רשות שוק ההון: תחרות פרועה בביטוח הכללי וריכוזיות אדירה בפנסיה ובבריאות

מנצלים את הפחד של הציבור מתחלואה

עם זאת, נתוני 2016 בדו"ח מחדדים שוב את הפערים העצומים בדמי הניהול בין בעלי כוח המיקוח – המעסיקים הגדולים – לכלל ציבור החוסכים. וגם בענף ביטוחי הבריאות עולם כמנהגו נוהג, וחברות הביטוח המסחריות מרשות לעצמן לתמחר ביוקר את ביטוחי הבריאות ולהחזיר למבוטחים בממוצע 42 אגורות על כל שקל פרמיה שהן גבו מהם בביטוחים הפרטיים, תוך ניצול הפחד של הציבור מתחלואה ואובדן כושר עבודה.

גם כאן, בדומה לפנסיה, הציבור החזק שיכול לרכוש ביטוח קבוצתי זול נהנה על חשבון אלה שנאלצים לרכוש ביטוח פרטי. ב־2016 המפקחת על הביטוח אמנם הוציאה לדרך רפורמה בתחום, אך בינתיים היא אינה מוכיחה את עצמה כמגדילה את ההחזר למבוטחים.

תחרות פרועה בביטוח הכללי, אולי פרועה מדי

שוק הביטוח הכללי, שהחדירה אליו קלה יותר, נתון דווקא לתחרות פרועה, אולי פרועה מדי. חלק מחברות הביטוח בענף מפסידות בו כסף, ולא בכדי כבר ב־2017 תעריפי ביטוחי הרכב החלו לשוב ולעלות. למרות התחרות, חברות הביטוח נהנות מאוד מסביבת הריבית הנמוכה, שמביאה את הציבור להמשיך לרכוש דירות וכלי רכב הדורשים ביטוח. הבנקים כמובן לא מפספסים את מהחגיגה, ומנצלים את רוכשי המשכנתאות השבויים כדי לגזור קופון על ביטוחי הדירות.

הדו"ח חושף תופעה מטרידה נוספת - זינוק בהיקף ההלוואות שהציבור לוקח על חשבון חסכונות הפנסיה שלו, בין היתר כדי לקנות דירות ורכבים. סלינגר מנסה בשנה האחרונה לצמצם את התופעה, אך בינתיים המגמה נמשכת. בשורה התחתונה, בעוד שוק ביטוחי הרכב, הדירות והרכוש עובד יפה, לסלינגר יש עוד הרבה עבודה בביטוחי הבריאות והפנסיה הריכוזיים להפליא.

הציבור חסך 100 מיליון שקל על ביטוח חובה לרכב

ב־2016 נמשכה העלייה בדמי הביטוח בענף הרכב והרכוש: הפרמיות שנגבו ב־2016 עבור ביטוח רכב מקיף זינקו ב־38% ל־8 מיליארד שקל לעומת 7 מיליארד שקל ב־2015. בפיקוח מסבירים את העלייה בעיקר בשל העלייה במצבת כלי הרכב המבוטחים. בביטוח החובה עלו הפרמיות במקביל ב־23.2% ל־4.96 מיליארד שקל, לעומת 4.59 מיליארד שקל ב־2015, למרות הפחתה בתעריפים. בין 2007 ל־2016 גדלה מצבת הרכבים בישראל בכ־42%.

ב־2016 התהפכה מגמת הירידה בשיעור המבוטחים בסוכנויות הביטוח של הבנקים ומספר המבוטחים שרכשו ביטוח דירה דרך הבנקים במסגרת המשכנתא עלה בכ־30%. בהתאם, מגמת הירידה בדמי הביטוח בענף הבנקים למשכנתאות התהפכה, כתוצאה מעלייה של 30% במספר הדירות המבוטחות וקפיצה במספר ההלוואות לדיור.

עלות ביטוח הרכב יורדת

הדו"ח חושף כי בעוד רוב חברות הביטוח הגדולות בתחום הביטוח הכללי איבדו מנתח השוק שלהן בין 2015 ל־2016, חברת מגדל והחברות איילון וביטוח ישיר הגדילו את נתח השוק שלהן. הראל ירדה מ־15% ל־14.3%, הפניקס מ־11.9% ל־11.6%, וכלל מ־11.6% ל־10.3%. מגדל עלתה מ־10.3% ל־11.4%, איילון מ־8.6% ל־9.3% וביטוח ישיר מ־7.2% ל־7.8%.

