לקחי פישמן: הבנקים יחויבו בפיקוח הדוק על פעילות ספקולטיבית של לקוח עסקי

המפקחת על הבנקים חדוה בר יוזמת צעד חדש בתחום ניהול האשראי, כלקח מפרשת ההתנהלות הבנקאית מול אליעזר פישמן. בר מפרסמת טיוטת הוראות העוסקת בדרך הראויה שבה נדרש בנק לנהל חשיפות של לקוח עסקי המחזיק במקביל פעילות שוק הון ספקולטיבית.

פישמן היה כזכור לקוח עסקי של המערכת הבנקאית ,כבעל פעילות ריאלית בתחום הנדל"ן והתעשייה. מצד שני פעל פישמן כספקולנט בשוק ההון,. ההנחה הרווחת היא שלקריסתו תרם מהותית ההפסד הענק שרשם בהימור על הלירה הטורקית לפני כעשור - בסכום של מאות מיליוני שקלים.

ההוראות החדשות עוסקות באופן כללי בצורך לפקח על שחקני שוק הון המנהלים פעילות ספקולטיבית (הכוללת בין היתר מסחר בניירות ערך ואופציות), אך אלו נתונים כבר היום לפיקוח ובקרה על ידי המערכת הבנקאית. לפיכך רוב הדרישות של ההוראה לגביהם כבר מיושמות, בכלל זה דרישה של ביטחונות נזילים, וניהול החשיפות והסיכון.

החשש המרכזי של הפיקוח הוא מהישנות מקרים דוגמת פישמן, של לקוח שיש לו פעילות ריאלית עסקית מול הבנק המנוהלת על ידי החטיבה העסקית שכמובן עוקבת אחריה באופן שוטף, אך מבלי לעקוב אחר הפעילות הפיננסית של הלקוח. מדובר בפעילות שלא נועדה לגדר את החשיפות שלו בפעילות הריאלית, ושאין לה למעשה קשר לפעילות הריאלית. 

מדובר בסיכונים שונים בתכלית שלטענת הפיקוח דורשים ניהול שונה לחלוטין. בעוד שעם לקוח עסקי מהותי מדברים אחת לשבוע ומתעדכנים על ההתפתחויות בפעילות ובאשראי, לקוח ספקולטיבי דורש מעקב יומי ותוך יומי. כולל אפשרות לעצור חשיפה ברמת הפסד  מוגדרת מראש.

עוד דורש הפיקוח מהמערכת הבנקאית לבחון בכל מקרה ברמת הדירקטוריון אם בכלל מתאים לו שלקוח של הבנק, בעל אשראי בתחום הפעילות הריאלית, יפעל בבנק גם בתחום הפיננסי, ואף יקבל לצורך פעילות זו אשראי. דרישה נוספת היא להפרדה מוחלטת של ניהול הסיכונים בין פעילות החטיבה העסקית האחראי על האשראי העסקי לבין חטיבת שוקי ההון האחראית על האשראי לצורך פעילות ספקולטיבית.

לקוח ספקולנטי הוא לקוח של בנק שיש לו פעילות משמעותית למסחר באופציות ובניירות ערך, בעלת מינוף גבוה, שחשופה לתנודתיות גבוהה. בקבוצה זו דורש הפיקוח לכלול גם לקוחות בעלי פעילות ריאלית, המחזיקים בפעילות פיננסית שלא במטרה לגדר חשיפות של הפעילות הריאלית שלהם. כל בנק נדרש לקבוע מהי פעילות משמעותית.

ההוראות גם דורשות מהבנק לקיים הפרדה ברורה בין הגורמים "העסקיים" בבנק שמולם מתנהל הלקוח לבין גורמי בקרת הסיכון (מנהלי הסיכונים). תידרש הפרדה בין מנהל הלקוח בחטיבה העסקית לבין האחראי לבקרה שוטפת אחר חשיפות המסחר, במקרים שבהם הלקוח עוסק במקביל גם בפעילות עסקית ריאלית וגם בפעילות מסחר בשוק ההון.

עוד נקבע כי הבנק ידרוש מלקוחות העוסקים בפעילות ספקולטיבית להעמיד לו בטחונות נזילים כנגד הסיכונים (הפוטנציאליים והקיימים) הנובעים מפעילות בנגזרים (אופציות וחוזים עתידיים) מעבר לדלפק (OTC), על מנת להפחית את הסיכונים להפסד מצד הבנק. הלקוח המנהל פעילות ריאלית לא יוכל להסתפק בכך שיש לו נכס נדל"ן או תזרים מפעילות שוטפת בתחום הריאלי המשועבדים לבנק, והוא יידרש מעתה להעמיד ביטחונות נזילים לטובת פעילותו הפיננסית.

אותו לקוח יצטרך להעמיד מראש ביטחונות בהיקף שיוגדר מראש לצורך פעילות ספקולטיבית בשוק ההון וכן ביטחונות נזילים נקודתיים לפתיחת פוזיציה מסויימת או הגדלתה. הביטחונות צריכים להיות נכסים נזילים ביותר.

אף על פי שכאמור ההוראה מתמקדת בעיקר בהפקת לקחי פישמן היא גם עוסקת לראשונה בפוזיציות של גופים מוסדיים בתחום הנגזרים. כהפקת לקחי המשבר הפיננסי של שנת 2008 דורש הפיקוח לדרוש ביטחונות גם מגופים מוסדיים ובנקים אחרים הפועלים מולם בתחום הנגזרים. 

המפקחת על הבנקים חדוה בר צילום: עמית שאבי

ופים מוסדיים.