בין השורות של בקשת הפירוק: הבנקים לוחצים על אלוביץ' למכור את בזק, ומהר

הבנקים הפועלים, דיסקונט והבינלאומי הגישו אתמול לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לפירוק חברת האחזקות יורוקום תקשורת של שאול אלוביץ'.

אולם מעיון בבקשה עולה כי הבנקים לא מתכוונים לפרק בשלב זה את החברה, אלא משתמשים בבקשה כמנוף לחץ שיאיץ באלוביץ' למכור את נכסי יורוקום, ובהם חברת התקשורת בזק. מהבקשה עולה כי אלוביץ' עצמו הודה בפני הבנקים כי יורוקום חדלת פירעון.

הבנקים לא מבקשים לקחת מידי אלוביץ' את סמכויות ניהול החברה או לפזר את הדירקטוריון, אלא רק למנות בעלי תפקיד שיקבלו סמכויות כלליות. זהו הסבר אפשרי לעובדה שיורוקום עצמה נתנה את הסכמתה למינוי בעלי התפקיד.

מה דעתך על מניית בזק:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

הבנקים מבקשים מבית המשפט להוציא צו פירוק ליורוקום, אך הליך זה לוקח כשלושה־ארבעה חודשים, והסיכוי שייקבל אישור נמוך יותר. לכן בחרו הבנקים בהליך הנוכחי, שנועד לזרז את מימוש הנכסים לפני הליכה לפירוק מלא. יותר מכל, בבנקים מעוניינים שאלוביץ' ימכור את בזק - הליך שלתחושתם אורך זמן רב מדי.

בתוך כך, ל"כלכליסט" נודע אתמול כי כמה רוכשים פוטנציאליים לבזק יצרו אתמול קשר עם יורוקום לאחר הגשת הבקשה לבית המשפט. השבוע נודע כי איש העסקים מאיר שמיר ניהל מגעים לרכישת החברה מידי אלוביץ'. אולם נראה כי שמיר, שבינתיים התרחק מהרכישה, יתקשה בכל מקרה לבצע אותה בשל מגבלות חוק הריכוזיות. החוק דורש לצמצם פירמידות עסקיות לשלוש שכבות בלבד עד לשנת 2019.

עצמאות בערבון מוגבל

הבנקים מבקשים למנות את עורכי הדין פיני רובין, אמנון לורך ואורי גאון לבעלי תפקיד ביורוקום תקשורת.

שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק צילום: אוראל כהן

בפנייתם לבית המשפט, הבנקים מבקשים להעניק לשלושה סמכויות כלליות, הכוללות קבלת מסמכים, נתוכנים פיננסים ודו"חות כספיים של נכסי החברה; ביצוע פעולות דחופות להגנה על נכסי החברה, בעיקר מימושי נכסים; ופיקוח על פעילות החברה ביחס לעסקיה, כולל אפשרות להשתתף בישיבות דירקטוריון והנהלה. בנוסף, במידה שיידרשו פעולות קונקרטיות דחופות, הבנקים מבקשים מבית המשפט להשאיר לבעלי התפקיד את האופציה לבקש הרחבת סמכויות.

כך, במידה שהבקשה תתקבל, אלוביץ' עדיין יהיה הבעלים, אבל יפעל תחת פיקוח כבד ומגבלות מסוימות. לבנקים תהיה יכולת השפעה גדולה בהרבה מעתה, דבר משמעותי במיוחד בכל הנוגע לזהותם של רוכשים פוטנציאליים ולהליך המשא ומתן מולם.

בבקשה מפורטים החובות של יורוקום לבנקים: 480 מיליון שקל לדיסקונט, 350 מיליון שקל לפועליםו־141 מיליון שקל לבינלאומי. מצד הפועלים, החוב מתחלק ל־227 מיליון שקל בחוב אשראי ו־123 מיליון שקל בערבויות, בדיסקונט מתחלק החוב ל־395 מיליון שקל חוב אשראי ו־85 מיליון שקל בערבויות ובבינלאומי מתחלק החוב ל־31 מיליון שקל באשראי ו־110 מיליון שקל בערבויות.

בזק היא האחזקה המרכזית של יורוקום, אולם היא שולטת בה בשרשור. יורוקום מחזיקה במונופול התקשורת הקווית באמצעות אחזקה של 54.73% ממניות אינטרנט זהב, שמחזיקה בתורה ב־64.78% ממניות בי־קום, שמחזיקה היא ב־26% ממניות בזק. אינטרנט זהב, בי־קום ובזק הן חברות ציבוריות.

בנוסף מחזיקה יורוקום ב־15.31% ממניות אנלייט הפועלת בתחום האנרגיה מתחדשת; 38.8% ממניות חברת הלוויין חלל תקשורת, כאשר יורוקום אחזקות - החברה האם של יורוקום תקשורת - מחזיקה בה 15.8% נוספים; 60% ממניות חברת הלוויין סאטקום; 95.56% ממניות יורוקום תקשורת סלולארית, משווקת מכשירי סלולר של נוקיה מוטורולה ו־ZTE; וכן ביורוקום תעשיות שמחזיקה ב־75% ממניות DM הנדסה וב־98% ממניות יורוקום תקשורת דיגיטלית - משווקת מוצרי תקשורת ואלקטרוניקה; וכן ביבואנית פנסוניק.