בנוסף, הריכוזיות בענף הביטוח כללי יורדת בזכות התחרות. נתח השוק של חמש הגדולות בענף ביטוחי רכב חובה עמד ב־2016 על 50% לעומת 51% ב־2015. בביטוח רכב מקיף לא נרשם שינוי בנתח השוק של חמש הגדולות (58%), ואילו בביטוח מקיף דירות נרשמה ירידה מ־67% ל־65%. הדו"ח חושף כי פרמיית הביטוח הממוצעת בענף ביטוח רכב חובה יורדת בעקביות, והדו"ח מסביר זאת בצעדים שהובילו שר האוצר משה כחלון וסלינגר, שעיקרם הפחתת תעריפי ביטוח החובה של תאגיד הפול, שתעריפיו נקבעים על ידי הפיקוח. לפי הפיקוח, המהלכים הביאו לחיסכון של כ־100 מיליון שקל בדמי הביטוח.

הבנקים גוזרים קופון בביטוחי דירה על רוכשי המשכנתאות השבויים

הדו"ח חושף את שיעור תשלום התביעות מתוך הפרמיות שנגבו על ידי חברות הביטוח. הנתון, שנקרא "שיעור הנזק", יכול לחשוף אחת משתי אפשרויות – או שחברת הביטוח יודעת לתמחר את הסיכון של המבוטחים שלה כדי לשמור על הרווחיות, או שהיא משלמת פחות מדי למבוטחים שלה.

ביטוח רכב חובה נחשב תחום תחרותי, ולפי הנתונים חברות רבות משלמות יותר עבור תביעות מאשר הן גובות. AIG וביטוח ישיר, למשל, רשמו שיעור נזק של 113% ו־108% בהתאמה ב־2016. מדובר בשתי חברות ביטוח ישירות, שלכאורה צריכות להיות יעילות יותר, שמציעות פרמיות ביטוח תחרותיות – אך נראה שהן תמחרו נמוך מדי את עלות הביטוח וסביר שיעלו תעריפים. החברות עם שיעור הנזק הטוב ביותר הן כלל ביטוח (81%) ושירביט (91%). כלל מנוהלת על ידי איזי כהן, שבשנים האחרונות הוביל מהלך של פרידה ממבוטחים פחות רווחיים, בד בבד עם ניהול תביעות קשוח יותר.

משלמים יותר מחזיקים פחות

תחום ביטוח הרכב המקיף תחרותי פחות, וחברות הביטוח יכולות להרשות לעצמן לגבות בו תעריפים גבוהים יותר. גם כאן כלל מציגה את שיעור הנזק הטוב ביותר (70%) ואחריה הפניקס (72%). חברות הביטוח הישיר מציגות שיעור נזק פחות טוב, עם 78% ל־AIG ו־81% לביטוח ישיר. ביטוח הדירות מסתמן כרווחי ביותר, עם שיעור נזק ממוצע של כ־55%. אחת הסיבות לכך טמונה בחובה שחלה על רוכשי דירות לקנות ביטוח דירה, ולפיכך כוח המיקוח שלהם נמוך יותר.

עוד עולה כי שיעור הנזק של חברות הביטוח שמוכרות ביטוח דירה דרך הסוכנויות של הבנקים טוב משמעותית בכמה חברות. כך, למשל, בשלמה ביטוח שיעור הנזק שלא דרך הבנק עומד על 52% – ודרך הבנק על 33%. בהפניקס שיעור הנזק במכירה שלא דרך הבנק עומד על 61% ודרך הבנק על 56%; ובביטוח ישיר שיעור הנזק במכירה שלא דרך הבנק עומד על 54% לעומת 47%. ההסבר הוא שחברות הביטוח מנצלות את כוח השיווק של הבנקים מול רוכשי הדירות, שלא טורחים לבצע השוואת מחירים, ומתמחרות את תעריף הביטוח גבוה יותר.

