה אלא להעלות ריבית

טראמפ עצמו רותח על יו"ר הפד. לאורך השבוע שעבר הוא ניסה להניא את פאוול מהעלאת ריבית באמצעות ציוצים בטוויטר, כמובן. ביום שני הוא הצהיר ש"מדהים" שהפד בכלל שוקל עוד העלאת ריבית. ביום שישי, אחרי הנפילות בשווקים, כבר פורסמו דיווחים על כך שטראמפ דן עם עוזריו באפשרות לפטר את פאוול, שאותו מינה רק השנה.

כמו שהפרשנים ציינו בחשש בסוף השבוע, זה דפוס מוכר אצל טראמפ: בהתחלה מגיעות הידיעות על חוסר שביעות הרצון שלו ובהמשך מגיעים הפיטורים. לא לגמרי ברור אם טראמפ בכלל יכול לפטר את פאוול, אך ברור שלצעד כזה תהיה השפעה הרסנית על השווקים, ואולי גם על הכלכלה. עצמאות הפדרל ריזרב היתה לעיקרון מקודש בעשורים האחרונים, מאז שיו"ר הפד האגדי פול וולקר השתלט על האינפלציה בשנות השמונים.

טראמפ אולי רוצה לגלגל את האשמה על פאוול, אבל הוא נושא בעצמו באחריות חלקית למצב. רפורמת המס שלו כנראה שלא הביאה לגל ההשקעות המובטח במשק, ועד כה גולגלה בעיקר לכיסי המשקיעים. אבל היא כן היתה גורם ממריץ לכלכלה האמריקאית, שצמחה גם כך ולא נזקקה לזריקת המרץ של הרפורמה. ביום רביעי הסביר פאוול שחבילת התמריצים של טראמפ, שהיתה גדולה מהצפוי, היתה בין הגורמים שדחפו את הפד לארבע העלאות ריבית בשנה האחרונה. במילים אחרות, טראמפ דחף את הפד לפעול כדי למנוע התחממות יתר של המשק.

הפוליטיקה, הכלכלה ושוק המניות הם מישורים שמתנהלים לרוב בנפרד. העליות והירידות בשוק המניות לא בהכרח מצביעות על מצב הכלכלה, וגם יכולת הפוליטיקאים להשפיע על המצב הכלכלי המיידי בסופו של דבר מוגבלת. אבל ערב 2019, עם שלל החקירות שמתקרבות לטראמפ, מלחמה הסחר עם סין, הרוב הדמוקרטי הצפוי בבית הנבחרים והעימות הגובר עם הפד - כל הסימנים הם שאי־הוודאות רק תלך ותגבר ותזלוג מעבר למישור הפוליטי.