כבר לא טווים זהב: הרבעון הקשה של הבד הלא ארוג

המחצית הראשונה של 2017 מסתמנת כתקופת מעבר לא מעודדת עבור תעשיית הבד הלא ארוג בישראל, ובפרט עבור החברות הציבוריות הוותיקות בתחום שמייצאות את מרבית תוצרתן. התחזקות השקל, העלייה במחירי הסיבים הפלסטיים המשמשים כחומרי גלם וההפעלה של קווי ייצור חדשים הובילו את מרבית השחקניות — אבגול, על־בד וספאנטק — לרשום מחצית שנה חלשה וירידה בשיעורי הרווחיות.  

אף שכולן תחת אותה מטרייה, בתעשייה שמשגשגת או מקרטעת בהשפעת מחיר הנפט, ההשפעה הדומיננטית על תוצאות של החברות נעוצה דווקא בהשקעות של עשרות מיליוני דולרים להקמת קווי ייצור, שבשלב הנוכחי תרמו בעיקר להוצאות של החברות. זאת, בתקווה למחצית שנייה מעודדת יותר. השחקנית הרביעית בענף, שלא"ג תעשיות, טרם פרסמה את תוצאותיה.

אבגול: הפסד רבעוני חריג בשורה התחתונה אחרי 9 שנים

את הרבעון השני סיכמה אבגול, שבשליטת קרן אתמבה הבריטית (51%), עם הפסד של כמיליון דולר. מדובר באירוע חריג עבור החברה שנסחרת לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל — הפעם האחרונה שבה היא רשמה הפסד רבעוני היתה לפני תשע שנים.

מה דעתך על מניית אבגול:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

אבגול מציגה גם ירידה ברווחיות החברה, אף שהצליחה להגדיל את ההכנסות. סיבה אחת לכך היא הפרשי שער כתוצאה מהתחזקות השקל וגידור חלקי בלבד של האג"ח השקליות, שגררו עמם הוצאות של 2.7 מיליון דולר ברבעון. הסיבה השנייה היא עלייה במחירי הפוליפרופילן. ללא הפרשי השער, אומרים באבגול, החברה היתה מסכמת את הרבעון ברווח.

ההכנסות של אבגול הסתכמו ב־87 מיליון דולר, עלייה של 3.8% לעומת 83.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. הסיבה המרכזית לכך היא עלייה בהיקפי היצוא של בד ארוג ובמחירי המכירה כתוצאה מעליית מחיר חומרי הגלם. ואולם, העלייה במחירי המכירה היתה נמוכה מהעלייה במחירי חומרי הגלם, ועלויות המכר של החברה גדלו. כתוצאה, הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב־15.5 מיליון דולר לעומת 19 מיליון דולר ברבעון המקביל. נתון זה משקף ירידה של 4% בשיעור הרווחיות הגולמית, שעמד על 18% בסיכום הרבעון השני. ה־EBITDA הסתכם בכ־13 מיליון דולר ברבעון לעומת 16.5 מיליון דולר ברבעון המקביל.

לפי החברה, התוצאות הושפעו מהיעילות הנמוכה בצפון אמריקה כתוצאה מהפעלת קו ייצור החמישי של החברה בארה"ב. קו הייצור החל לפעול בסוף 2016, ועדיין גורר עמו הוצאות כבדות וכושר הייצור בו נמוך. מדובר באחד משלושה מפעלים שבהם השקיעה החברה בשנים האחרונות יותר מ־100 מיליון דולר. השני הוא המפעל בהודו, שצפוי להתחיל הרצה ברבעון הרביעי. השלישי הוא המפעל החדש בדימונה, שהחל בשלב הבדיקות וההתאמות לקראת הפעלת מסחרית. למפעל זה יעברו קווי הייצור מאזור התעשייה ברקן.

מפעל אבגול

ספאנטק: מתקשה להגדיל את כושר הייצור אך אופטימית

מניית ספאנטק רשמה את הירידה החדה ביותר מתחילת השנה לעומת מתחרותיה — 27%. המשקיעים לא הענישו את החברה רק על סמך תוצאות חלשות, אלא גם על השינויים התכופים בהנהלת החברה, לאחר שהחברה פיטרה שני מנכ"לים בשנה. בצד החיובי, החברה החזירה מגמלאות את המנכ"ל גדעון קרסני, שפרש לאחר 13 שנה בתפקיד, והמשקיעים העריכו זאת (המניה עלתה ב־6% ביום ההודעה).