בבקשת הפירוק נחשפה אחזקה של יורוקום שלא היתה ידועה עד כה: חברת איתג, שבה היא מחזיקה ב־50%, הפועלת בתחום הנדל"ן ברומניה. איתג רכשה נכסים מחברת EGRE הציבורית, שהחזיקה בקרקעות במזרח אירופה ושבה היה אלוביץ' שותף עם משפחת וייל, לפני שהשליטה בה נמכרה.

רוצים לשמור על האינטרס

בתביעה מתייחסים הבנקים לניסיונותיו של אלוביץ' מהשבועות האחרונים לאתר משקיע בבזק, מהלך שהיה אמור לסייע לו להימנע מתביעה זו. "בעקבות המצוקה שאליה נקלעה החברה, בחנה החברה ביצוע מהלכים עסקיים משמעותיים, לרבות בחינת אפשרויות דחופות שונות למכירת נכסים שונים מנכסיה בהיקף של למעלה מ־150 מיליון שקל. להבנת המבקשים, החברה עשויה לבחון בקרוב אפשרויות מימוש של נכסים נוספים בהיקף כספי גבוה", נכתב.

הבנקים מבקשים כאמור להיות בשליטה על תהליך זה, משום ש"נוכח חדלות הפירעון העמוקה של החברה - אינטרס הנושים, להבדיל מאינטרס בעל השליטה, הוא זה שאמור לשלוט בכיפה ולהכתיב את המימושים והמהלכים העסקיים שיבוצעו (או לא יבוצעו) על ידי החברה, לרבות עיתוי ואופן ביצועם, יוודא שהתמורה בגין הנכסים מקסימלית, בשל אינטרסים שונים שעשויים להיות בין בעל השליטה לנושין", נכתב עוד.

הבנקים ציינו בבקשה כי לפי הודאת יורוקום, חובותיה עולים על שווי נכסיה. "יורוקום תקשורת איננה עומדת בהתחיבויותיה לבנק הפועלים לפי מסמכי האשראי משנת 2015", נכתב. "החל באותה שנה הפרה החברה את התחיבויותיה לפרוע לבנק עשרות מיליוני שקלים על חשבון חובותיה כלפיו במועדים שנקבעו בלוחות הסילוקין. הבנק דרש מהחברה לאורך התקופה מאז לתקן את הפרותיה אולם דרישות אלה לא הביאו לפירעון החוב או חלק ממנו. נסיונות חוזרים ונשנים לגבש הסדר מוסכם שיאפשר פירעון של החובות שבפיגור או חלק מהם - לא צלחו".

לתביעה מצורף מכתב התראה לפני הליכים משפטיים ששלח בנק הפועלים לאלוביץ' ב־21 בנובמבר. במכתב, שנחשף ב"כלכליסט", צוין כי אם יורוקום לא תפרע חובותיה עד ל־18 בדצמבר, הבנק יהיה רשאי לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותו למימוש זכויותיו. מאז לא פרעה יורוקום את חובותיה.

אירוע דומה מפורט לגבי חובות יורוקום לבנק דיסקונט. לפי התביעה, החל ב־2015 הפרה החברה את התחיבויותיה לפרוע חובות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לבנק. מהתביעה עולה כי דיסקונט שלח כבר ב־14 ביוני מכתב לאלוביץ' לתיקון ההפרות ולתשלום החוב. ב־23 בנובמבר שלח הבנק מכתב אחרון לפני נקיטה בצעדים משפטיים. הבנק הבינלאומי שלח מכתב דומה ב־27 בנובמבר.

לאחר שקיבלה את מכתבי האזהרה הסופיים, קיימה יורוקום פגישות עם נושים שונים שלה, שבמסגרתן הודתה בפה מלא כי אינה יכולה לפרוע את חובותיה. "לפי הערכות החברה שנמסרו לבנקים הנושים, לרבות בכתב, חובות החברה עולים במאות מיליוני שקלים על שווי השוק של נכסיה", נכתב בתביעה.

עוד נכתב כי "דרישות שהועלו על ידי הבנקים לעבות באופן מיידי את הון החברה באופן משמעותי באמצעות הזרמת בעלים לצורך פרעון חובותיה לנושים - לא נענו, ומכל מקום לא נענו באופן מספק... יש לראות ביורוקום תקשורת כחברה חדלת פירעון שיש להורות על פירוקה בהתאם לסעיף 258 (3) לחוק החברות".

הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד פיני רובין וירון אלכאווי ממשרד גורניצקי, אמנון לורך ואייל אייכל מיגאל ארנון, אורי גאון ויניב אזרן.