שכר הטרחה בפשרת אי.די.בי קבע בנצ'מארק חדש לדסק"ש

חצי שנה לפני שנאמני אי.די.בי עורכי הדין חגי אולמן ואייל גבאי מונו לתפקידם, הגישו ביולי 2013 שני עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט בקשה לאשר להם לנהל תביעה נגזרת נגד הדירקטורים באי.די.בי אחזקות. עילת התביעה: אחריות הדירקטורים לחלוקות אסורות של דיבידנדים בהיקף של יותר ממיליארד שקל.

כמה חודשים לאחר מכן, בינואר 2014, מונו אולמן וגבאי כנאמני אי.די.בי לצורך הסדר נושים, ולאחר בדיקה הם הודיעו כי לנושים של אי.די.בי ישנן עילות תביעה בהיקף 200 מיליון שקל נגד הדירקטורים, וכי הם יגישו את התביעה וייצגו אותם תמורת שכר טרחה "צנוע" שיסתכם ב־15%. בקלילות ונדיבות בלתי נתפסות אך אופייניות לתחום, השופט איתן אורנשטיין אישר את הדרישה.

מימין: עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט ועו"ד רונן עדיני צילום: אוראל כהן

חולקים ב־26 מיליון שקל

אלא שאולמן וגבאי נתקלו במכשול. את התביעה שהם תכננו להגיש, כבר הגישו נאור וגרשט כמעט שנה קודם. מה עושים? אפשרות אחת היתה לנהל מאבק בבית המשפט למי מגיע לנהל את התביעה. אפשרות אחרת היתה לעשות את המעשה ההגיוני יותר: להסכים לשתף פעולה ולחלוק בשלל. בימים האחרונים הסתיימה תביעת הדיבידנדים בפשרה: 175 מיליון שקל. שכר הטרחה מסתכם ב־26 מיליון שקל, בהם יחלקו הנאמנים (13 מיליון שקל) וגרשט ונאור (13 מיליון שקל). האחרונים שניהלו את התביעה לכל אורכה הסכימו להסתפק בשכר טרחה של 7.5% מסכום הפשרה.

ההסכמה הזו צריכה לשמש כעת קנה מידה לדרישת שכר בלתי נתפסת שטרם הוכרעה של עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל. השניים ניהלו תביעה נגזרת אחרת, בעניין השקעות דיסקונט (דסק"ש), שם הושגה לאחרונה פשרה בהיקף 100 מיליון שקל שישלמו הדירקטורים לחברה.

הפשרה בחברה התעכבה בגלל שכר הטרחה

בימים האחרונים הגישה דסק"ש מסמך התנגדות לבית המשפט. במסמך טוענת החברה כי במשך חודשים הצעת הפשרה לא קודמה בגלל דרישת עדיני ודקל להסדיר את שכר הטרחה שלהם, כתנאי להסכמתם לפשרה עצמה. בסופו של דבר, ולאחר תהליך ארוך, הפשרה כמעט נכפתה עליהם והם הגישו דרישה לפסוק להם ולתובע הנגזר 35% מסכום הפשרה. 29 מיליון שקל עבורם (25% ומע"מ) ועוד 6% לתובע שהם 6 מיליון שקל.

דסק"ש טוענת כי מדובר בדרישה שערורייתית וכי הסכום הסביר שיש לפסוק כגמול לתובע ושכר טרחה צריך לעמוד על 7 מיליון שקל, שהם 7% מסכום הפשרה. זהו שיעור דומה כאמור לזה שבו הסתפקו עורכי הדין המייצגים מתיק אי.די.בי. דסק"ש טוענת כי תובעים ועורכי דין שמונו כדי להגן על זכויות החברה וציבור בעלי המניות, "הפכו את עורם בשלב שבו הוצעה הצעת הפשרה והעדיפו את טובתם האישית".