הפועלים: החקירות בארה"ב וסגירת הפעילות בשווייץ חתכו את הרווח ב-32% ברבעון השלישי

הפרשה נוספת של 280 מיליון שקל בגין החקירה בארה"ב וסגירת פעילות הבנקאות הפרטית בשוויץ, שגרמה להוצאה חד פעמית של 100 מיליון שקל, חתכו את הרווח הנקי של בנק הפועלים ב-32% ברבעון השלישי.

הבנק, בניהולו של אריק פינטו, דיווח היום (ג') כי הרווח נקי הסתכם ב-469 מיליון שקל במהלך הרבעון שחלף, זאת לעומת 699 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2016. בתוך כך התשואה על ההון הסתכמה ב-5.31% לעומת 8.29% ברבעון המקביל. בבנק מציינים כי בנטרול ההפרשות האמורות התשואה הייתה עומדת על 9.9% והרווח הנקי המתואם היה עומד על 861 מיליון שקל.

הפער בין הרווח הנקי והתשואה המדווחים לעומת הרבעון המקביל נובע בעיקרו מהחקירה המתנהלת מול הבנק על ידי הרשויות בארה"ב בחשד כי הבנק סייע בעבר ללקוחותיו האמריקאיים להתחמק מתשלומי מסים. בהמשך להודעה המקדימה בנושא שדווחה בבורסה על ידי הבנק ביום חמישי האחרון הדוחות כוללים הוצאה של 80 מיליון דולר (280 מיליון שקל) שמתווספת להוצאות מצטברות בסכום של 168 מיליון דולר עד קודם לכן. סכום ההפרשות המצטבר בגין החקירה עומד עקב כך על 950 מיליון שקל. בנוסף עוד הוצאה נוספת שנכללת ברבעון השלישי ששורה לכך היא הוצאת של מעל 100 מיליון שקל בגין סגירת הפעילות של הבנק בשוויץ, פעילות בנקאות פרטית, כאשר לגבי דיווח הבנק בחודש שעבר על מכירת נכסי הלקוחות לבנק ספרא. העסקה עצמה צפויה להיחתם בשבועות הקרובים.

לכן במצטבר, בהתחשב גם בהוצאות משפטיות נלוות לנושא, הבנק רשם עד כה הוצאות של מעל 1.1 מיליארד שקל. לשם השוואה בנק לאומי שכבר סגר פרשייה דומה ב 2014 הוציא במצטבר מעל 1.5 מיליארד שקל.

למרות הירידה ברווח הנקי, דירקטוריון הבנק החליט על תשלום דיבידנד בסך של 188 מיליון שקל - שיעור של 40% מרווחי הרבעון. מתחילת השנה חילק הבנק דיבידנדים בסך של 820 מיליון שקל.

הכנסות הבנק מריבית צמחו במהלך הרבעון ב-2.5% ל-2.61 מיליארד שקל בהשוואה לרבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הקדום ההכנסות ירדו ב-3.1% וזאת עקב השפעה חיובית של המדד ברבעון השני לעומת השפעה שלילית ברבעון הנוכחי. לצד העלייה בהכנסות הריבית הבנק רשם ירידה בהיקף ההכנסות מעמלות (ירידה של 4.8%) כאשר בולט בעיקר הירידה בגבית עמלות ניהול חשבון לצד עלייה בהכנסות מעמלות על כרטיסי אשראי.

לצד עליה של 2% בהכנסות הריבית נטו, תיק האשראי של בנק (ממנו מפיק הבנק את הכנסות הריבית) רשם עליה של 0.9% במהלך הרבעון (לעומת הרבעון הקודם 30.6.2017). כעת עם סיכום הדוחות של חמשת הבנקים הגדולים מצטיירת תמונה רחבה יותר לפיה שלושת הבנקים הגדולים יותר- פועלים, לאומי ומזחרי טפחות רשמו עליות נמוכות יחסית בתיק האשראי שלהם לציבור (0.7%-0.9%) במהלך הרבעון ואילו שני הבנקים הקטנים יותר, דיסקונט והבנק הבינלאומי, רשמו צמיחה גבוהה יותר של 3.3% ו-1.4% בהתאמה. במצטבר מתחילת השנה תיק האשראי של בנק הפועלים מציג עליה של 1.3% ולשם השוואה בנק לאומי רשם עליה של 1.7% בתיק ההלוואות שלו לציבור.

אריק פינטו מנכ״ל בנק הפועלים צילום: צביקה טישלר

מגמה מעניינת בהקשר זה היא כי היקף ההלוואות לדיור (משכנתאות) שהעמיד בנק הפועלים מתחילת השנה דווקא עלה, בהשוואה לתקופה המקבילה, בניגוד למגמה במשק של צמצום בנטילת משכנתאות חדשות, כאשר הבנק העמיד משכנתאות חדשות (כולל כאלו שמוחזרו אצלו) בהיקף של 10.3 מיליארד שקל - עליה של 3.8%. גם בבנק לאומי נרשמה מגמה דומה בשל שיתוף הפעולה להעמדת הלוואות עם חברת הראל.

לצד העלייה בהכנסות הריבית הבנק רשם ירידה בהיקף ההכנסות מעמלות - ירידה של 4.8% כאשר בולט בעיקר הירידה בגביית עמלות ניהול חשבון לצד עליה בהכנסות מעמלות על כרטיסי אשראי.

בנטרול ההוצאות בין החקירה הבנק מציג יחס יעילות של 60.8% - שיפור לעומת 61% בשנה שעברה. יחס היעילות מציג את היחס בין ההוצאות לעומת ההכנסות ויחס נמוך יותר מעיד על יעילות טובה יותר. גם ביתר חמשת הבנקים הגדולים,, למעט מזרחי טפחות, שפרסמו את הדוחות הכספיים שלהם לעונה זו, נרשמה מגמה דומה. במזרחי טפחות בשל עדכון הסכם שכר מול העובדים נרשמה עליה בהוצאות השכר ולכן יחס היעילות לא השתפר. יחד עם זאת מזרחי טפחות מציג לאורך שנים יחס יעילות מצויין שמתקרב ל60%.