אלשטיין נדרש לשים 200 מיליון שקל שיחולטו אם לא יזכה בבזק

הקרב המשולש בין אדוארדו אלשטיין, נתי סיידוף והאחים נוימן על רכישת בזק מתקרב לישורת הסופית. הדירקטוריונים של הבנקים הנושים של יורוקום — בעלת השליטה בבזק — יתכנסו השבוע כדי לבחור אחת מההצעות.

ל"כלכליסט" נודע כי בנק דיסקונט, בנק הפועלים והבנק הבינלאומי הציבו תנאי משמעותי לאלשטיין, שהצעתו לרכישת יורוקום היא הגבוהה ביותר ועומדת על כ־1.1 מיליארד שקל: הפקדה של 200 מיליון שקל שיחולטו במידה שאלשטיין לא יקבל את האישורים הרגולטורים הנדרשים, ולא ירכוש בסופו של דבר את יורקום ואת השליטה בבזק.

אדוארדו אלשטיין צילום: אוראל כהן

הסיבה לתנאי היא שישנה אי־ודאות רגולטורית גבוהה בכל הנוגע להצעתו של אלשטיין. אלשטיין מתכוון לבצע את העסקה באמצעות דיסקונט השקעות (דסק"ש), שהיא בעלת השליטה בחברת הסלולר סלקום. העובדה הזו מציבה בפניו שני מכשולים רגולטורים. הראשון הוא הממונה על הגבלים עסקיים מיכל הלפרין שהודיעה בסוף החודש שעבר לדסק"ש שאסור לה להגיש הצעה לרכישת בזק שכוללת העברת כספים בטרם מכרה את האחזקות בסלקום. כלומר, דסק"ש יכולה להגיש הצעה, אך לא יכולה להעמיד פיקדון. בהתאם לכך, ההצעה שהגישה דסק"ש כוללת שני חלקים, כשהחלק השני, שבמסגרתו תעבור לידיה השליטה ביורוקום תקשורת, יבוצע לאחר מכירת האחזקות בסלקום — מכירה שלצורך ביצועה שכרו אלשטיין ודסק"ש את בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן, כפי שנחשף ב"כלכליסט".

המכשול השני הוא ועדת הריכוזיות שעשויה לפסול עסקה שבמסגרתה דסק"ש רוכשת את בזק באמצעות הפירמידה של יורוקום תקשורת, שכן בסופה של עסקה כזו בזק תישלט על ידי פירמידה בת שלוש קומות, בעוד שחוק הריכוזיות קובע כי יש לצמצם את מספר הקומות בפירמידה לשתיים עד לסוף 2019.

סכום הפיקדון שדורשים הבנקים גבוה והדבר מעמיד את דסק"ש הציבורית בפני דילמה. יתכן שהחברה תנסה לנהל משא ומתן עם הבנקים על גובה הפיקדון, אך גם יתכן שבשל המכתב ששלחה הלפרין דסק"ש תהיה מנועה מלהעמיד את הפיקדון משום שהלפרין אסרה על החברה ליצור זיקה לבזק כל זמן שהיא בעלת השליטה בסלקום. החברה מתכוונת לבדוק את הסוגיה מבחינה משפטית במהלך הימים הקרובים.

בתוך כך, האחים צחי וחן נוימן הצטרפו אתמול רשמית לרשימת המתמודדים על רכישת השליטה בבזק באמצעות רכישת יורוקום תקשורת. בהצעה שהגישו ציינו האחים כי היא מוגשת עם "אחרים", אך זהותם לא נחשפה. בשיחות לא רשמיות נטען כי מדובר במיליארדר היהודי־ברזיאלי אלי הורך ובגוף אמריקאי. זהות השותפים לא נחשפה גם בפגישות שקיימו יועציהם של האחים — שרון זאורבך ועו"ד ארז חבר — עם הבנקים. בפגישות האלה הצעת האחים קיבלה "דלי של מים קרים" מהבנקים שהגדירו אותה ככזו שאינה טובה מספיק לדיון.

לפי ההצעה, בתוך 26 יום לאחר התקיימות התנאים תעמיד הקבוצה שבראשות האחים הלוואה נחותה של 100 מיליון שקל. כלומר, הלוואה שמציבה אותם בעמדת נחיתות ביחס לנושים אחרים. בנוסף, בעת השלמת ההסדר תזרים הקבוצה 300 מיליון שקל תמורת רכישת האחזקות בפרויקט מידטאון (37.5%) ורכישת המניות באנלייט אנרגיה (15.3%). סכום זה אמור להספיק גם לפירעון החובות של יורוקום נדל"ן לקונסורציום מלווים בראשות בנק מזרחי טפחות שעומדים על 250 מיליון שקל. לדברי הבנקים, הנקודה הזו פחות רלבנטית משום שהצעת סיידוף כוללת הלוואת גישור שתפרע את החוב של יורוקום נדל"ן.

בנוסף, הקבוצה תזרים 250 מיליון שקל בתוך 12 חודשים מיום השלמת ההסדר ו־40 מיליון שקל לאחר 6.5 שנים מיום השלמת ההסדר. 160 מיליון שקל מרכיב המזומן אמורים להיות משולמים רק במידה שהשווי של אינטרנט זהב וחלל תקשורת יעלה בשנים הקרובות. הסכום שיקבלו הבנקים מעליית הערך מוגבל ל־400 מיליון שקל לפי הצעת הקבוצה של האחים נוימן.

כמו כן, הקבוצה מציעה לפרוס חובות קיימים של 370 מיליון שקל על פני שבע שנים. חוב זה ייחשב לחוב בכיר. החוב ישא ריבית שנתית של 3% והקרן תיפרע בחמישה תשלומים שווים שכל אחד מהם יהווה 7% מהקרן. פירעון הקרן יחל שנתיים לאחר השלמת ההסדר ויתרת החוב תשולם בשנה השביעית.

נכון להיום, כל זמן שאלשטיין לא פתר את סוגיית הפיקדון ונוכח המקלחת הקרה שקיבלו האחים נוימן מהבנקים, ההצעה של סיידוף מובילה מבחינת הבנקים, והיא ההצעה הראשונה שבה ידון דירקטוריון בנק הפועלים שיתכנס היום.

דירקטוריון הבנק הבינלאומי יתכנס ביום רביעי ודירקטוריון בנק דיסקונט יתכנס ביום חמישי. אם הדירקטוריונים יאשרו הצעה אחת ולמחרת תוגש הצעה משופרת אחרת, הם יתכנסו שוב כדי לדון בהצעות שעל השולחן.

אסיפת הנושים של יורוקום תקשורת תתכנס ביום שני הבא, 19 בפברואר, כדי לבחור את אחת ההצעות.