קרן ההייטק של IBI קיבלה עוד חצי שנה לשבת על המזומנים

רשות ניירות ערך נותנת לקרן אי.בי.אי טכנולוגיה עלית, קרן ההיי טק הנסחרת הראשונה והיחידה בישראל, אפשרות שלא להשקיע את רוב נכסיה, עד שתמצא השקעות "ראויות". ביוני 2019, שנה לתחילת פעילותה, על הקרן להגיע להשקעה מינימאלית של 50% מנכסיה ורק ביוני 2020 — עוד שנה וחצי תידרש להשקיע לפחות 70% מנכסיה.

בינתיים הקרן גובה מהמשקיעים שלה — רובם גופים מוסדיים, דמי ניהול לא מבוטלים של 1.3% למרות שכ־72% מהנכסים מושקעים באג"ח סולידיות. בינתיים, הקרן איבדה מאז השקתה ביוני האחרון 26% מערכה והיא נסחרת לפי שווי של 297 מיליון שקל לעומת 400 מיליון שקל שגייסה בתחילת הדרך.

מאז הושקה, הקרן אמנם בחנה 80 השקעות בסטארט־אפים, אך ביצעה עד כה רק שתי השקעות קטנות בהיקף של כ־15 מיליון שקל. רק 25% מנכסיה מושקע במניות טכנולוגיה סחירות, והיתרה שוכבת במזומן או שווה מזומן. במקור הייתה אמורה אי.בי.אי להשקיע עד סוף 2018, 70% מנכסיה במניות טכנולוגיה, אך לאור בקשתה הרשות נתנה לה ארכה.

משמאל: דייב לובצקי, מנכ"ל IBI ועדו קוק, סגן היו"ר צילום: אילן בשור

לכאורה לפי כללי הפעילות של הקרן, עליה להשלים את עיקר השקעותיה בתוך חצי שנה. על הקרן יהיה להחזיק בסוף פרק הזמן הזה, 70% מנכסיה, בהשקעות במניות הכלולות במדד תל טק עלית, או במניות שהבורסה מסווגת בענפי הטכנולוגיה והביומד, או בניירות ערך הכלולים במדד שמנויות בו חברות בעלות מאפיינים דומים (כולל מדדי טכנולוגיה בחו"ל) או לחלופין בחברות טכנולוגיה לא סחירות בהיקף דומה — קרי סטארט־אפים. זאת לאחר שהרשות התירה למנהלי הקרנות להשקיע עד 75% מנכסיהן בהשקעות לא סחירות.

אלא שבאי.בי.אי הקדימו תרופה למכה ופנו לרשות ניירות ערך כבר באוקטובר האחרון, בבקשה לקבל שהות נוספת לאתר השקעות לא סחירות.

"70% מנכסי הקרן מיועדים להשקעה בסטארט־אפים ישראלים לא סחירים. הרשות הגדילה את שיעור הנכסים הלא סחירים המקסימלי מ־50% ל־75% ובכך שינתה את מהות הקרן. אין מדובר עוד בקרן מעורבת (נכסים סחירים לצד לא סחירים — ר"ב) אלא קרן המתמקדת בעיקר בנכסים לא סחירים. ההוראות הקיימות מחייבות את מנהל הקרן להשקיע 70% מנכסי הקרן בחברות טכנולוגיה ישראליות הרשומות למסחר בבורסה, מניות שממילא יימכרו לאורך תקופת חיי הקרן לצורך הנהגשמת תכליתה — השקעה בנכסים שאינם רשומים למסחר", נמסר מאי.בי.אי.

בבית ההשקעות הוסיפו כי "אנו מקדישים את מירב המאמצים לאיתור חברות ישראליות למחקר ופיתוח שאינן רשומות למסחר. פרק הזמן הממוצע להשלמת עסקת רכישה או קבלת החלטת השקעה ביחס לחברות כאלה היא בטווח של 3־5 חודשים ועל כן יש לאפשר לנו תקופה ארוכה יותר להגשמת תכלית הקרן". במילים אחרות, באי.בי.אי רוצים עוד זמן לאתר השקעות בסטארט־אפים. בתגובה ביקשה הרשות מהקרן לקיים אסיפת מחזיקים ולבקש מהם אישור, שהתקבל, כי הקרן תשקיע רק 25% מנכסיה (או כל שיעור מופחת אחר שתקבע הרשות). בתגובה, הרשות נענתה לבקשת אי.בי.אי.

על פניו, אי.בי.אי יכולה להמשיך ולא להשקיע עד יוני 2019 ולהמשיך לגבות דמי ניהול של 1.3%. לפי הפירוט שמציגה הקרן היא השקיעה עד כה 72.3% מנכסיה (כ־288 מיליון שקל) באג"ח ממשלתיות סחירות במח"מ קצר המניבות תשואה אפסית. רק 22.85% מנכסיה הושקעו במניות טכנולוגיה הנסחרות בחו"ל ועוד 1.93% במניות טכנולוגיה הנסחרות בארץ, כשהיתרה שוכבת במזומן.

השווי הנכסי הנקי של הקרן (NAV) עומד היום על 99 אגורות. הפער בין שווי השוק לשווי הנכסי הנקי קרוב מאד לשווי היחידה בהנפקה (100 אגורות). הסיבה, לפי הערכות בשוק, היא שמדובר בקרן סחירה, שלה גם משקיעים מהציבור הרחב, שחלקם נלחצו מהירידות במניות הטכנולוגיה הזרות בשווקי ההון בארץ ובעולם. זאת מבלי להבין שהקרן של אי.בי.אי, השקיעה עד כה רק חלק קטן יחסית מנכסיה במניות טכנולוגיה ורוב האחזקות שלה במזומן. בכל הנוגע לדמי הניהול הגבוהים, בשוק מסבירים זאת בכך שמנהלי הקרן משקיעים אמצעים כבירים באיתור ההשקעות לקרן שאמורים להיטיב עמה בטווח הארוך.