יו"ר חברת רמי לוי נחקר באזהרה בפרשת שוחד, אך החברה לא דיווחה

ממאי האחרון מנהלת המשטרה חקירה סבוכה בחשד לעבירות שחיתות בפרשה שזכתה לכינוי "הולילנד של בית שמש". עם פתיחת החקירה הגלויה, עצרה או עיכבה היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (היאל"כ) יותר מעשרה חשודים, ששמות רובם לא מוכרים בשוק ההון. אלא ששמו של חשוד אחד, שמתפרסם כאן לראשונה, עשוי לעניין את המשקיעים בתל אביב. הוא מכהן כנושא המשרה הבכיר ביותר בחברה הנסחרת לפי שווי של 2.76 מיליארד שקל. מדובר ביו"ר רשת רמי לוי שיווק השקמה מרדכי ברקוביץ'.

למרות מעמדו של ברקוביץ', משפטן ובעל משרד עורכי דין, ובניגוד למקרים דומים בחברות ציבוריות אחרות, בחרה החברה שלא לפרסם דיווח מיידי למשקיעים על החשדות נגדו: שוחד, קשירת קשר לפשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון. גם בשני הדו"חות הרבעוניים שיצאו מאז - אחד מהם פורסם יומיים לאחר שברקוביץ' נחקר - לא טרחה החברה לעדכן את המשקיעים בנושא.

במרכז הפרשה, שהתקשורת הכלכלית לא גילתה בה עניין רב עד עתה, ניצב החשד שלפיו יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לשעבר בבית שמש משה מונטג קיבל שוחד מלייב ולדמן, בתמורה למתן היתרים. ולדמן הוא יזם של פרויקט מגורים לקהילה החרדית בעיר בשם שפת אמת. מונטג וולדמן, המיוצג על ידי עו"ד שרון כהנא, מכחישים את החשדות.

רמי לוי צילום: אוראל כהן, יואב דודקביץ

ברקוביץ' כיהן כיועץ המשפטי של הוועדה המקומית

לדברי ברקוביץ', המידע על החקירה הובא בפני חברת רמי לוי על ידו. לפי החשד, הוא ביצע את העבירות בעת שכיהן כיועץ המשפטי של הוועדה המקומית בית שמש. ביום שבו עוכב ברקוביץ' ונחקר באזהרה, הוא שוחרר לביתו. עם זאת, כשבוע לאחר מכן, לאור התפתחות בחקירה, פשטו חוקרי המשטרה על ביתו ועל משרד עורכי הדין שלו. הם החרימו את הטלפון הנייד שלו, וכן חשבוניות ומסמכים הקשורים לפרויקט. גם אז לא סברה רמי לוי שיש צורך לעדכן את המשקיעים.

מדוע סברה רמי לוי שלא מדובר בפרט מהותי שיש להביא לידיעת המשקיעים, או בנושא שעשוי להשפיע על תפקוד היו"ר? האם היא לא חושבת שזכותם של המשקיעים להתעדכן בעניין כזה, או שהיא פשוט לא מייחסת חשיבות גדולה לתפקיד יו"ר הדירקטוריון כשומר הסף הבכיר ביותר, עד כדי כך שהיא מתעלמת מהעניין?

מצד אחד, החקירה ככל הידוע לא קשורה לעסקיה של חברת רמי לוי, שהיא גם בעלת השליטה ברשת בתי הקפה קופיקס. כאשר לא מדובר בחשד הקשור לפעילותה, הגיוני וסביר שהחברה תפעיל שיקול דעת לעניין המהותיות והחשיבות של הדיווח למשקיעים.

במקרה דומה, בזק פרסמה שני דיווחים באותו היום

ואולם מצד שני, כפי שניתן ללמוד ממקרה דומה שבו בכיר בחברה ציבורית עוכב לחקירה בנושא שאינו קשור לפעילותה, החברה דווקא עדכנה את המשקיעים בדו"ח מיידי. כך אירע באוגוסט אשתקד, כשממלא מקום יו"ר דירקטוריון בזק לשעבר דוד גרנות עוכב על ידי חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), במסגרת חקירת החשד לביצוע עבירות שוחד והלבנת הון על ידי המיליארדר בני שטיינמץ. החשד נגד גרנות נגע לעבודתו הקודמת בחברות ברומניה הקשורות לשטיינמץ.

בזק אף פרסמה באותו יום שני דיווחים. בראשון, שפורסם בשעות הצהריים, היא עדכנה את המשקיעים על עיכובו של גרנות לחקירה, תוך שהיא מדגישה כי נמסר לה שהחקירה אינה קשורה לחברה, או לחקירה אחרת שהתנהלה באותם ימים נגד החברה על ידי רשות ני"ע. בשעות הערב פרסמה החברה דיווח נוסף, שבו חזרה ועדכנה שגרנות נחקר בעניין שאינו קשור לבזק, שהוא שוחרר ללא כל תנאים שמונעים את המשך כהונתו, וכן שהוא שב לעבודה בתפקוד מלא.

דוגמה נוספת, גם אם אינה דומה במדויק לזו של בזק, היא החקירה שניהלה רשות ני"ע נגד מנכ"ל אלקטרה צריכה לשעבר זאב קלימי, בחשד לשימוש במידע פנים של אסם. גם במקרה הזה החשד נגד קלימי לא נגע לפעילות החברה שבה הוא שימש נושא משרה.

עם זאת, ביום שלאחר פתיחת החקירה דיווחה אלקטרה צריכה על חקירת המנכ"ל. את המקרה הזה צריך לסייג מעט בעובדה שחוקרי הרשות הגיעו למשרדי אלקטרה צריכה לערוך חיפוש בחדרו של קלימי. כך, לפחות בשלב ראשון החברה לא יכלה לדעת שאין קשר בינה לחקירה. ועדיין, במקום להמתין עד שיתברר אם יש קשר או לא, היא מיהרה לדווח למשקיעים על העובדה שהמנכ"ל חשוד בשימוש במידע פנים.

מברקוביץ' נמסר: "עדכנתי את החברה כשנחקרתי. לא קיים כל קשר - עקיף או ישיר - בין החקירה לבין הפעילות של חברת רמי לוי. החקירה לגבי המעורבות שלי היא שולית שבשולית, ולא עלה שום חשד לטובות הנאה שקיבלתי".

את תגובת רמי לוי לא היה ניתן להשיג.

מחברת רמי לוי לא נמסרה תגובה.

מרשות ני"ע נמסר: "הרשות אינה מתייחסת לפעילותה מול הגופים המפוקחים".