"מתפתח טרנד בעולם, לא רוצים לקנות נשק מארה"ב"

תעשיית הביטחון העולמית מובלת למעשה קודם כל על ידי תקציב הביטחון האמריקני, שהוא הגדול בעולם ומסתכם ב־606 מיליארד דולר ל־2019. כריסטופר א. דה־ניקולו, הוא אנליסט מחברת S&P, המתמחה בחברות הביטחוניות בדגש על האמריקניות. דה־ניקולו הגיע לארץ לפגישות עם בכירים בשוק ההון, בהן הוא מציג את המגמות המאפיינות את הענף, שעבור אוזניים ישראליות הן רלוונטיות במיוחד. S&P מדרגת 55 חברות ביטחוניות שונות, בהן הענקיות האמריקניות לוקהיד מרטין, בואינג, ריית'און ואחרות. אבל גם שתי ישראליות נוכחות בדירוג, התעשייה האווירית (AA) ורפאל (AAA).

דה־ניקולו סבור כי האסטרטגיה של הביטחון הלאומי בארה"ב נעה ממלחמה בטרוריסטים למלחמה בהיקפים נרחבים (Large Scale War), עם יריבים קרובים ומתחרים שהפכו רלוונטיים כגון רוסיה וסין. להערכתו המימון עובר מהגברת המוכנות למודרניזציה, דבר שיטיב עם היצרנים של מערכות גדולות כגון יצרני מטוסים, אוניות ומערכות לחימה קרקעיות.

מה המגמה העיקרית בתחום הביטחוני בעולם?

"המגמה שאנחנו רואים היא שההוצאה הביטחונית בעולם גדלה. ישנם איומים מסוגים שונים. אנחנו רואים חזרה לכלי נשק כבדים והתמקדות במטוסים. זה נכון שיש גם טכנולוגיות חדשות של הייפר סוניק, אבל אף אחד לא בטוח אם הן עובדות".

"ארה"ב דוחפת את מדינות נאט"ו להגדיל את תקציבי הביטחון שלהן כשיעור מהתמ"ג". בהתמודדות מול סין יש דרישות אחרות. מול רוסיה יש את ההתמקמות באירופה ומול סין, המיקוד הוא בכח הימי באוקיינוס השקט. אבל לסינים יש מערכות נשק שיוכלו להוריד נושאות מטוסים שלמות, שנראה שקשה כיום להתמודד מולן."

עד כמה הסייבר הפך לגורם משמעותי?

"ברוב חוזי הביטחון הגדולים כיום יש דרישה ליכולות סייבר, שיהיו גם אקטיביות וגם הגנתיות. סייבר מעניין משום שלא מדובר רק באיום צבאי, אלא גם איום כלכלי. יש מתקפות מאוד מתוחכמות על תשתיות."

"תחום הסייבר גם מאפשר כניסה של סטארט אפים. קל יחסית להיכנס לשוק הזה ולכן הוא גם מאוד תחרותי. כיום יש מגמה שבה מי שיהיה מוצלח — יתבלט ויגדל. מצד שני, יש חברות מחשבים מסחריות כמו גוגל ואמזון שלא רוצות לעבוד עם קבלניות ביטחוניות ולא רוצות לעבוד מול הממשלה."

העבודה מצריכה ידע נרחב בהרבה מונחים ספציפיים, אז החברות הגדולות, לוקהיד מרטין ואחרות, יישארו, בוודאי בהיעדרן של חברות המחשבים המסחריות. הקבלן מוכר לממשלת ארה"ב גם את הקניין הרוחני. זה מצריך ממנו לחשוף את הקוד, דבר שמרתיע לא מעט סטארט אפים."

מה האתגרים לחברות הביטחוניות הגדולות?

"אחרי שנראה היה שיש יותר יציבות בתקציבי הביטחון, פתאום הנשיא טראמפ הודיע שבכוונתו לקצץ ב־5 אחוזים את תקציב הביטחון. אחרי בחירות האמצע יש קונגרס חצוי, .אנחנו יודעים שחלק מהדמוקרטים שלוקחים חלק בועדות בבית הנבחרים הם לא כל כך פרו־דפנס."

"בתחום אחד שהוא מאוד גדול — זה ישפיע מאוד. אני מדבר על Nuke Recap שם להחלטות יש משמעות תקציבית נרחבת משום שמדובר בהצטיידות במפציצים, צוללות, וטילים בליסטים. אלה תוכניות עצומות שנעות בין עשרות למאות מיליארדי דולר."

התקציבים נתקעים בקונגרס, נהייתם ישראלים?

"היום התקציבים לא עוברים וזה גורם לקשיים תפעוליים. בסוף התקציב נשאר כמו שהיה ואם אתה רוצה תוכנית חדשה, אתה לא יכול להוציא אותה לפועל. זה משפיע על החברות הגדולות והקטנות גם יחד. התקציב בספטמבר הזה הוא הראשון שעבר בזמן ב־10 השנים האחרונות ולצערי זה לא נראה שזה יקרה עוד פעם בקרוב."

