"מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין היא חדשות גרועות אבל הפגיעה בישראל - מינורית"

"מלחמת סחר בגרסתה המודרנית - העלאות-גומלין של מכסות ומכסי מגן על תשומות ייבוא בין שתי מעצמות, ארה"ב וסין - הינה חדשות גרועות לכלכלה העולמית, שרק בשנים האחרונות הצליחה לרשום התאוששות מסונכרנת ממשבר 2008", כך טוען רונן מנחם, מנהל מחלקת המחקר והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות.

מנחם מתייחס כאמור למכסים שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על מוצרי אלומיניום ופלדה המיובאים לארה"ב, והן למכסי המגן שהטיל אמש על מוצרי טכנולוגיה סיניים בהיקף של 60 מיליארד דולר. בתגובה למכסי טראמפ הודיע הבוקר משרד הסחר הסיני, כי ישקול להטיל מכסים על 128 מוצרים אמריקאיים המיובאים לסין, בהיקף של 3 מיליארד דולר בשנה, אם וושינגטון ובייג'ינג לא יגיעו להבנות. שורת ההחלטות האלו גררה את שוקי המניות בעולם להגיב בירידות חדות, תחילה אמש בוול סטריט ולאחר מכן הבוקר באסיה וגם באירופה. 

מדובר למעשה, לדברי מנחם, בייקור של חומרי גלם והרחקתם מהמחירים שאמורים להיקבע לפי ביקוש והיצע בשוק החופשי. מה שמייקר את עלותם, מצמצם את ההיצע ומחלחל בהמשך למחירי המוצרים והשירותים הסופיים. "כשמחיר המוצר גבוה מלאכותית מהעלות השולית לייצורו - הכלכלה בכללותה נפגעת - כולל עודף היצרן ועודף הצרכן. בנוסף, זו הליכה אחורה לאחר שנים של התקדמות לקראת גלובליזציה וחזרה לימים של פרוטקציוניזם והעדפת תוצר מקומי - שלא על פי כללי היעילות של ייצור מוצרים לפי יתרונם היחסי", אומר מנחם. 

מימין: נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ צילום: רויטרס

לדברי מנחם, לצד זאת יש לקחת בחשבון את הפגיעה העקיפה בסנטימנט הכלכלי, העסקי ושל השווקים הפיננסיים, המתוחים גם כך, עיין ערך חששות מהמשך עליית הריבית בארה"ב. "סין הינה מעצמה כלכלית שלפי שיטות מדידה שונות הינה הכלכלה הגדולה בעולם, מה שמעורר חשש כי עימות בין השתיים יוכל להיות ארוך וממושך וחלקים נוספים של הכלכלה הגלובלית ובראשם גוש היורו, המתמודד גם כך עם השלכות ברקזיט, ורוסיה, שמנהלת מדיניות לעומתית, יבחשו בו ויישאו בתוצאותיו".

לסיכום, אומר מנחם, "היות ולסין עודף בחשבון הסחר, יש לה יותר מה להפסיד מאשר ארה"ב הגירעונית, אך לנוכח צמיחתה הגבוהה והעובדה שנשיאה נבחר זה עתה לכהן לכל חייו - הדבר לא יעצור אותה כלל", סיכם.

לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, משקל היבוא והיצוא יחד מהתוצר הישראלי מהווה כ-64%, כאשר היצוא תופס כ-30%. לכן, התפתחות הסחר בעולם מהותית לישראל. מלחמת הסחר העולמית ועלייה בפרוטקציוניזם יפגעו בכלכלה הישראלית. פעילות חברות היצוא תרד. הצרכן עלול לספוג עליית מחירי היבוא. כמו כן, חברות ישראליות רבות מקימות חברות בת בארה"ב, כדי לנצל קשרי הסחר של ארה"ב עם המדינות שלישראל אין קשרים איתן. לכן, פגיעה ביחסי ארה"ב עם העולם תפגע גם בערוץ זה.

"יחד עם זאת, אם העניין יסתיים רק בירידה בסחר בין סין לארה"ב, הפגיעה בישראל צפויה להיות מינורית. החברות הישראליות יכולות לתפוס מקום שיתפנה בשוק הסיני או האמריקאי מדחיקת המתחרים החוצה. כמו כן, יתכן שהיצרנים הסינים או האמריקאים שיישארו עם עודפי כושר הייצור יפנו את הסחורה לשווקים אחרים במחירים נמוכים יותר, מה שיכול להטיב עם הצרכנים או החברות בישראל".

בואינג תיפגע

הראל גילאון, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אופנהיימר, הגיב אמש גם הוא לנושא. לדבריו, "הסיכוי שזה יעבור די קלוש במתכונת הקשה - כוח הקנייה האמיתי נמצא במזרח, אם ניקח לדוגמא את חברת בואינג, במידה וארה"ב תטיל מכסים, כל אזור דרום-מזרח אסיה שצפוי לרכוש בשנים האחרונות כ-12 אלף מטוסים, ירכוש אותם מאירבאס ולא מבואינג. בואינג בתגובה יכולה להיפגע וגם חברות אמריקאיות אחרות שמוכרות במזרח".

"שנית", אומר גילאון, "לכל מטבע יש שני צדדים - טראמפ מבין את זה - הסינים לא פראיירים ויגיבו מיידית". ונקודה שלישית שאותה מעלה גילאון מתייחסת לשווקים: "ההכרזות על מלחמת סחר מתדלקות שוב את התנודתיות ולמעשה השוק מחק את כל העליות מאז תחילת השנה. בהחלט יכול להגיע מימוש כתוצאה מחוסר הוודאות, המימוש יכול לגרום לירידות נוספות ואף למימוש חד יותר אם לא תהיה איזו צפירת הרגעה בנושא". ולבסוף, הוא אומר, "כמו שלמדנו כבר להכיר את דרך הפעולה של טראמפ, הוא בדרך כלל מתחיל באיומים מתוך הבנה שהתוצאה הסופית תהיה פחות קיצונית, כפי שקרה בעבר עם רפורמת המס והמכסים על האלומיניום והפלדה. יתרה מכך, כאשר הוא ניצב מול מחזיקת החוב מספר אחת של ארה"ב - סין - סביר להניח כי התוצאה הסופית תתגלה כפחות חמורה".