רווחי קבוצת ישראכרט נשחקו ברבעון השני ב-14% עקב ההכנות לפרידה מבנק הפועלים
חברת כרטיסי האשראי נאלצה להגדיל את הוצאותיה ברבעון השני. שיעור הריבית הממוצעת שגובה החברה מהאשראי שהיא גובה מלקוחותיה נותר 8.2% - כמו במחצית הראשונה של 2017
לחצו כאן לערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט
חברת ישראכרט מדווחת היום (חמישי) על התוצאות הכספיות לרבעון השני שמהן עולה כי הרווח הנקי של החברות ישראכרט ואמריקן אקספרס, ירד ברבעון השני בכ-14% והסתכם בכ-89 מיליון שקל.
הירידה נרשמה על רקע הליכי ההיפרדות של ישראכרט מבנק הפועלים, שמחויבים לפי הרגולציה, והביאו לגידול בהוצאות של חברת כרטיסי האשראי, שחקו את הרווחיות והביאו לירידה ברווח הנקי ברבעון השני.
בחודש שעבר נמכרה החברה המתחרה לאומי קארד לידי קרן ורבורג פינקוס, והלחץ על הבנק ליישם את מסקנות ועדת שטרום ולמכור את החברה צפוי רק להתגבר.
- מכירת לאומי קארד דוחקת את ישראכרט לבורסה
- קרן סקיי הישראלית חברה לאדוונט וביין לרכישת ישראכרט
- ישראכרט: "נעלה את הריביות על ההלוואות"
ישראכרט שמרה על יציבות שיעור הריבית הממוצעת שהיא גובה על האשראי שהיא מעמידה ללקוחותיה. בסוף המחצית הראשונה עמד שיעור הריבית על 8.2% - זהה לזה שנרשם בתום המחצית הראשונה של 2017. יצויין כי הריבית של ישראכרט נחשבת לממוקמת בטווח "אמצעי" בין הריבית של ויזה כאל, שעמדה נכון לתום הרבעון השני של 2018 על 10.5% בממוצע, וגבוה ככל הנראה מהריבית של לאומי קארד שטרם דווחה.
כרטיס האשראי של ישראכרט צילום: גלעד קוולרצ'יק
מחזור העסקאות של ישראכרט וחברת פועלים אקספרס, המפעילה את כרטיסי אמריקן אקספרס בארץ, הסתכם בכ-37.4 מיליארד של ברבעון השני, גידול של 6% ביחס לרבעון השני של 2017. בנוסף, סך ההכנסות של ישראכרט עצמה ברבעון השני הסתכמו ב-466 מיליון שקל, גידול של 2.6% ביחס לתקופה המקבילה. בעוד שסך ההכנסות של הקבוצה, הכוללות את הכנסות אמריקן אקספרס עלו ב-3% והסתכמו בכ-572 מיליון שקל. לחברת ישראכרט 2.63 מיליון כרטיסי אשראי בנקאיים פעילים נכון לסוף המחצית הראשונה של השנה, מדובר בגידול של 3.8% ביחס לתקופה המקבילה ב-2017.
ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של קבוצת ישראכרט נאמד בתום הרבעון השני בסכום של כ-3.3 מיליארד שקל. בנק לאומי מכר את לאומי קארד תמורת 2.5 מיליארד שקל שמהווים פרמיה של 30% על ההון העצמי של חברת כרטיסי האשראי. פרמיה של 30% מעל ההון העצמי של ישראכרט משמעותה מחיר שנושק ל-4.3 מיליארד שקלים, וזהו אתגר משמעותי עבור צמרת בנק הפועלים. האפשרות הנוספת היא כמובן הליכה לשוק המניות התל אביבי, אך זה סובל מחולשה בחודשים האחרונים.
יחד עם זאת, פעילים בשוק ההון מציינים כי הנפקות ענק יוצרות כללי משחק שונים לחלוטין מהנפקות קטנות של מאות מיליונים בודדים, כגון הנפקת זאפ או ההנפקה שלא צלחה של פרשמרקט. חלק מהפעילים מזכירים את ההיקף של הנפקת מלונות פתאל שנחשבת לאחת ההצלחות הגדולות של השנים האחרונות. אך מוקדם עדיין להעריך מה המסלול שיבחר הבנק.
