סאגת יורוקום: סיידוף דורש מהבנקים לשמור על היתרון שלה בדירקטוריון בזק

התפתחות מפתיעה בסאגה סביב רכישת השליטה בבזק: בין הרוכש המיועד נתי סיידוף לבין משפחת אלוביץ' נוצר קרע קשה, שעלול לגרום לסיידוף לסגת מהעסקה.

העילה היא רצון הדירקטוריון למנות שני דירקטורים בלתי תלויים חדשים בבזק בהמלצתו, כפי שנחשף היום (ב') ב"כלכליסט". את המהלך מוביל דירקטוריון בזק בראשות היו"ר דוד גרנות. אולם, במגעים שנערכו שלשום בין הדירקטוריון לבין החברה־האם בי־קום, שעדיין נשלטת על ידי אלוביץ', הסתמן כי זו תסכים למהלך.

מחר תיערך הישיבה לבחירת הדירקטורים במקום שאול אלוביץ', בנו אור ואשתו של אור, אורנה - שהתפטרו בצל חקירת תיק 4000. בי־קום תוכל להחליף את שלושתם, שכיהנו כדירקטורים מטעמה, בשלמה רודב ודורון תורג'מן, ובנוסף תוכל לחוות דעה על חלק מהמועמדים. עמי ברלב יהיה דירקטור חליף.

גם תמיר כהן, הנציג של סיידוף ושותפו לעסקה, היה מועמד לכהן כדירקטור, אבל משום שלא התקבל לכך אישור משרד התקשורת, מועמדותו לא תובא בשלב זה להצבעה.

בתחילת הישיבה צפויה קבוצת יורוקום למנות את פליקס כהן, סמנכ"ל הכספים של הקבוצה, כדירקטור חליף שלישי, ולקראת סופה יועלה להצבעה מינוי רודב ותורג'מן כדירקטורים. על פי הערכות, המינוי שלהם תאושר. גם אם מינויים יאושר היום, רודב לא ימונה ליו"ר עד לאסיפה הכללית של בעלי המניות של בזק במאי.

סיידוף מתנגד לכך שהדירקטוריון ימנה שני דירקטורים בלתי תלויים. עד היום היה זה בעל השליטה, כלומר אלוביץ', שהמליץ על הדירקטורים הבלתי תלויים. האחרונים שנבחרו מטעמו היו גרנות וג'וש רוזנצויג, שאמור לפרוש בחודש הבא מיוזמתו.

במקומו אמור הדירקטוריון, בעזרת חברת "עמדה", להמליץ על רשימה של עשרה דירקטורים פוטנציאליים, שמתוכם ייבחרו שניים.

סיידוף, שהציע לרכוש את בזק תמורת מיליארד שקל, טוען שמהלך כזה נוטל מידיו את השליטה האפקטיבית. "העסקה שברירית מאוד", הודה אתמול בפני "כלכליסט" גורם בכיר במערכת הבנקאית. סיידוף הפקיד 50 מיליון שקל בקופת הנאמן הרמטיק, מהם 30 מיליון שקל ביום חמישי האחרון.

אתמול קיים תמיר כהן סבב פגישות עם שלושת הבנקים הנושים של יורוקום תקשורת, בנק הפועלים, דיסקונט והבינלאומי. "לוקחים לי את השליטה. כשאקבל היתר כבר לא תהיה לי שליטה בבזק", התלונן סיידוף בפני הבנקים. במהלך הפגישות הודיע סיידוף שמדובר בהרעה מהותית בתנאי העסקה, ורמז כי הצעד עלול לגרור תביעות שלו כלפי הבנקים. הבנקים מבחינתם סבורים שאין כרגע הרעה כזאת ועשויים להגיש תביעה במקרה שסיידוף ייסוג.

גרנות לא מוכן להתדיין עם הבנקים

גם בבנקים לא אוהבים את הצעד של גרנות והדרישה למינוי דירקטורים. גורמים בנקאיים ביקשו לשוחח עם היו"ר - שלו עבר עשיר במערכת הבנקאית, כולל כהונה כיו"ר הבנק הבינלאומי - אולם זה סירב לשוחח עמם. גופים מוסדיים כמו קרן אליוט ובית ההשקעות פסגות מפעילים על גרנות לחץ גדול, והוא רואה בהם בעלי מניות לא פחות מהותיים מבי־קום.

"צירוף שני דירקטורים מהציבור ערב כניסתו של רוכש חדש, ללא סיבה נראית לעין, הוא יותר מתמוה", אמר גורם בנקאי בכיר. "יש אולי מניעים שאנחנו לא מבינים, הרי זו ממש עבירה על חוק בזק, שקובע כי הכוונת עסקי החברה היא בידי מי שמחזיק בהיתר השליטה".

