מי שנכווה מהנפקת סנאפ התעלם מהתשקיף

ההנפקה של סנאפ, שנחשבת לאחת מהנפקות חברות הטכנולוגיה המאכזבות של השנים האחרונות, עלתה שוב לכותרות שלשום. זאת לאחר שהחברה דיווחה כי משרד המשפטים ורשות ני"ע בארה"ב (SEC) פתחו בחקירה נגדה בחשד שהטעתה משקיעים לפני ההנפקה שלה במרץ 2017.

"סנאפ הגיבה לזימונים ולבקשות מידע מאנשי משרד המשפטים וה־SEC", אמרה החברה־האם של אפליקציית המסרים המיידיים סנאפצ'ט, בהודעה ששלחה לכלי תקשורת בארה"ב. "להבנתנו, רגולטורים אלו חוקרים סוגיות שנוגעות להאשמות שנכללו בתביעה ייצוגית שהוגשה בעקבות ה־IPO שלנו. אף שאין לנו שקיפות מלאה לחקירות אלו, להבנתנו משרד המשפטים עתיד להתמקד בגילויים על התחרות מאינסטגרם במסמכי ההנפקה".

בתביעה שהוגשה במאי 2017 לבית משפט מחוזי פדראלי בלוס אנג'לס, נטען בין השאר שסנאפ לא חשפה עד כמה התחרות עם אינסטגרם של פייסבוק פגעה בצמיחה שלה כבר במחצית השניה של 2016. כן נטען, שהחברה לא חשפה תביעה מצד עובד לשעבר, שהצביע על אי־דיוקים באופן שבו החברה מחשבת את מספר המשתמשים הפעילים ביום.

ביוני דחה בית המשפט את בקשת סנאפ לדחות את התביעה על הסף. "אנחנו ממשיכים להאמין שהטענות בתביעה הייצוגית הן ללא ערך, ושהגילויים שלנו לפני ההנפקה היו שלמים ומדויקים", נמסר בהודעה ששלחה החברה.

הנפקת סנאפ, לפי שווי של 24 מיליארד דולר, אכזבה כמעט מהיום הראשון. אחרי יום אחד של עליות במניה עם פתיחת המסחר, החלה זו במגמת צלילה קבועה. מגמה זו הוחרפה אחרי הדו"חות הרבעוניים, שפספסו משמעותית את תחזיות ההכנסות והצמיחה של האנליסטים והציגו צמיחה קטנה מהצפוי במספר המשתמשים הפעילים.

ביוני, כשלושה חודשים אחרי ההנפקה, צללה המניה למחיר ההנפקה שלה, 17 דולר. בסוף אוקטובר היא הגיעה לשפל של כ־6.3 דולר, ומאז עלתה רק במעט.

המהלך לא אמור היה להפתיע יותר מדי. עוד לפני ההנפקה אפשר היה ללמוד ממסמכי התשקיף שפרסמה החברה, שאין לה מספיק היסטוריה של הכנסות כדי להצדיק את הערכת השווי הגבוהה שלפיה היא מבקשת להנפיק. שלוש שנים לפני ההנפקה לא היו לחברה הכנסות כלל, והיא הגיעה אליה מבלי לרשום שנת רווח אחת. בנוסף, חלק ניכר מהפסדיה נגרם כתוצאה מעלייה בהוצאות השוטפות של החברה, כאלו שרק יגדלו ביחד עמה.

אבל אלו היו רק סימני אזהרה. המכה האמיתית הגיעה באדיבות היריבה המרה פייסבוק, שיצאה לקראת הנפקת סנאפ, וביתר שאת אחריה, במהלך סינדול רב־חזיתי ומרשים. בחודשים שלפני ההנפקה היה ברור שאחת התכונות המצליחות ביותר של סנאפצ'ט היא הסטוריז — קליפים קצרים שמשלבים בין וידיאו, תמונה ואפקטים, שחיים בפיד רק למשך 24 שעות.

התוכנה הושקה כבר ב־2013, ולא נדרש לה זמן רב מדי להפוך לאחת המבוקשות באפליקציה. בפייסבוק ראו כי טוב, ובאוגוסט 2016, כשברור היה שסנאפ צועדת להנפקה, השיקו גרסה מקבילה של התכונה לאינסטגרם. זמן קצר אחרי ההנפקה, הצטרפו גם גרסאות לווטסאפ, פייסבוק ופייסבוק מסנג'ר. ההצלחה היתה מרשימה. לפי נתונים מהחודשים האחרונים, מספר המשתמשים הפעילים ביום בסטוריז של פייסבוק ופייסבוק מסנג'ר עומד על 300 מיליון איש, באלו של אינסטגרם על 400 מיליון איש ובאלו של ווטסאפ על 450 מיליון איש. זאת, בשעה שלסנאפצ'ט יש 188 מיליון משתמשים פעילים ביום בסך הכול.

טריפת הקלפים הזו היא, כנראה, מה שמטרידה את משרד המשפטים ואת רשות ני"ע בארה"ב, וגם את מגישי התביעה הייצוגית שבעקבותיה נפתחה החקירה. האם לקראת ההנפקה, כשסטוריז של אינסטגרם כבר היתה בשטח כמה חודשים, הפחיתה החברה בחשיבות התחרות במתכוון על מנת לא לפגוע בהנפקה? מדובר במשהו שיהיה קשה להוכיח ללא מסמכים פנימיים מפלילים במיוחד, כאלו שרק טיפש גמור ייצר מלכתחילה. מה גם, שאין צורך בתיאוריית קונספירציה: כל מי שהתבונן בתשקיף של החברה בעיניים צלולות יכול היה להבין שאינסטגרם או לא אינסטגרם, מצבה לא מצדיק שווי גבוה כפי שביקשה. עכשיו, מי שנכווה יכול לבוא בטענות רק לעצמו.