מה דעתכם על החברות הביטחוניות הישראליות?

"בשביל הגודל שלכם, אתם מאוד מתקדמים ויש לכם חברות שהן מובילות עולמיות. זה נכון במיוחד בתחום ההגנה בפני טילים, אבל לא רק. אנחנו רואים היום טרנד מחוץ לארה"ב, באירופה ובמדינות נוספות, שהן לא רוצות לקנות נשק מארה"ב."

איתי רפל, דירקטור במעלות s&p, מוסיף: "ישראל מתאפיינת כמישהי שנותנת אגרופים מעבר למשקל שלה ברמה הגלובלית. אם חברות ישראליות רוצות להתרחב, השוק המקומי די גמור עבורן. יש להן את ההכנסות מהממשלה שאולי לא קבועות אבל הן צריכות להיות תחרותיות בחו"ל ולתפוס שם נתח, זה מספיק להן כדי לצמוח."

רפל מרחיב, " אנחנו כמדינה גדולים אפילו מול אירופה ובוודאי גדולים בפעילות בהודו, שהיתה רגילה לקנות מרוסיה. יש לנו הרבה מה להציע, אנחנו מספקים פתרונות הייטק שבדרך כלל רק ארה"ב מספקת, רק במחיר זול יותר. זה מייצר אלטרנטיבה פוליטית. אם אתה גרמני ואתה מסתכל על טיל נגד טנקים ובוחן את הג'וולין האמריקני מול הספייק הישראלי, שעולה 200־300 דולר פחות ליחידה, אז אתה תרצה כנראה את הישראלי". דה־ניקולו מוסיף על נושא המל"טים, שישראל נחשבת לחזקה בו, "אני חושב שיש ירידה בדרישה למל"טים, בתחום הבינו מה דרוש ומה לא דרוש, יש כיום רציונליזציה."

מה מצב החברות הביטחוניות האמריקניות מול טורקיה וסעודיה?

"לגבי טורקיה הקונגרס העביר חוק שאמר שאי אפשר למכור להם מטוסי F35, אבל נראה שבסוף החוזים כן יסופקו. מה שקורה עם מכירות בינלאומיות, הוא שכל האימונים מתבצעים בארה"ב, כולל התיקונים של המטוסים. זה נכון לגבי כולם, חוץ מהבריטים והישראלים. לישראל יש גם מערכות משלה במטוסים", מסביר דה־ניקולו ומרחיב, "המכירות הבינלאומיות נוטות להיות רווחיות יותר, זה שומר על קווי המוצרים פתוחים. אם הלקוחות רוצים גרסה מיוחדת, הם יכולים לבקש לבצע התאמות. זה בדרך כלל ווין־ווין".

כריסטופר א דה ניקולו צילום: אוראל כהן

"לגבי סעודיה, לדעתי (אחרי פרשת חשוקג'י, ח"ש) יחכו שהנושא ירד מסדר היום ובתוך שנה־שנתיים אתה תראה את העסקאות חוזרות. זה יותר מדי חשוב אסטרטגית וכלכלית לארה"ב. מדובר בחוזים בהיקף של 110 מיליארד דולר. הסעודים קונים מגוון רחב מאוד של מערכות. מערכות הגנה מטילים (thaad), מערכת דומה לפטריוט רק יותר מתקדמת, טילים, פצצות, משוריינים."

"יכול להיות שתהיה יותר ביקורת ציבורית בהקשר של הסעודים. בסוף רואים בטלויזיה שתימני מצא חתיכת פצצה שכתוב 'יוצר בארה"ב'".

הודו הפכה לקניינית גדולה גם עבור ישראל, איך זה מבחינת ארה"ב?

"הודו מאוד גדולה. הם קונים מישראל מערכות הגנה נגד טילים, אבל יש להם מכרז גדול מאוד לרענון חיל האוויר שלהם. כל הגדולות מתחרות עליו. מלוקהיד, ובואינג עם האף־18 ועד דאסו הצרפתית, היורופייטר (שת"פ: בריטי־גרמני־איטלקי) ויש גם מטוס שוודי שמתמודד."

למה אנחנו לא רואים מטוסי קרב בלתי מאוישים?

"אני חושב שהטכנולוגיה כבר שם אבל זה יותר עניין מבצעי. בשוק האזרחי אין שום בעיה להטיס מטוס נוסעים ללא טייס. היית עולה על מטוס כזה? איפה זה כן מיושם? יש תוכנית לבחינת מטוסי תדלוק בלתי מאוישים. מטוס קרב ממריא מנושאת מטוסים עם כמות מוגבלת של דלק בשל מגבלת משקל, ואז הוא נפגש עם מטוס תדלוק. בואינג בוחנת מערכות תדלוק בלתי מאוישות, שיסתובבו מעל נושאות המטוסים במעגלים במשך שעות ומטוסי הקרב יוכלו לתדלק באמצעותן. לגבי מל"טים,אני חושב שיש קצת ירידה בדרישה, יש כיום רציונליזציה.