חברות ביטוחי הבריאות מחזירות רק 42 אגורות על כל שקל פרמיה

תחום ביטוחי הבריאות המשיך לצמוח גם ב־2016, עם פרמיות בהיקף של 9.4 מיליארד שקל בתחום המחלות והאשפוז – עלייה של 6% לעומת 2015, לאחר עלייה של 8% בין בין 2014 ל־2015. העלייה נרשמה למרות רפורמה בתחום שיזמה המפקחת על הביטוח סלינגר, שיצאה לדרך בתחילת 2016. מדובר ברפורמה שחיסלה את ביטוחי הבריאות הפרטיים במתכונתם הוותיקה והוזילה אותם בכ־30%. זאת, אחרי שהפיקוח דרש מחברות הביטוח לפרק את חבילות ביטוחי הבריאות, תוך תמחור נפרד של ביטוחים שונים ואפשרות לרכוש ביטוח חלקי, כמו גם מתן אפשרות לעדכן את תעריפי הביטוח מדי שנתיים. חברות ביטוחי הבריאות הגדולות הפחיתו משמעותית את שיווק הביטוחים החדשים, אך קשה לראות זאת בדו"ח. זאת, מכיוון שהרפורמה נכנסה לתוקף רק במרץ 2016, ובתחילת השנה היה מאמץ מוגבר של סוכני ביטוח לשווק את הפוליסות הישנות, בטרם ייכחדו.

הדו"ח חושף כי בעוד תחום הביטוח הכללי תחרותי יחסית, הריכוזיות בתחום ביטוחי הבריאות דרמטית. חמש חברות שולטות ב־96% מנתח השוק הפרטי בענף ההוצאות הרפואיות וב־93% מענף המחלות הקשות. בענף ביטוח הנסיעות לחו"ל חמש חברות שולטות ב־95% מהענף, ובביטוח הסיעודי ב־98%. הריכוזיות רק החריפה עם השנים. בעוד שב־2003 שלוש חברות שלטו ב־70% בענף ההוצאות הרפואיות, ב־2016 כבר שולטות שלוש חברות ביטוח (הראל, כלל והפניקס) ב־96% מהענף.

בביטוח רפואי קבוצתי מקבלים יותר

שיעור ההחזר למבוטחים בביטוח הוצאות רפואיות עמד ב־2016 על 42% בלבד בביטוח הפרטי, לעומת 96% אצל רוכשי ביטוח בריאות קבוצתי. כלומר, על כל שקל ששילם מבוטח בביטוח בריאות הוא קיבל בביטוח הפרטי שרכש 42 אגורות בלבד – בעוד 58 אגורות נותרו אצל חברת הביטוח. לעומתו, מי שרכש את הביטוח באופן קבוצתי, דרך מקום העבודה, היה מקבל שיעור החזר ממוצע של 96 אגורות. ההסבר לכך הוא התמחור הגבוה משמעותית של הביטוחים הפרטיים למול הקבוצתיים.

בביטוח מחלות קשות שיעור ההחזר בפוליסה פרטית עמד על 37 אגורות על כל שקל, לעומת 64 אגורות לכל שקל בביטוח הקבוצתי. בביטוח תאונות אישיות שיעור ההחזר בביטוח פרטי עמד על 44 אגורות על כל שקל לעומת 140 אגורות על כל שקל בביטוח הקבוצתי, שהיה הפסדי לחברת הביטוח. ב־2016 סך דמי הביטוח בענף הביטוח הסיעודי הפרטי עמד על 1.34 מיליארד שקל ובביטוח הסיעודי הקבוצתי על 2.2 מיליארד שקל. נכון לסוף 2016 יש 5.69 מיליון פוליסות ביטוח סיעודי, מתוכן 690 אלף בביטוח סיעודי פרטי ו־5 מיליון בביטוח סיעודי קבוצתי – בעיקר דרך קופות החולים, שדרכן מבוטחים כ־4 מיליון איש.

פער של מאות אחוזים בדמי הניהול בין מעסיקים גדולים לכלל החוסכים

דמי הניהול של החיסכון הפנסיוני מציגים ירידה רציפה מאז 2010. דו"ח המפקחת מציג ירידה עקבית הן בדמי הניהול של ביטוחי המנהלים, הן של הגמל והן של קרנות הפנסיה. דמי הניהול כוללים שיעור מהסכום הצבור ושיעור מההפקדות השוטפות. דמי הניהול מהצבירה ירדו בביטוחי מנהלים משיעור של 1.24% ב־2010 ל־1.05% ב־2016, ומההפקדות משיעור של 4.88% ל־3.21% בממוצע. בגמל דמי הניהול מהצבירה ירדו מ־0.87% ב־2010 ל־0.61% ב־2016. בגמל האפשרות לגבות דמי ניהול מההפקדות החודשיות נפתחה רק ב־2013, וגם שם נרשמה ירידה מ־1.24% ב־2010 ל־0.53% ב־2016. בפנסיה ממוצע דמי הניהול מהצבירה ירד מ־0.34% ב־2010 ל־0.26% ב־2016 ומההפקדות מ־4.07% ל־2.85%.

