חצי מיליארד שקל נמחקו משווי שלוש יצרניות המגבונים מינואר
הרווח התפעולי של יצרניות המגבונים הלחים אבגול, על בד וספאנטק צנח ב־30% בשנת 2017, בעיקר בגלל שערי חליפין שהכבידו עליהן והוצאות על קווי ייצור חדשים. בענף בונים על שינוי מגמה לאור התאוששות הדולר והיורו וההתרחבות בחו"ל
שנת 2017 היתה קשה ליצואנים, שראו את השקל מתחזק ללא הרף מול הדולר. בסיכומה נחלש הדולר מול השקל בקרוב ל־10%. אחד הענפים שספגו מכה בגלל השקל החדש היה ייצור הבדים הלא־ארוגים, שהתוצר המוכר ביותר שלו הוא מגבונים לחים. שלוש חברות פעילות בענף בבורסת תל אביב: על בד, אבגול וספאנטק. העליות בשכר המינימום ובמחיר הנפט ייקרו את הייצור, והתוצאה: הרווח התפעולי נשחק וצנח בסיכום שנתי בכ־30%.
- השקל החזק והפעילות החלקית במפעל בדימונה הפילו את רווחי על בד ב־37%
- מגבונים בארץ, נדל"ן והלוואות בחו"ל: המלצות מיטב דש ל-2018
- כבר לא טווים זהב: הרבעון הקשה של הבד הלא ארוג
עבור שלוש החברות, השנה לא היתה יציבה. אחרי התחלה קשה, במחצית השנייה נרשמה התאוששות ברווחיות התפעולית ובשורה התחתונה. החברות רשמו עלייה ממוצעת של 11.7% ברווח התפעולי במחצית השנייה ביחס לקודמתה, וזה הסתכם ב־120.7 מיליון שקל. הרווח הנקי זינק בשיעור חד הרבה יותר: בעקבות אירועים חד־פעמיים ברבעון הרביעי הוא הסתכם ב־110 מיליון שקל, פי חמישה מהנתון במחצית הראשונה.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
בסיכום 2017 רשמו שלוש החברות הכנסות כוללות של 3.31 מיליארד שקל, בדומה לשנה שלפניה. הרווח התפעולי שלהן צנח ב־30.3% והסתכם ב־226.2 מיליון שקל. השורה התחתונה נחתכה ב־28% והסתכמה ב־133.4 מיליון שקל.
רוח גבית מטראמפ ויצוא נרחב לארה"ב ואירופה
החברות סגרו רבעון שלישי מוצלח עם רווח נקי מצרפי של 38.8 מיליון שקל לעומת 7.7 מיליון שקל בלבד ברבעון השני. רפורמת המס של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא דילגה על יצרניות המגבונים. כמו חברות תעשייתיות רבות, שמחזיקות במפעלים ופעילות בארה"ב, הן נהנו מהטבות מס ברבעון הרביעי. לאבגול היה מהלך חיובי נוסף: מכירת קרקע שסידרה לה רווח נקי חריג של 45.3 מיליון שקל ברבעון זה.
עובדת בעל בד. המפעל בדימונה הסב הפסדים של 7 מיליון שקל צילום: אבי רוקח
שלוש השחקניות הציבוריות - על בד, ספאנטק ואבגול - וגם וייפורג'ט הפרטית מאופקים, הופכות את ישראל למעצמה בתחום הבדים הלא־ארוגים, בלי פרופורציה לגודל שלה.
לארבע החברות הללו יש מפעלים גם ביבשות אחרות, וכל אחד מהם נוגס בנתח שוק מהותי בנישה שלו. כך, למשל, על בד היא יצרנית המגבונים הלחים למותגים הפרטיים הגדולה באירופה, והיא מחזיקה ב־75% משוק הטמפונים למותגים הפרטיים בארה"ב. היצרניות הישראליות מספקות מוצרים לחברות רב־לאומיות כמו פרוקטר אנד גמבל וקימברלי.
הדולר והיורו מתאוששים, אך ההוצאות נערמות
לדברי יו"ר על בד אמנון ברודי, יש סיבות לאופטימיות זהירה ב־2018. חל שיפור בשערי החליפין: הדולר עלה ב־1.9% מול השקל מתחילת השנה לאחר שנה קטסטרופלית, והתאוששות מרשימה יותר הגיעה מהיורו, שזינק ב־4.4%. אלה חדשות טובות ליצרניות הבדים הלא־ארוגים, שמקיימות פעילות גם באירופה. בנטרול השפעת שערי החליפין, היתה על בד רושמת עלייה ברווח התפעולי ברבעון האחרון של השנה.
