רשות ההגבלים בולמת את ההצעה של דסק"ש

רשות ההגבלים העסקיים עוצרת דה־פקטו את הצעתו של אדוארדו אלשטיין לרכישת בזק.

אתמול, שעות ספורות לפני כינוס אסיפת נושי יורוקום, הגישה דסק"ש שבשליטת אלשטיין הצעה לרכישת השליטה בבזק שבשליטת יורוקום. גם האחים צחי וחן נוימן הגישו בקשה באותו זמן. הצעות אלו מצטרפות להצעתם של האחים נתי ועופר סיידוף.

ל"כלכליסט" נודע כי אמש שלחה רשות ההגבלים העסקיים מכתב לדסק"ש שבו הודיעה לה כי עליה למכור את כל אחזקותיה בחברת סלקום על מנת שתוכל לרכוש את השליטה בבזק. הגבלה כזו, המכונה פיקס איט פירסט (תקן את זה קודם), היא חדשה בתחום ההגבלים בישראל ובוצעה לראשונה רק בעסקת שופרסל-ניו־פארם בספטמבר האחרון.

צילום: עמית שעל, אוראל כהן, מוטי קמחי, עומר מסינגר

הדרישה של הרשות קיימת גם בחוק ההגבלים העסקיים, אולם במכתב מבהירה עדי שם טוב מהמחלקה המשפטית של הרשות כי דסק"ש לא תוכל אפילו לשים דמי רצינות לפני שתמכור את מלוא אחזקותיה בסלקום. השופט איתן אורנשטיין יידרש לסוגיית ההגבלה של הרשות כבר היום, בדיון שיקיים בבקשה למינוי כונס ליורוקום נדל"ן.

הנושים, שנפגשו אתמול לשלוש אסיפות שונות במשרדי עורכי הדין ליפא־מאיר בתל אביב, לא דנו בשתי ההצעות החדשות. בשלב זה הנושים עדיין צריכים ללמוד את ההצעות החדשות.

בתוך כך, הנושים צפויים להגיע היום לבית המשפט ולבקש לא להוציא צו כינוס למניות השליטה בחברת חלל תקשורת שבבעלות חברת יורוקום הפרטית של אלוביץ' וכן לפרויקט הנדל"ן מידטאון שבבעלותה.

בין השאר, הגיעו לאסיפה נציגי הבנקים הפועלים דיסקונט והבינלאומי - הנושים הגדולים של בזק - לצד נציגי החברה ונושים נוספים. גם עו"ד רונן עדיני, שהגיש תביעה נגזרת נגד יורוקום על עסקת בעלי העניין למכירת מניות yes שבידיה לבזק, השתתף באסיפות.

פול סינגר, מנהל קרן אליוט צילום: בלומברג

בכל ההצעות לרכישת יורוקום, הרוכשים הפוטנציאלים מתכוונים לשמור על המבנה הפירמידאלי של החברה, שבאמצעותה שולט שאול אלוביץ' בבזק.

נראה שהמתמודדים על השליטה ביורוקום מתעלמים מהמסרים של קרן אליוט, שמחזיקה בכ־5% ממניות בזק ודורשת שינוי אמיתי בממשל התאגידי בחברה. "בכל מקרה של שינוי בבעל השליטה הסופי, הדירקטורים שימונו על ידיו צריכים להיבחר על סמך ניסיונם הרלבנטי בעסקים בסדר הגודל הזה והמוניטין הנקי והמוכח שלהם", נכתב במכתב ששלחה הקרן לממלא מקום יו"ר בזק דוד גרנות.

נקודה משותפת נוספת להצעות נוגעת לפריסה עתידית של חלק מהחוב של יורוקום לנושים. האחים סיידוף מציעים לפרוס חוב של 350 מיליון שקל על שבע שנים והאחים נוימן מציעים לפרוס 290 מיליון שקל לתקופה זהה. אלשטיין מציע מנגנון תגמול נוסף של עד 450 מיליון שקל, בהתאם לשינוי שיחול בשווי הנכסים הנרכשים בחמש השנים הבאות.

הדירקטוריון לא בתמונה

ההבדל המשמעותי בין ההצעות הוא מידת הבשלות שלהן וההיתכנות להתממשותן. האחים נוימן דורשים זמן לניהול משא ומתן ותקופה של בלעדיות בניהולו. ההצעה של דסק"ש פורסמה עוד לפני שנידונה בדירקטוריון החברה ומותנית במכירת השליטה בסלקום.