נציגיו של סיידוף הבהירו בשיחות עם הבנקים את הכעס כלפי אלוביץ'. בסביבת סיידוף ובחלק מהבנקים סבורים כי אלוביץ' כועס על כך שלא קיבל פטור מתביעות במסגרת העסקה עם סיידוף - ולכן הביא לפגיעה בשליטה האפקטיבית. סיידוף דווקא היה מוכן לתת לאלוביץ' את הפטור הזה, אבל הבנקים התנגדו. זאת הן בשל ההיבט הציבורי והן משום שאלוביץ' דרש את הפטור בחינם, ואילו פסיקה משפטית קבעה שבעל שליטה שמעוניין בפטור צריך לפדות אותו בכסף.

בקבוצת אלוביץ' דוחים את הטענות על הפטור מתביעות על הסף ומגדירים את ההאשמה כזדונית. לטענתם, הם עושים הכל כדי לסייע למימוש ההסדר.

בבנקים מקווים למנוע את ההחלטה על מינוי הדירקטורים החדשים עד הישיבה היום. מהלך כזה יצור שינוי ביחסי הכוחות: בי־קום תיוצג בידי ארבעה דירקטורים ומולם יהיו שלושה דח"צים ושלושה דירקטורים בלתי תלויים. כלומר — בי־קום תישאר ללא שליטה אפקטיבית על פניו.

עד היום הייצוג של בי־קום בבזק היה דירקטור אחד פחות ממספר הדירקטורים הבלתי תלויים והדח"צים. בבי־קום טוענים כי על פי חוק הריכוזיות, יותר להם למנות דירקטור נוסף מטעמם עם מינוי שני הדירקטורים החדשים.

סיידוף טוען כי את הדירקטורים הבלתי תלויים מינתה עד היום בי־קום, כך שהיתה בידיה שליטה אפקטיבית בדירקטוריון - כפי שהוא רוצה לעצמו כבעל שליטה.

"היכולת של יורוקום לממש את השליטה נפגעה"

סיידוף שיגר אתמול מכתב לבנקים שבו דרש כי יפנו לבית המשפט ויעצרו את השינויים בדירקטוריון בזק, באופן שיאפשר ליורוקום להמשיך לכוון את עסקי החברה ולשמור על יחסי הכוחות הקיימים. "שרשרת אירועים מהירים ומצטברים גרמו לפגיעה מהותית ביכולת של קבוצת יורוקום לממש את אמצעי השליטה שלה, על פי היתר השליטה שניתן לה", כתב סיידוף.

"הפעולות שנעשות בבזק — שבעלי מניות יכולים להתאגד לבחירת דירקטורים ולסיכול מינויים של דירקטורים מטעם יורוקום, והעובדה שיורוקום לא מסוגלת לקדם מינוי יו"ר לבזק - הן התפתחויות דרמטיות עבור יורוקום". סיידוף הוסיף כי "היכולת של יורוקום לכוון את פעילותה של בזק, לרבות מינוי דירקטורים בלתי תלויים שלא על ידה, משפיעים מהותית על היכולת לממש את השליטה לאחר הרכישה".

למכתב צורפה חוות דעת של היועצת המשפטית בעסקה, עו"ד נגה רובינשטיין. לפיה, היתר השליטה בבזק לא יתקיים במידה והדירקטוריון יפעל לשינוי אופן בחירת הדירקטורים, ויקבע סף כניסה שיגביל את יכולתו של בעל השליטה למנות את נציגיו לדירקטוריון, כולל יו"ר מטעמו.

אם סיידוף יסוג מהעסקה צפוי אדוארדו אלשטיין לחזור לתמונה. אלשטיין, בעל השליטה בדסק"ש, פרש מהמירוץ לבזק כי לא היה מוכן להתמודד עם סיידוף על השליטה.

בקשה לייצוגית נגד בזק: אולי גם שלמה פילבר ישיב

אתמול הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בזק של 258 מיליון שקל, "בגין ניצול לרעה של מונופול לפי חוק ההגבלים העסקיים". הבקשה הוגשה בשם "כל הצרכנים של שוק התקשורת מהציבור, ולחלופין בשם כל הצרכנים של בזק", ביחס לשנים 2017-2016. בשנים אלה הפיקה בזק, לטענת המבקשים, רווח אסור כתוצאה מניצול לרעה של המונופול שניתן לה.

בבקשה צוינה כוונה לשקול, לאחר קבלת מידע ומסמכים שבשלב זה רובם חסויים, לבקש לצרף כמשיב את שלמה פילבר. פילבר הוא מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שחתם על הסכם עד מדינה בפרשת 4000. זאת "בשים לב למעורבותו של פילבר בתהליך קבלת ההחלטות שלא כדין, שאפשרו לבזק לנצל את כוחה לרעה ולשמר את מעמדה המונופוליסטי על חשבון הצרכנים בישראל", כך בבקשה.

לטענת המבקשים, בזק לא חדלה מהמעשים שבעינם הוגשה בקשה קודמת לייצוגית. את הבקשה הגישו מיכל ברק סוקולובר ואלון צדוק באמצעות עורכי הדין שחר בן־מאיר, יצחק אבירם, אופיר נאור ורנן גרשט.

נתי סיידוף צילום: אוראל כהן