מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב: "פועלים לצמצם את חובת המוסדיים להצביע בחברות ציבוריות"
לדברי בן זאב, החובה יוצרת לחץ על המוסדיים להוכיח שהצביעו בהתאם לציפיות בתקשורת; מבקרי היוזמה טוענים כי תפגע באמון הציבור ובפיקוח על עסקאות בעלי עניין ושכר הבכירים
"הבורסה בת"א פועלת ביחד עם רשות ני"ע ורשות שוק ההון לצמצם את חובות ההשתתפות וההצבעה של משקיעים מוסדיים באסיפות כלליות של חברות ציבוריות", כך הודיע הבוקר (ב') מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, במפגש משותף לפורום שוק ההון ומכון גזית-גלוב לחקר נדל"ן במרכז הבינתחומי הרצליה.
- האוזר ובן זאב מחזרים אחרי הזרות
- הבורסה פותחת את שעריה לחברים חדשים: מקלה דרמטית בתנאים לקבלה
- נפתחה ועידת החדשנות סין-ישראל
נכון להיום, החוק בישראל מחייב משקיעים מוסדיים להשתתף ולהצביע בכל אסיפה כללית שבה נדרש רוב מיוחד מקרב בעלי מניות המיעוט לצורך אישור עסקה או פעולה שעל סדר היום. לדוגמא, המוסדיים חייבים להצביע על כל עסקה בחברה ציבורית, אשר לבעל השליטה יש בה עניין אישי - כמו העסקה הנחקרת בימים אלה, ואשר בה רכשה בזק בשליטתו של שאול אלוביץ' את מניותיה של יורוקום, המצויה אף היא בשליטת אלוביץ', בחברת הלווין yes. כיום המוסדיים חייבים להצביע גם על אישור שכר למנכ"ל ולנושאי המשרה הבכירים בחברה שבה הם משקיעים, כמו גם על מינוי דירקטורים חיצוניים (דח"צים).
לדברי בן זאב, החובה המוטלת כיום בחוק על הגופים המוסדיים להשתתף ולהצביע באסיפות כלליות מזמינה לחץ עליהם להוכיח כי הצביעו בהתאם לציפיות בתקשורת. הדבר עלול לפגוע בחברות הנסחרות, ובהתאם לכך, הנהלת הבורסה פועלת לצמצם את חובות המוסדיים כחלק מהמאמצים שהיא מובילה לעידוד המסחר וההקלות על החברות המנפיקות.
איתי בן זאב מנכ"ל הבורסה צילום: אוראל כהן עוד ציין בן זאב, כי החוק הישראלי נועד בעיקר לפקח על בעלי שליטה אך אם רוצים לעודד חברות זרות להכנס לבורסה המקומית חייבים להתאים את הרגולציה למבנה שלהן – מבנה שבו לרוב אין בעל שליטה ונדרש פיקוח מסוג אחר, כזה המותאם למבנה אחזקות מבוזר במניות.
היוזמה שעליה הכריז בן זאב נתקלה בביקורת מצד חלק ממשתתפי המפגש. עו"ד עמירם גיל, מנהל פורום שוק ההון בבינתחומי, ציין כי הקלות ברגולציה הן דבר מבורך אבל אסור שיכללו פגיעה במעורבות המוסדיים, המנהלים את כספי הציבור. גיל הזכיר, כי חובות ההשתתפות כבר עברו צמצום משמעותי ב-2014, אך כמעט דבר לא השתנה והמוסדיים מוסיפים להצביע גם היום, אפילו אם אינם חייבים לעשות כן – למשל, בהצבעות על מינוי דירקטורים רגילים.
עמירם גיל - מנהל פורום שוק ההון בבינתחומי הרצליה צילום: אבי לוי לדברי גיל, המוסדיים "התרגלו" להצביע באסיפות, וטוב שכך – שכן הדבר מבטיח כי קולם של המשקיעים מהציבור יישמע. לדבריו, הלחץ הציבורי על המוסדיים אינו נובע מחובות ההשתתפות אלא מהדרישה לרוב מיוחד מקרב המיעוט לצורך אישור עסקאות רגישות – דרישה שחשוב לשמר ולטפח.
ד"ר מורן אופיר, מרצה לדיני חברות מהמרכז הבינתחומי, מתחה אף היא ביקורת על היוזמה. לדבריה, אמון הציבור בשוק ההון מבוסס במידה רבה על כך שהעמיתים החוסכים לפנסיה יודעים כי המוסדיים מייצגים אותם ומגנים על האינטרסים שלהם מול בעלי השליטה. צמצום נוסף בחובות ההשתתפות, אמרה אופיר, עלול לגרום לכך שהמוסדיים יגיעו הרבה פחות להשתתף באסיפות כלליות של חברות ציבוריות ואמון הציבור ייפגע.
עו"ד שירין הרצוג, שותפה במשרד רון גזית, רוטנברג, ציינה כי הרגולציה בישראל אמנם מכבידה על החברות – למשל, חוק שכר הבכירים – ובכך היא מסכימה עם דברי בן זאב, אך חלק ניכר מהרגולציה קשור לבעלי שליטה. לדברי הרצוג, "על חברות ישראליות וזרות, שאין להן בעל שליטה, מוחלת בישראל רגולציה פחותה משמעותית לאחר כניסה לבורסה בת"א, משום שהחוק הישראלי אינו מותאם עדיין דיו לחברות ללא גרעין שליטה".
