"הדירקטורים בחברות נזהרים הרבה יותר ומספר התביעות הנגזרות ירד"

אחרי שנים של עלייה תלולה במספר הבקשות לאישור תביעה נגזרת נגד חברות ציבוריות בישראל ונושאי משרה בהן, ב־2015 חל שינוי במגמה ומספרן של הבקשות החל לרדת. כך עולה ממחקר שערך עו"ד אמיר עסלי, שותף במחלקת שוק ההון במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ.

מבדיקה שערכה אנטרופי, חברת הייעוץ למוסדיים, בין שנת 2000 ועד 2010 (לא כולל) הוגשו לבתי המשפט 100 בקשות לתביעות נגזרות נגד חברות ציבוריות בישראל, ממוצע של 10 בקשות בשנה. מגמה זו התהפכה במהלך 2010, ובתוך 5 שנים מספר הבקשות שהוגשו יותר מהוכפל – ל־107 בקשות עד 2015 (לא כולל), ממוצע שנתי של 21.4 בקשות.

לפי נתונים שהציג עסלי, ב־2015 הוגשו 18 בקשות לתביעות נגזרות, ב־2016 הוגשו רק 10 בקשות לתביעות נגזרות וב־2017 הוגשו רק חמש בקשות כאלה.

מבחינת הסיבות לבקשות, 25% מהן נגעו לעסקאות בעלי עניין; 15% לחלוקת דיבידנד אסורה; ו־12% הוגשו נגד אישור שכר בכירים. שאר הבקשות הוגשו בטענות נגד עסקאות שלא כדין, מיזוגים ורכישות ונושאים שונים. לדברי עסלי הירידה במספר הבקשות נובעת, בין היתר, מהידוק הפיקוח של הרשות כלפי דירקטורים ושינוי התפיסה שלה כלפי התנהגות קלוקלת.

"הדירקטורים בחברות נזהרים הרבה יותר מצעדים שייפגעו בחברה ובבעלי מניות שלה מבשנים קודמות", אמר עסלי ל"כלכליסט". "הליכי האכיפה של רשות ני"ע נגד דמויות מפתח בשוק לא יורדים מהכותרות, כמו במקרה של נוחי דנקנר בפרשת אי.די.בי, הדירקטורים בעסקת מעריב ושאול אלוביץ בקבוצת בזק.

זכורה גם אמירתו של יו"ר הרשות הקודם, שמואל האוזר, שלפיה הוא לא מעניק 'הנחת סלב' באכיפה. אם נהוג להשתמש במושג 'שש דרגות של הפרדה' כדי לקשר בין שני אנשים בעולם, אז ביחס לדירקטורים בחברות הציבוריות בישראל כנראה שמספיקות שתי דרגות כדי להגיע לדירקטורים שנקלעו בצורה כזו או אחרת להליכי האכיפה של רשות ני"ע, והיחשפות למקרים אלו ממקור ראשון או שני גורמת למציאות המשפטית והרגולטורית לחלחל במהרה".

לדברי עסלי, משנה הזהירות שננקט נעוץ בכיסוי הביטוחי שהתרופף. "לאחרונה חברות הביטוח לא מכסות את מלוא סכומי הפשרות שחברות ותובעים מגיעים אליהן בהליכים המשפטיים, ודירקטורים נאלצים לשלוח יד לכיס. זה גורם לשינוי תפיסה אצל הדירקטורים ומנהלים בחברות".

תביעה נגזרת היא תביעה שמוגשת על ידי אחד מבעלי המניות בחברה ציבורית, נגד החברה עצמה ונגד נושאי משרה בה, בטענה שמהלכים עסקיים שהובילו לא היו לטובתם של כלל בעלי המניות ולטובת החברה, ואף גרמו נזק. הליך הגשת תביעה נגזרת מצריך קודם כל אישור של בית משפט לדון בבקשה עצמה, ורק לאחר מכן, אם הבקשה אכן מאושרת על ידי בית המשפט, נערך דין ודברים בין הצדדים בבית משפט.