הדו"ח מציג את הפערים העצומים בין דמי הניהול שמשלמים חוסכים שעובדים אצל מעסיקים גדולים לבין עובדים חסרי כוח מיקוח. דמי הניהול הממוצעים שגבתה קרן הפנסיה הגדולה בישראל, מבטחים של מנורה, מחמשת המעסיקים הגדולים שמולה היא עובדת עמדו על 0.12% מהצבירה ו־1.08% מההפקדות – בעוד ממוצע דמי הניהול של כלל העמיתים עמד על 0.24% מהצבירה ו־1.83% מההפקדות. במקפת של מגדל דמי הניהול למעסיקים הגדולים עמדו על 0.19% בלבד מהצבירה ו־1.24% מההפקדות לעומת 0.29% מהצבירה ו־2.95% מההפקדות לכלל העמיתים.

המעסיקים הגדולים משלמים פחות

בפיקוח מציינים כי קיים פער של עשרות ואף מאות אחוזים בין שיעור דמי הניהול שמשלמים עמיתי חמשת המעסיקים הגדולים מול כלל העמיתים. בקרנות כלל, איילון ומקפת קיימים הפערים הגבוהים ביותר בדמי הניהול מההפקדות, ובהפניקס ומנורה קיימים הפערים הגבוהים ביותר בדמי הניהול מהנכסים.

למרות הירידה בדמי הניהול, הריכוזיות בתחום הפנסיה וביטוחי המנהלים היא עצומה לעומת תחרות גדולה בגמל. חמשת השחקנים הגדולים בגמל מחזיקים, נכון ל־2016, בנתח שוק של 46% מהענף (לעומת 49% ב־2015); ואילו בביטוח מנהלים חמש הגדולות מחזיקות בדומה ל־2015 בנתח שוק של 90%. בפנסיה, חמשת השחקנים הגדולים מחזיקים בנתח שוק של 95%, בדומה ל־2015.

ההלוואות על חשבון הפנסיה מזנקות

הדו"ח חושף תופעה מטרידה נוספת: זינוק אדיר בהיקף ההלוואות שלוקחים העמיתים מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות. בעוד ב־2007 עמד היקף ההלוואות מקופות הגמל על 590 מיליון שקל, ב־2016 כבר מדובר בהלוואות בהיקף של 7.6 מיליארד שקל. קופות הגמל מאפשרות לחוסכים לקחת הלוואה בתנאים טובים כחלופה למשיכת הכסף, ומשתמשות בכלי הזה במאמץ לשמר את הלקוח ממשיכת הכסף.

ההלוואות כנגד כספי החיסכון בפנסיה

כבטוחה עומדת יתרת החיסכון. אמנם ניתן לקחת הלוואות גם מקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים, אך שם התמריץ של הגופים לתת את ההלוואות נמוך משמעותית. בגמל ובהשתלמות יש הרבה כספים נזילים שהעמית יכול למשוך, ולכן יש אינטרס גדול יותר למנוע ממנו למשוך את הכסף.

בעוד דו"ח ועדת שטרום שעסק בהגדלת התחרות על האשראי במשק דווקא עודד את התחרות שמייצרים גופי הגמל על אשראי, בפיקוח על הביטוח מודאגים מהתופעה. בפברואר 2016 ניסתה סלינגר למתן את התופעה, ודרשה מגופי הפנסיה להפעיל הליכי גבייה מול הלווה לפני שהם לוקחת את יתרת הכספים בחיסכון. ההלוואות ניתנות מכספי כלל העמיתים ואמורות לשמש אפיק השקעה לכל דבר לקופת הגמל, ולכן סלינגר מצפה כי קופת הגמל תתאמץ לגבות חזרה את החוב.

מכיוון שחברות הגמל מעניקות את ההלוואות אך ורק ככלי שימור, הדרישה החדשה היתה אמורה להוריד את התמריץ שלהן לתת הלוואות. אלא שהתופעה לא נעצרה. עם זאת, בענף הגמל מדברים על התמתנות, וחלק מחברות הגמל מתחילות להקשיח את תנאי ההלוואה. בפיקוח יידרשו להמשיך לעקוב אחר התופעה.