גואטה נותנת לאמריקאיות כלי נוסף להקטנת השקיפות

רשות ני"ע, שבראשה עומדת ענת גואטה, מעוניינת לאפשר לחברות ישראליות וזרות שינפיקו ניירות ערך בישראל, לדווח למשקיעים באנגלית ולוותר על הדיווח בעברית. מדובר באפשרות וולונטרית ולא מנדטורית.

המטרה של ההצעה היא לעודד ולסייע לחברות ציבוריות ישראליות ובינלאומיות שנסחרות בעולם, ומעוניינות להיסחר גם בישראל. ביחס לחברות חדשות שינפיקו, הדיווח באנגלית יהיה אוטומטי אם כך יבחרו, וביחס לחברות קיימות יידרש אישור של רוב בעלי מניות המיעוט.  

בשלב זה מדובר בנוסח להערות הציבור, לקידום תקנות שיאפשרו דיווח באנגלית. ברשות מעוניינים ליישר קו עם שווקים בינלאומיים, ולאפשר הנגשה רחבה יותר של שוק ההון המקומי לחברות זרות ולמשקיעים בינלאומיים, שעלולים להתקשות להבין את הדיווחים של החברות הנסחרות בישראל, שמתפרסמים כיום בעברית.

ענת גואטה צילום: ענבל מרמרי

הרשות הציגה בסוף ההצעה שלה טענות שעלו במהלך השיח שניהלה סביב ההצעה עם גורמים בשוק ההון. אחד הטיעונים בעד היה מקומם מעט: "המהלך יקל על חברות נדל"ן אמריקאיות שמדווחות בישראל". כלומר אחד הטיעונים נגד הוא שהמהלך נועד להקל על חברות נדל"ן אמריקאיות שבאות לגייס בישראל, וממילא פעילותן מרוחקת ולא מוכרת דיה למשקיעים המקומיים, ואילו כעת הם עלולים להתמודד עם דיווח בשפה האנגלית, הנגישה פחות. חלק מהחברות האלה נתקלות כיום בקשיים, והתשואה על האג"ח שגייסו כאן מזנקת.

על פניו, נראה שמי שבעיקר יאמצו זאת - אם הצעד יאושר - יהיו אותן חברות זרות שבאות לגייס בישראל בעיקר חוב. כיום יש 42 חברות זרות הנסחרות בתל אביב - רובן חברות נדל"ן אמריקאיות, שתרבות הדיווח שלהן מתגלה באחרונה כבעייתית. ספק רב אם נראה חברות ישראליות רגילות מאמצות את האפשרות, שכן מלכתחילה הן היו יכולות לפרסם דיווחים באנגלית לצד הדיווחים בעברית, אם היו חושבות שהדבר יתרום להן.

רוב החברות במדד טק עילית לא ניצלו את האפשרות לדווח באנגלית

כבר כיום יש חברות ציבוריות הנסחרות בתל אביב ויכולות לדווח באנגלית. מדובר ב־60 חברות דואליות הפועלות במסגרת הסדר הרישום הכפול, ומדווחות באנגלית על בסיס החקיקה שחלה עליהן במדינת המקור. חברות אלה נסחרות בבורסות מוכרות בחו"ל. כרגע ארה"ב ובריטניה, ובאחרונה הצטרפו גם בורסות סינגפור, הונג קונג וטורונטו לרישום הכפול. החברות האלה מחויבות בדיווחים על פי הדין הזר ולא על פי הדין המקומי. מתן האפשרות לדווח באנגלית לחברות שאינן דואליות יהיה על בסיס הדין המקומי.

במקביל, גם חברות ישראליות שנכללות במדד הטק עילית (חברות טכנולוגיה עם שווי שוק של לפחות 100 מיליון שקל), כמו מלם תים, וואן טכנולוגיות וארד, רשאיות מ־2016 לדווח באנגלית. ואולם בניגוד לחברות הדואליות, מדובר בדיווח על בסיס הדין הישראלי. רובן בחרו להמשיך ולדווח בעברית ולא אימצו את ההקלה הזו - מה שמעלה תהיות עד כמה האפשרות תאומץ אמנם על ידי חברות ישראליות שינפיקו בבורסה המקומית.

הרעיון ביחס לחברות הטכנולוגיה היה לעודד חברות זרות לבוא ולבצע הנפקה ראשונה בישראל על בסיס הדין המקומי (ולא רק דרך מנגנון הרישום הדואלי), וכן לאפשר לחברות ישראליות עם פעילות בינלאומית להנפיק בישראל ולדווח באנגלית כדי להגיע ליותר משקיעים. ביחס לחברות חדשות המיועדות להיכלל במדד טק עילית, הן יכולות לערוך את תשקיף ההנפקה באנגלית, וכן את הדיווחים שאחריו. ביחס לאלה שכבר היו רשומות למסחר במועד השינוי, נקבע שהן יכולות לעבור לדווח באנגלית בכפוף לאישור אסיפת בעלי ניירות הערך של החברה ברוב רגיל (לא כולל בעל השליטה).