אלשטיין עלול להיתקל בקושי נוסף לנוכח חוק הריכוזיות, שאוסר על קיומן של פירמידות עסקיות בנות שלוש שכבות ויותר לאחר סוף 2019. הפירמידה של יורוקום כוללת כבר עכשיו שלוש שכבות: בזק, בי־קום ואינטרנט זהב. רכישת השליטה על ידי דסק"ש תוסיף שכבה רביעית.

ההצעה מבית סיידוף נחשבת לוודאית יחסית. למעשה, האסיפה שהתקיימה אתמול זומנה אחרי שכבר הוגשה לבית המשפט בקשה לקבלת צו לכינוס אספות נושים לצורך אישור הסדר נושים מפורט.

סיידוף הביע את מחויבותו להצעה בין היתר בכך שהפקיד 20 מיליון שקל לצורך הבטחת ההצעה. בתרחיש שבו יתקיימו התנאים להסדר החוב והאחים סיידוף לא יזרימו את הסכומים שלהם התחייבו, אותם 20 מיליון שקל יחולטו ויועברו לקופת הסדר הנושים של יורוקום.

הבדל נוסף בין ההצעות הוא מעמדו של אלוביץ'. בהצעה של האחים סיידוף אלוביץ' יישאר עם אחזקת מיעוט של 10% מיורוקום. לפי ההצעה של דסק"ש, המניות הקיימות של יורוקום יימחקו, כך שדסק"ש תהיה בעלת המניות היחידה.

הצעתם של האחים סיידוף היא אמנם המגובשת ביותר, אולם הם גם מציעים את הסכום הנמוך ביותר.

ההצעה של סיידוף, שיוצג באסיפה ע"י עו"ד אמיר ברטוב והיועץ הכלכלי אייל ידווב, מציעה פירעון של 75 מיליון שקל מתוך חוב של 250 מיליון שקל לקונסורציום הנושים של יורוקום נדל"ן, בראשות מזרחי־טפחות. את יתרת הסכום סיידוף מבקש לפרוע באמצעות הלוואת גישור מהבנקים דיסקונט, הפועלים והבינלאומי.

את החוב ביורוקום תקשורת סיידוף מבקש לפרוע בתשלום מזומן של 375 מיליון שקל - 350 מיליון שקל באופן מיידי ו־25 מיליון שקל שנה לאחר ההסדר. אם מניות אינטרנט זהב יעלו באופן משמעותי בשנה שלאחר ההסדר, סיידוף יגדיל את רכיב המזומן ב־10‑50 מיליון שקל.

סיידוף מבקש לקיים הצבעה על הצעתו עד ל־7 בפברואר. אם לא תתקבל, הוא הודיע כי יפרוש מהמירוץ.

ההצעות האחרות

אלשטיין ודסק"ש מציעים לרכוש את יורוקום תמורת 1.07 מיליארד שקל במזומן. אלשטיין מקווה שמרכיב המזומן יאפשר לו לגבור על סיידוף.

דסק"ש ואלשטיין מציעים לרכוש 37.5% מפרויקט מידטאון ב־170 מיליון שקל ו־15.3% מחברת אנלייט בתמורה ל־130 מיליון שקל. רכישת מידטאון תביא לפירעון רוב החוב לנושי יורוקום נדל"ן. לפי ההצעה, יתרת החוב - 80 מיליון שקל - יידחה לפירעון בסוף השנה.

אלשטיין מציע בנוסף לרכוש את החברות הפרטיות התפעוליות של קבוצת יורוקום ב־75 מיליון שקל. חלקן סובלות כיום מקשיים פיננסים.

בשלב השני מציע אלשטיין לשלם 700 מיליון שקל תמורת יורוקום תקשורת. את יתרת החוב של החברה, בהיקף של 450 מיליון שקל, הוא מבקש למחוק ומציע מנגנון שבו הבנקים יקבלו את הסכום לאורך חמש שנים בכפוף לתשואת הנכסים.

האחים נוימן, בעלי השליטה בקבוצת אלון, מציעים 520 מיליון שקל לנושי יורוקום. בנוסף, הם מוכנים לפרוע את החוב של יורוקום נדל"ן. פירעון חוב זה ישחרר משיעבוד את מניות חלל ועודפי פרויקט מידטאון.

בנוסף, האחים מציעים מנגנון לפירעון חוב נוסף בכפוף לתשואת הנכסים של החברה, בהיקף של עד 80 מיליון שקל.