במרכז התוצאות של החברה נמצאים שני גורמים. הראשון הוא קו הייצור החמישי של החברה בארה"ב, הפועל זה כשנה, הגיע עד כה למחצית (49%) מכושר הייצור המתוכנן שלו — ללא כל שינוי מברבעון הראשון — ועדיין לא מצדיק את ההוצאות בגינו. על פי מקורות בשוק, ההרצה של קו עד להפיכתו למסחרי ורווחי אורכת כמה חודשים, אך במקרה של ספאנטק פרק הזמן ארוך יותר ומעלה תהיות. השני הוא המשך התחזקות השקל, מטבע הדיווח של החברה, מול היורו והדולר — מטבעות היצוא המרכזיים. כתוצאה, החברה סיכמה את הרבעון עם רווח נקי של 2.4 מיליון שקל — ירידה של 70% בהשוואה לרווח של 8 מיליון שקל ברבעון מקביל.

גם ספאנטק רשמה עלייה בהכנסות שלא תורגמה לשיפור ברווחיות. ההכנסות ברבעון עמדו על 147 מיליון שקל, עלייה של 11% ביחס להכנסות של 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. אלה התקזזו מעט בעקבות התחזקות השקל, שלהערכת החברה גרעה כ־8 מיליון שקל מהכנסותיה. כתוצאה, הרווח הגולמי ירד ושיעור הרווחיות הגולמית הסתכם בכ־15.1% — ירידה דרמטית של 7% המיוחסת לרמת ניצול הנמוכה של חומרי הגלם בקו בארה"ב ולשער החליפין.

בקופתה של ספאנטק 18 מיליון שקל, ונכון לסוף הרבעון השני, יש לה גירעון בהון החוזר של 61 מיליון שקל. ברבעון קיבלה החברה כתב ויתור מהמלווים שלה, לאחר שלא עמדה בהתניות פיננסיות. החברה מייצרת תזרים חיובי, וההחלטה לעצור את חלוקת הדיבידנדים לפני כמה חודשים מעידה על משמעת תקציבית, כך שספק אם היא תיקלע למצוקת נזילות בקרוב. שיעור ההון למאזן בסיכום הרבעון עומד על 27%.

האתגר המרכזי של החברה כיום הוא להגדיל את כושר הייצור בקו האמריקאי. עד כה, החברה לא שינתה את תחזיותיה מ־2016 כי כושר הייצור שלה יצמח ב־70% ב־2017, כך שבחברה אופטימיים באשר למחצית השנייה.

מפעל ספאנטק

על־בד: מקווים שנייר טואלט לח יפצה על הירידה בהכנסות

חברת על־בד ממשואות יצחק סיכמה את הרבעון השני עם ירידה של 50% ברווח הנקי, שהסתכם בכ־8 מיליון שקל לעומת 16 מיליון שקל ברבעון המקביל. בשונה ממתחרותיה, הסיבה המרכזית להרעה בתוצאות נעוצה בירידה של 7.4% בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל, מ־392 מיליון שקל ל־363 מיליון שקל. הירידה מיוחסת ברובה להתחזקות השקל (בנטרול המטבע, החברה הציגה ירידה מתונה של 1.7%). כתוצאה, הרווח הגולמי של על־בד הסתכם ב־71 מיליון שקל לעומת 85 מיליון שקל ברבעון המקביל — שחיקה של 2% בשיעורי הרווחיות.

למרות ירידה בהוצאות התפעול, ובפרט בהוצאות המכירה וההנהלה (7% בכל סעיף), הירידה במכירות וברווח הגולמי תורגמה לירידה של 37.5% ברווח התפעולי במהלך הרבעון, שעמד על 16 מיליון שקל לעומת 26 מיליון שקל ברבעון המקביל.

כתוצאה מהירידה ברווח הנקי ושינויים בהון החוזר של החברה, סיכמה על־בד את הרבעון השני עם תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של 4 מיליון שקל לעומת תזרים חיובי של 37 מיליון שקל ברבעון המקביל. עם זאת, מדובר ברבעון די חריג. בפרספקטיבה של מחצית שנה ייצרה החברה תזרים חיובי של 22 מיליון שקל, המשקף ירידה של 54% בהשוואה לתקופה המקבילה.

החברה עדכנה במאי האחרון כי היא סיימה את בנייתו של קו הייצור החדש בדימונה, ובשלב זה נמצא המפעל בתקופת הרצה של חומר הגלם. מדובר במפעל ייעודי שעתיד לייצר בדים למגבונים נשטפים ומתפרקים במים — פרי פיתוח של החברה, שמשווקת כבר כיום נייר טואלט לח שנשטף במים.

בעל־בד מציינים כי השפעת תחילת הפעילות המסחרית של קו הייצור בדימונה על תוצאות החברה צפויה להתבטא במחצית השנייה של השנה. זאת, בהסתמך על תחזיות המעידות על עלייה בביקוש הצפויים למגבונים באירופה, ובהנחה שמגמת הייסוף של השקל מול היורו תיעצר. נכון לסוף הרבעון השני, בקופתה של על־בד מזומנים בהיקף של 14 מיליון שקל, ושיעור ההון למאזן עומד על 37%. 

מפעל על בד צילום: אבי רוקח