בנק ישראל מכין הוראה חדשה בנושא הסדרי חוב

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל החל לגבש הוראה חדשה בנושא הסדרי חוב, כך נודע ל"כלכליסט". העבודה על ההוראה החלה לפני שלושה חודשים. ההוראה תעסוק בנהלים הנוגעים לטיפול של הבנקים בלווים שאינם עומדים בהחזר חובותיהם.

בתוך כך, היום צפוי המנהל המיוחד לנכסיו של איש העסקים אליעזר פישמן, עו"ד יוסי בנקל, להודיע לבית המשפט המחוזי כי הניסיון להשגת הסדר נושים כשל וכי נושיו של פישמן מבקשים להכריז עליו כפושט רגל. ההודעה הצפויה מגיעה לאחר שבסוף השבוע החליט דירקטוריון בנק הפועלים לדחות את הצעתו של פישמן להסדר. פישמן חייב לבנק הפועלים, הנושה הגדול שלו, 1.8 מיליארד שקל שהם כמחצית מחובותיו. לכן, משמעות החלטת הדירקטוריון של הבנק היא שההסדר שהציעו פישמן ובנקל לא יוכל לצאת אל הפועל.

המפקחת: נסכים לבדיקה

המפקחת על הבנקים בבנק ישראל חדוה בר התיייחסה בסוף השבוע להסדר החוב שהציע פישמן. בראיון שהעניקה אמרה המפקחת כי "היום לא היינו מאשרים חוב כזה. מדובר בבנקאות של העבר". המפקחת התייחסה גם לדיון שנערך בוועדת הכלכלה בנושא: "עלתה הצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית ולא תמכנו, אך המתנו לבדיקה ודעתנו שונתה — נאפשר בדיקה. כשראינו את ההצעה להסדר החוב - שוחחתי עם כל המנכ"לים של הבנקים ואמרתי להם שאני מצפה שההסדר יישקל לא רק בזווית הפיננסית, אלא בזווית של אמון הציבור במערכת הבנקאית. ראינו שכל הבנקים דחו את ההסדר על הסף". עוד אמרה בר, כי לא יכול להיות שיהיה יחס שונה ללווה גדול וללווה קטן: "לא ייתכן שיהיה ויתור כזה גדול ושהוא לא יהיה פושט רגל".לבנק ישראל עצמו אין כל כוונה לפתוח בבדיקה או חקירה נוספת של האופן שבו ניתן האשראי לפישמן.

המנהל המיוחד לנכסיו של פישמן עו"ד יוסי בנקל צילום: אוראל כהן

אם יוכרז פישמן פושט רגל, בנקל יצטרך לחקור את הנסיבות שהובילו לקריסתו, כולל מערכת היחסים שלו עם הבנקים. אלא שבנק הפועלים הוא לקוח של בנקל, כך שהחקירה עשויה להיתקל בקושי. בסביבתו של בנקל דוחים את הקושי ואומרים כי עם מינויו לתפקיד הוא הודיע לבית המשפט שבנק הפועלים לקוח שלו. בכל מקרה, מסתמן כי במידה וקריסתו של פישמן תיחקר לעומק, ימונה עו"ד נוסף שינהל את החקירה לצידו של בנקל.

ההסדר הרעוע

הסדר החוב שהציע פישמן גובש לאחר חודשיים של משא ומתן. על פי ההסכם שלא צפוי לצאת לפועל, פישמן אמור היה להחזיר עד 400 מיליון שקל לנושיו בשני שלבים. בשלב הראשון הוא אמור היה להעביר 140 מיליון שקל לקופת המפרק שמונה לנכסיו. בשלב השני, שאמור היה להתרחש חמש שנים לאחר השלב הראשון, פישמן אמור היה להעביר סכום נוסף של עד 260 מיליון שקל, על בסיס הכנסות חזויות ממכירת אחזקות בחברות פישמן רשתות וא.ט קירור. פישמן התנה זאת בכך שלחברות תוענק כעת הערכת שווי של 40 מיליון שקל לפחות.