הדיווח באנגלית מנגיש את החברות הישראליות למשקיעים זרים

ההנחה שעמדה בבסיס מתן האפשרות לדווח באנגלית היתה שחיוב חברות הייטק לדווח בעברית - חרף הזיקה העסקית הזרה שלהן והתנהלותן השוטפת באנגלית - תשית עליהן עלויות מהותיות של תרגום לעברית. מעבר לכך, מתן אפשרות לדיווח באנגלית עשוי להגביר את הנגישות של משקיעים זרים לחברות אלה - פעולה חשובה מאוד בהקשר של חברות הייטק, לאור הצורך בהגדלת בסיס המשקיעים המתוחכמים שלהן. נוצרה הבנה שהחיוב לדווח בעברית מהווה גורם מרתיע מפני כניסה של חברות אלה לשוק ההון הישראלי, וכן מעמיס על החברה עלויות בהתקשרות עם משקיעים זרים לצורך השקעה בחברה.

ברשות מסבירים שלא ניתן ללמוד מחוסר האימוץ של חברות הטכנולוגיה את האפשרות על הכלל, שכן הרעיון היה לתת הקלה לחברות הייטק חדשות שמגיעות לבורסה בדרך כלל כתחנת ביניים בדרכן לבורסות האמריקאיות. ברשות מסבירים שכמות ההנפקות הראשונות לציבור של חברות הייטק בישראל היתה קטנה, ומכיוון שחוסר הנכונות של חברות טכנולוגיה להנפיק בישראל קשורה להיבטים רחבים יותר שלא קשורים לשפת הדיווח, ספק אם יש להקיש מכך אל השוק כולו.

עבור המשקיעים המקומיים, מעבר לדיווח באנגלית עלול להקשות על מעקב וניתוח הפעילות. ברשות מודעים לבעיות האלה ומתייחסים אליהן. ראשית, הם מתייחסים לפוטנציאל החיובי: חברות זרות, שהיו נמנעות מכניסה לשוק המקומי שמתנהל בשפה שאינה מוכרת להן, עשויות למצוא כעת עניין במסחר בתל אביב. בנוסף, לטענת הרשות משקיעים זרים היו מוכנים להשקיע בחברה שאין ביכולתם לקרוא את דו"חותיה באופן שוטף, או להסתמך על כך שתדווח בשפה שמוכרת להם, יוכלו כעת לבחון השקעה בחברות כאלה.

הטענה הזו לא ממש מדויקת, שכן לבנקים הישראליים ולחברות ישראליות גדולות, כמו בזק, יש משקיעים זרים רבים למרות מחסום השפה. אלא שבהמשך הרשות מתייחסת גם לחסרונות. משיחות שקיימו אנשיה עם גורמים בשוק ההון, עולה כי ההשלכה המרכזית נגעה לצורך בהתאמות של גופים שמעורבים בהכנת או קריאת דו"חות, כמו משרדי רו"ח, עורכי דין, חתמים, משקיעים מוסדיים וכו'. הטענה היא שגופים אלה מורגלים לעברית שמהווה שפת אם, ואילו מעבר לאנגלית יצריך משאבים ותשומות כמו גם מומחיות וידע, שאין בהכרח ברשותם כרגע.

טענה נוספת שעלתה היא שיש חשש מסוים לשימוש לרעה בדיווח בשפה שאינה שפת האם של המשקיעים, כך שתיאורים מורכבים יאפשרו להסתיר או לטשטש מפני המשקיעים מידע מהותי. מנגד, ניתן כמובן לטעון כי משקיעים שלקחו על עצמם לרכוש ניירות ערך של חברה שמדווחת באנגלית, חזקה כי הם מבינים את השפה מספיק כדי לקרוא דיווחים אלה. זו היתה הנחת העבודה שנלקחה אגב כניסת החברות הדואליות לשוק ההון הישראלי.

טיעון נגד מעניין שעלה במסגרת השיח מול גורמים בשוק הוא כי "לו החברות הגדולות היו מעוניינות במשיכת משקיעים זרים, הן כבר היו מתרגמות בעצמן את הדיווחים ומחזקות את הקשר עם אותם משקיעים". ואמנם, לו חברות ישראליות היו סבורות שדיווח באנגלית היה מועיל להן הן כבר היו טורחות להשקיע בכך בעצמן.