יו"ר על בד אמנון ברודי. עם העיניים לדולר צילום: אבי רוקח
"סיימנו את 2017 בשער ממוצע של 4.06 שקלים ליורו, וכיום אנחנו באזור של 4.25-4.2 שקלים", ציין ברודי. "כל עלייה של 0.1% בשער היורו מול השקל משפיעה על השורה התחתונה של על בד בכ־7 מיליון שקל".
אלא שהדולר אינו פני הכל, ומה שימשיך לגבות מחיר - גם אם יש לו משמעות חיובית של התרחבות בעתיד - הוא ההוצאות של החברות על הרחבת פעילותן. אבגול, למשל, מתרחבת בחו"ל, ובין היתר התחילה להפעיל בתחילת השנה קו ייצור בהודו. הקו הוקם בעלות שמוערכת ב־25-20 מיליון דולר על ידי לקוח של החברה - שמזרים אליה הזמנות בטוחות. בנוסף פתחה אבגול קו ייצור בדימונה ברבעון השלישי של 2017.
גם לעל בד יש מפעל חדש בדימונה, שהושק בקיץ שעבר. המפעל תבע הוצאות והסב לעל בד הפסדים של כ־7 מיליון שקל במחצית השנייה של 2017. אולם, בפברואר 2018 כבר דיווחה החברה שפעילותה בעיר הדרומית הגיעה לאיזון. היקף התפוקה של הקו בדימונה עומד על כ־50%. "יש עוד חבלי לידה, ביצענו הפסקה של שבועיים בייצור בחודש מרץ כדי לתקן תנור והשבוע המפעל חזר לעבודה", אמר ברודי. למרות חבלי הלידה, לדבריו, דימונה לא צפויה לגרור הפסדים אלא להפך - לתרום לרווח התפעולי.
המשקיעים הענישו את ספאנטק היא בצורה החריפה ביותר. המניה שלה נפלה בשיעור החד מבין השלוש בשנת 2017 וגם מתחילת השנה. ספאנטק החלה להפעיל קו ייצור חדש בארה"ב לפני שנתיים. זה הגיע לכושר ייצור של 67% ברבעון האחרון של 2017 - נמוך מכפי שתכננה.
הנהלת החברה ידעה תקופה סוערת ב־2017-2016, שבמהלכה התחלפו לא פחות משלושה מנכ"לים. המנכ"ל גדעון קרסני עזב והוחלף בהמשך על ידי בעל השליטה חזי ניסן, שלמה לירן ומישל בן וייס, כל אחד מהם לפרק זמן לא ארוך. לבסוף חזר קרסני לשמש כמנכ"ל החברה ביולי 2017. הדירקטוריון מסר בעת פרסום הדו"חות לסיכום השנה כי חילופי המנכ"לים התכופים היוו גורם לאי־עמידה ביעדי הייצור, וכן "לעיכובים במימוש ציפיות החברה באשר לקצב התפתחות כושר הייצור של הקו החדש".
האיום המקוון: כשההורים יזמינו מגבונים באינטרנט
השיפור שנרשם בסוף 2017 הולך ונעלם מאז תחילת 2018. המשקיעים החלו לאבד את הסבלנות - והתוצאות ניכרו במניות. אם ב־2017 המניות של שלוש החברות נסגרו בירידות חד־ספרתיות, הרי שמתחילת השנה ועד ל־9 באפריל גבר קצב הירידות. מניית על בד ירדה בשיעור של 4.6%. המתחרות שלה נפגעו הרבה יותר קשה: ספאנטק נפלה מתחילת 2018 ב־28.6% ומניית אבגול צנחה ב־15.2% בתקופה זו.
שווי השוק המצרפי של שלוש החברות הסתכם בסוף 2017 ב־2.62 מיליארדי שקל - ירידה של 237 מיליון שקל. מתחילת 2018 קרס השווי בכמעט חצי מיליארד שקל נוספים, וליתר דיוק קיטון של 491.8 מיליון שקל. שווי שלוש החברות עמד בסוף השבוע שעבר על כ־2.13 מיליארד שקל.
האתגרים לא נעצרים כאן. ברודי מפתיע בהערכה שלו בנוגע למאבק הגלובלי בין הקמעונאות המסורתית לזו המקוונת. שוב זו אמזון מול הקניון. לדבריו, "אין באופק מכת כליה על התעשייה, אבל לדעתי על כל מנהל טוב והנהלה טובה להתארגן בהתאם". ברודי מסביר כי "צריך לראות את האפיק המקוון לא כאויב, אלא כשותף עתידי. הרשתות הקמעונאיות, כמו שופרסל ואחרות, כבר מוכרות דרכו".
